ירדן גונן, אחותה של רומי גונן בת ה-23, שנחטפה מהמסיבה ברעים בשבת השחורה ושנורתה בידה במהלך המתקפה, הגיעה היום (שלישי) לוועדת הבריאות ושיתפה: אני יושבת פה 60 יום אחרי, איך אני יכולה לחיות עם עצמי, שאנחנו יודעים שכל מי ששם, לא בחר להיות שם. אתם יודעים שהמון חטופים שחזרו אמרו כמה זמן לקח לכם. איפה משרד הבריאות מול משרדי הבריאות בעולם, תשמיעו את הקול שלכם מול שרי בריאות בעולם".
"אני חושבת כל יום, מה יהיה שאחותי תחזור, הדבר שאני מתמודדת איתו זה לא רק הפציעה שלה, שמענו עדויות שהיא חיה, אבל פצועה וממוזנחת. אני לא מתייחסת לזה , אני חושבת שכל יום שהיא שם, היא חיה עם הידיעה שהיא ראתה את חברת הנפש שלה נרצחת מול הפנים שלה".
"איך אנחנו משאירים אותם שם, אנחנו לא יכולים להחזיק את זה יותר, אני במקצוע שלי אחות, אני מאמינה מגיל מאוד קטן בעולם הרפואה.
אני מבקש שמשרד הבריאות יוציא דוח על מצב המשוחררים, אם לא נפעיל כוח למשרד הרפואה שכל העולם יראה, אם לא יצא דוח מלא על מצב רפואי של החטופים ששוחררו ואלו שבשבי למה חמאס בחר דווקא את אחותי לא לשחרר, למה דווקא הוא מחליט לעשות סלקציה. את מי להשאיר ואת מי להוציא. כל עוד אף אחד מהם לא יחזור, זה לא שווה שום מלחמה, אם הם לא פה, שום דבר לא יכול להתקדם הלאה, השבים לא יכולים להחלים כל עוד הם יודעים שיש שם".
מוקדם יותר, מירב לשם גונן, אמא של רומי, הר ברדיו צפון 104.5FM על ההתמודדות עם חוסר הוודאות לגבי מצב בתה ובנוגע לפגישה עם קבינט המלחמה שתתקיים הערב: "העובדה ששחרור החטופים נפסק בפתאומיות כזו ביום שישי וכרגע ממה שנראה המלחמה רק מתעצמת, אמור להטריד את כולנו. לא רק את משפחות החטופים, אלא את כולנו כעם ישראל".
"קיבלנו הודעה דרך המשפחות שראו את רומי, וזה משמח מאוד. יחד עם זה, הפצע ירי שלה מה-7.10 לא מטופל ומוזנח, שזה מאוד מדאיג. יש אובדן יד אבל גם יש אלח דם ואנחנו מבינים כולנו שהתנאים שם הם לא תנאים מתאימים לטיפול באמת", מספרת בדאגה מירב, אמה של רומי, "זה דבר שאף אחד מעולם לא היה חולם עליו, שהילד יעלם לו והוא יצטרך להילחם עליו כדי להחזיר אותו. זה כולל את הבת שלי ועוד 137 אנשים. מרגיש שחיי החטופים הם לא הדבר הראשון על הפרק, וזה צריך להדאיג את כולנו, כי חיי אנשים חשובים יותר".