קרובתו של גל איזנקוט ז"ל, לי ירון, כתבה הבוקר (שישי) פוסט בחשבון הפייסבוק האישי שלה בו הספידה את גל לאחר שנפל בקרבות ברצועת עזה. גל, הוא בנו של חבר הקבינט, השר גדי איזנקוט, ובזמן התקרית היה האחרון בסיור עם הכוחות בדרום. את הבשורה הקשה קיבל מהרמ"ט במהלך הסקירות המבצעיות, ומיד עזב את המקום.
בדרכו האחרונה: הלווייתו של גל איזנקוט
"בוכים אתכם": במערכת הפוליטית כואבים את נפילתו של גל איזנקוט
"אני מקווה שידעת כמה שאני אוהבת אותך", כתבה בפתח דבריה, "אני רק רוצה להגיד לך שוב ושוב שאני אוהבת אותך, אוהבת אותך, שכולנו כל כך אוהבים אותך, שי וההורים ונדי וגיא ודפני וברק ואידל ורביד ורותם וסער והחבר׳ה כולם, אוהבים אותך חזק ילד. רוצה שיהיה לך עוד עשורים לאהוב ולהיות נאהב. רוצה להציל אותך מהמוות המקולל הזה".
"אימא שלי צרחה כל הבוקר שזה לא הוגן", הוסיפה, "גל שלנו איש צדק ואמת שאתה, איש ישר מסרגל. איש רחמים וענווה וצניעות, איזה ביישן אתה גלגול אתה לא ידעת איזה חכם ויפה אתה. איש של מצוינות ושקדנות אין קץ. איש של חמלה ואכפתיות. איש שפיו וליבו תמיד שווים, שכל מילה שלו היא התחייבות. איפה אתה ואיפה ההנהגה המקולקלת שלנו. אני גם רוצה לצרוח זה לא הוגן, זה לא הוגן, זה לא הוגן. לא רוצה לכתוב עלייך, סתם רוצה לכתוב לך".
"סתם רוצה שתכנס אלינו הביתה עם החיבוק הענק הרגיל שלך, עם 'הלילושש' שאתה מושך את הש׳ וברגע גורם לי להרגיש אהובה. כמה הצחקת את אימא שלי, איזה כבוד נתת לאבא שלי. עם העיינים המרחיבות לב שלך, עם החיוך הכנה, הביישן, שמאז שאני זוכרת את עצמי שימח אותי. אהבתי אותך ואהבתי להיות לצידך מיום שנכנסת לחיינו, כולנו אהבנו", כתבה.
לאחר מכן סיפרה כי "הכרתי אותך ילדה, החבר הכי טוב של אחי הקטן שי. מיד הפכת להיות בן בית שלנו, עוד אח בשבילי ועוד ילד להורים שלי. אין חג או חגיגה שלא היית חלק ממנה גלגול, הפכת את הבית שלנו לטוב יותר, הרחבת לנו את המשפחה. אומרים עכשיו בחדשות שאתה לוחם, אבל אני לא יודעת. אתה איש של רגש, איש של מילים, איש של מגע. איש של רפואה, של ריפוי, של עזרה לזולת, של חמלה, של צחוק. מה הקשר של כל זה אלייך ילד יקר שלנו?".
לסיום כתבה כי "אתה הילד הכי זהיר ואחראי בחבורה, מי שעונה לאימא שלי לטלפון שאחי לא עונה, מי שלוקח את כולנו הביתה כשאבא שלי שותה. גלגול אם סמכתי על מישהו בעיניים עצומות זה עלייך, השארתי לך לשמור על השמלה. סליחה גל שלנו סליחה, אני כל כך מצטערת שזה קרה לך. אני לא מפסיקה לחשוב כמה היית עצוב אם היית יודע שמתת. אני מקווה שלא הבנת. כמה אהבת לחיות, כמה רצית לחיות. סליחה אהוב שלנו, לנצח נחסר אותך".