מחקר חדש שמתפרסם הבוקר במסגרת היוזמה למחקר ומדיניות סביבה ובריאות של מרכז טאוב מתמקד בהשלכות הסביבתיות של המלחמה, שעלולות לגרום למגוון אסונות. החוקרות מאיה שדה וד"ר רקפת שפרן־נתן מציגות תמונה מדאיגה.

בזמן מלחמה: קרן סיוע כספית לתמיכה רגשית עבור המטפלות הסיעודיות
"סמל לגבורה": המלון שהוכשר בעיר אשקלון לטובת חיילי פיקוד העורף

ישראל אינה ערוכה לאספקת מים בחירום
בעוד התלות במים מותפלים הולכת וגדלה, אספקת המים מבארות וקידוחים הולכת ונזנחת. כיום ישנן בישראל כ־500 בארות לא פעילות שנסגרו בגלל זיהום שהתגלה בהן ולא נעשה בהן שום תהליך שיקום. זאת אף שמקורות אלו אמורים להיות זמינים בשעת חירום, למקרה שלא יהיה אפשר להפיק מים מותפלים.

ליקויים בהיערכות לאירועי חומרים מסוכנים
בישראל יש אלפי מתקנים המחזיקים חומרים מסוכנים (חומ"ס), רבים מהם ממוקמים בסמוך לריכוזי אוכלוסייה צפופים: כ־3.2 מיליון מתושבי ישראל מתגוררים באזורים שבהם קיימת סכנה ממשית בעת התרחשותם של אירועי חומ"ס. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבותם של פיקוח ואכיפה בכל הנוגע לחומרים המהווים סיכון בריאותי מיידי, לחיזוק מערך הכבאות ולהשלמת הקמתה של מערכת חומ"ס לאומית כפי שהמליץ מבקר המדינה.

שינוע נפט בכמויות גדולות המסכן את הסביבה
המשרד להגנת הסביבה אישר לתקופת המלחמה ולשבועיים נוספים לאחר סיומה להגדיל את כמות הנפט הגולמי המשונע דרך מפרץ אילת לצורכי המשק הישראלי. צעד זה מגדיל את הסיכון לדליפת נפט בעת שינועו, אשר עלולה לפגוע בסביבה הימית במפרץ אילת ובכלכלת העיר, הנשענת ברובה על תיירות, ואף להשבית את מתקן ההתפלה בעיר. סכנה זו קיימת בשגרה, אבל היא מתגברת לנוכח ירי הטילים וחדירת כלי טיס בלתי מאוישים.

המאבק במשבר האקלים והמִחזור נזנחים
במשרד להגנת הסביבה התכוונו להשתמש בתקציב התוספתי שיועד לו עבור נושאים הקשורים לשינוי האקלים, אך העברת התקציב התעכבה ולבסוף בוטלה בשל המלחמה. השלכות המלחמה באות לידי ביטוי גם בהקטנת היקפי המִחזור: בכמה רשויות מקומיות לא מפנים בנפרד פסולת מפחי המִחזור בשל מחסור בכוח אדם.

חשש מפגיעה באספקת המזון הטרי ומעליית מחירים
הפגיעה האנושה שספגו יישובי מערב הנגב במלחמה ופינוים של עשרות אלפי תושבים מיישובי הצפון והדרום, בהם חקלאים רבים ועובדים זרים שהועסקו בחקלאות, נושאת עמה מעבר לפגיעה בפרנסתם של החקלאים גם סכנה לפגיעה באספקת המזון הטרי בישראל, ובכך לעליית מחירי הפירות והירקות ולעלייה ביוקר המחיה. גידולי הכותנה באזור עוטף עזה, המהווים 5.7% מסך הכותנה בישראל, נפגעו מאבק בשטחי כינוס כוחות צבא ומשריפות, וגם הרפתות בעוטף (15% מכלל הרפתות בישראל) ספגו מכה קשה.

פגיעה בטבע ובקרקעות מערב הנגב
אזורי החולות של נתיב העשרה ושל זיקים, כמו גם שמורת מכתש בארי, השטחים הפתוחים ומרחבי הטבע בעוטף כולו ספגו מכה קשה במלחמה. ממצאי המחקר מראים כי הפעילות הצבאית הממושכת עלולה לזהם את הקרקע במתכות רעילות ובדלקים. זיהום זה יכול גם לפגוע בגידולים חקלאיים שהרעלים עשויים לחדור אליהם, ולכן לפני שיקום היישובים חיוני לערוך סקר לנוכחות מזהמים בקרקע, ובמידת הצורך לפעול לשיקומה ולטיהורה.