המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי במכללה האקדמית גליל מערבי מעלה ממצאים חמורים בכל הנוגע למצב המיגון ביישובי גבול הצפון. הממצאים הם חלק ממחקר הכולל שמונה פרקים שחיברו חוקרי המכון, לגבי השלכות המלחמה על החיים בישראל בהיבטים של חוסן וביטחון לאומי. הבוקר אנחנו מפרסמים לראשונה כמה מממצאי המחקר.
תושב היישוב הסמוך לגבול הצפוני מסביר: זו הסיבה שבחרתי להישאר
ארדן פרסם את מספר הטלפון של סינוואר באו"ם: "רוצים הפסקת אש? תתקשרו אליו"
בפרק הסוקר את ההגנה על עורף עולה נתון מדאיג, שלפיו לקרוב לשליש מהתושבים בישראל אין מרחב מוגן תקני בסמוך למקום המגורים.
בנוסף, בישראל כולה יש 12,601 מקלטים ציבורים, שמתוכם 2,494 (20%) אינם כשירים. נכון ל־2020, למעלה ממיליון וחצי דירות למגורים אינן ממוגנות.
יש לך זמן פנוי? למה שלא תלמד/י אנגלית? לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
בעוד כל הדירות ביישובי עוטף עזה מוגנו, המצב בגבול הצפון עגום במיוחד. ל־50 אלף תושבים שמתגוררים ביישובים שנמצאים במרחק של עד 9 ק"מ מהגבול אין מיגון תקני. שליש מתוכם הם יישובים שממוקמים במרחק של עד 400 מטר בלבד מהגבול. הזמן העומד לרשות התושבים ביישובי קו העימות ורמת הגולן להגעה למרחב מוגן נע בין מיידי ל־15 שניות בלבד. מקלט ציבורי אינו מהווה פתרון עבורם, ולכן החשיבות למיגון היא קריטית.
החוקרים בדקו את יישומה של תוכנית "מגן הצפון" שאישרה הממשלה ב־2020. על־פי שלב א' בתוכנית, ימוגנו תחילה בתי מגורים ומוסדות ציבוריים ב־21 יישובים שממוקמים במרחק של עד קילומטר מהגבול, כשבעלי הדירות לא יישאו בעלויות המיגון. בפועל, התוכנית, שתוקצבה ב־5 מיליארד שקל על פני עשור, נמצאת נכון להיום בשלביה הראשונים וקצב הבנייה אטי מהמתוכנן. כך מתעכב מיגון יתר היישובים הנמצאים במרחק של עד 9 ק"מ.
כמו כן, הממשלה הנוכחית החליטה בחודש מרץ על קיצוץ דרמטי בתוכנית. התקציב שהוגדר לתוכנית הוא כ־500 מיליון שקל בכל שנה, אלא שבפועל קוצצו בין השנים 2021־2023 350 מיליון שקל בממוצע - ובשנת 2024 צפוי קיצוץ של 400 מיליון שקל. מחברי המחקר מציעים לממשלה להגדיל את המענקים לבניית ממ"דים עבור תושבי קו העימות בצפון, ולהרחיבם לכלל האזורים תוך צמצום נטל הבירוקרטיה.
בנושא אחר שנבדק, החוקרים סוברים כי לפי שעה נראה שרוב האזרחים הערבים "הפנימו שהם חלק בלתי נפרד מהעורף הישראלי, וכי למרות הדילמה מול הדרישה להפסקת המלחמה ברצועת עזה - המגמה היא שמירה על איפוק וגילוי אחריות אזרחית". החוקרים הסתייעו בסקרים, שהוכיחו כי 80% מאזרחי ישראל הערבים מתנגדים למתקפת חמאס, 66% תומכים בזכות המדינה להגן על עצמה ו־85% מתנגדים לחטיפתם של אזרחים.
ראש המכון, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי פרופ' נסים בן דוד, מדגיש: "בתום המלחמה יידרש דיון עמוק בשאלת הזכויות והחובות של האזרחים הערבים, כמו שירות אזרחי.
בתוך כך, השיגורים לעבר ישראל מרצועת עזה וגבול הצפון נמשכו גם אתמול. אמש דווח על שלושה שיגורים לשטח ישראל שזוהו מסוריה, מהם שניים שנפלו לפני שחצו את הגבול. עוד קודם לכן היו כמה תקריות ירי רקטות ונ"ט משטח לבנון על ידי חיזבאללה, שצה"ל הגיב להן באש.