לאחר חודשיים של דחיית הפתיחה החגיגית, בימים האחרונים חזרו לספסל הלימודים במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע יותר מ־2,000 סטודנטים וסטודנטיות - חלקם איבדו את יקיריהם במלחמה, ואחרים פונו מבתיהם שבעוטף עזה ויישובי הדרום.
נתניהו: "רק המשך הלחץ הצבאי יביא לשחרור החטופים"
האמריקנים נכנסים לתמונה: הפעולה הצבאית החדשה נגד החות'ים
מכללת קיי איבדה בשבת השחורה את חברת הסגל ד"ר מרסל פרייליך ז"ל, שעסקה בתחום הוראת המדעים ונרצחה באכזריות. מהמכללה נמסר כי סטודנטיות ובוגרות המוסד נרצחו אף הן באירועי 7 באוקטובר.
לפני פתיחת הלימודים נפגשו חברי הסגל המנהלי והאקדמי במכללה, שבה לומדים סטודנטים יהודים וערבים, ליום צילומים של שיר מרגש במיוחד, "המדגיש", לדברי הנהלת המוסד, "את ערכי המכללה של רב־תרבותיות ודו־קיום".
ד"ר דפנה גרנית דגני, מרצה במכללה, הציעה ביחד עם ד"ר מיכל ינקו, ראש ההתמחות במוזיקה במכללה, ליזום קליפ מאחד לקראת שובם של הסטודנטים, וכך נולד הרעיון לשיר יחד בשתי שפות, עברית וערבית - שיר שמבטא את שותפות הגורל של שני העמים במדינה. ד"ר ינקו פנתה לנוגה גבע פרס, מרצה במכללה למוזיקה בגיל הרך, וביקשה ממנה לכתוב את השיר מתוך חווייתה האישית בקיבוץ זיקים.
"בשבת השחורה נתלשנו ברגע מהחיים שהיו לנו", משחזרת נגה, "איבדתי את התמימות שהייתה לי כלפי מי שנמצא מעבר לגדר, אבל לא איבדתי את ההסתכלות על המציאות כמורכבת. אני מפרידה בין חמאס לבין העם הערבי, שעם חלקו אני עובדת, והם רוצים דו־קיום בדיוק כמוני. בסוף מה שנשאר לנו זה האנושיות והחברות, כי כל השאר נשבר ב־7 באוקטובר".
פרופ' אריה רטנר, נשיא מכללת קיי, אמר: "אני גאה בסגל שלנו, ומקווה שנוכל לקום יחד מתוך החורבות והצלקות ולבנות מחדש את המרקם האנושי שהתקיים כאן לפני המלחמה".