המלחמה ב־7 באוקטובר הביאה את כל האזרחים למצב של אי־ודאות בתחום הביטחוני, הכלכלי, החברתי והאישי, אבל הציבה אתגרים נוספים וייחודיים בפני אנשים עם מוגבלות - אוכלוסייה שגם בשגרה מתמודדת עם חסמים רבים, ונמצאת בסיכון מוגבר להשפעות שליליות של מצבי חירום.
"לראות את התקווה דרך המשבר": קבוצת תגלית ראשונה נחתה בישראל
העמותה הישראלית שמבקשת להחליף את הצלב האדום
בישראל מוכרים על ידי המדינה כ־1,254,000 אנשים עם מוגבלות, מתוכם כ־290 אלף ילדים עד גיל 17 וכ־480,900 בני 65 ומעלה. בדוח מיוחד שאנחנו מפרסמים הבוקר מתוכו לראשונה, פורש מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל את המספרים והאתגרים בצד המלצות לממשלה, שהתקנות אשר קידמה עד היום בחוק זכויות אנשים עם מוגבלויות בנושא נגישות לשירותים ופינוי תושבים בשעת חירום עדיין לא מספקות מענה שלם.
יותר מ־360 אלף אנשים עם מוגבלות פיזית בישראל עלולים להתקשות להגיע למרחב המוגן, כ־55,700 עם מוגבלות שמיעה מתקשים לקבל התרעות על אזעקות. כ־57,200 אנשים עם אוטיזם בסיכון לאבד את השגרה ההכרחית להתנהלותם כשתחושת הלחץ עשויה להגביר אצלם, בין השאר, תגובתיות חושית ועלייה ברמות חרדה.
כ־226,400 אנשים עם מוגבלות נפשית בסיכון שהמלחמה תגביר את תחושות המתח, הלחץ והחרדה שהם חווים. כ־33,380 אנשים עם מוגבלות שכלית מתקשים להבין את מצב המלחמה, משמעויותיה והשפעותיה ואת המידע המפורסם לציבור. הפרת השגרה ותחושת הלחץ עלולות לעורר אצלם תחושות מצוקה מוגברות, בלבול וחרדה.
"ילדים עם מוגבלות הושפעו מהפסקת לימודיהם במסגרות החינוך ומהפסקת שגרת הטיפולים שהם מקבלים, ועם החזרה ללימודים הם חווים, בין השאר, קשיים בחזרה לשגרה וקושי בהתניידות למרחב המוגן - ומשום כך נותרים לפעמים בביתם", אומרים מחברי הדוח ומוסיפים: "אלפי אנשים עם מוגבלות התפנו מבתיהם, ושירותי בריאות וחינוך שנפתחו במרכזי המפונים לא כוללים בהכרח טיפולים פרה־רפואיים או מסגרות חינוך מיוחד. לצד זאת, נוצרים בעקבות המלחמה מצבים של קשיים בשינוע מזון וציוד מיוחדים, מצוקה כלכלית ונפשית ואי־מיצוי זכויות, שבולטים במיוחד בעת חירום".
הדוח ממליץ לממשלה על איתור אקטיבי של אנשים עם מוגבלות ובירור הצרכים שלהם: "יש לתת את הדעת לכך שלא כל האנשים עם מוגבלות מוכרים על ידי המדינה, ולכן יש מקום לפתח מנגנון איתור שיאפשר בעת חירום להגיע גם לאנשים שאינם מוכרים על ידי הגורמים הרשמיים".
בנוסף, יש לאפשר סל מענים גמיש בחירום, הנחיית גורמי טיפול ליצירת פעילויות חוסן והכנה לחירום גם בשגרה, שיפור נגישות המידע והשירותים הממשלתיים בחירום, ומעל הכל - השתתפות אנשים עם מוגבלויות בתהליכי פיתוח ותכנון המענים עבורם בחירום.
ד"ר ליטל ברלב, ראש צוות מוגבלויות במכון ברוקדייל, אומרת: "חשוב לזכור כי מדובר ב־18% מאזרחי המדינה, המהווים חלק אינטגרלי מהחברה. אנשים עם מוגבלות נפגעים יותר במצבי חירום, מצבים שעלולים לגרום להגדלת הפערים הקיימים בשגרה. אל לנו לשכוח אותם. חשוב להבין את הצרכים הייחודיים, לדאוג מראש שכלל השירותים יהיו נגישים, ולפתח שירותים ייעודיים על פי הצורך".
