אנשי היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה הודיעו שלשום, יומיים לאחר שהתגלה כתם דלק בים באזור אשקלון, כי הצליחו לנטר את הזיהום - כדי לוודא שהוא נבלם בים, ולא מגיע לחופי הארץ.
מהמשרד נמסר: "לא נמצאו נחיתות חדשות של חומר החשוד כשמן בחופים, ולא נצפו כתמים חשודים בים". ההערכה היא כי מקור הזיהום היה צפון־מערבית לישראל, ולא במתקנים ישראליים בחוף.
"בשל זרמי הים, בתקופה הקרובה ייתכנו נחיתות נוספות של החומר בחופים, שיטופלו במידת הצורך", אומרים במשרד להגנת הסביבה.
התקרית האחרונה שוב הציפה בקרב אנשי המשרד להגנת הסביבה את תחושות התסכול והכעס כלפי גורמים במשרד האוצר, שתוקע, כך לטענתם, את התוכנית הלאומית להגנה מפני זיהום ים. התוכנית נוצרה בעקבות החלטת ממשלה, אולם היא אינה מיושמת בשל אי־העברת התקציב, בסך כ־100 מיליון שקל. מטרת התוכנית היא לאפשר היערכות לאירועי זיהום ים נרחבים, כולל טרור אקולוגי אפשרי בעת מלחמה.
"לצערנו הרב, לא למדנו את הלקח של אסון 'זפת בסערה', שכיסה ב־2021 את כל חופי הארץ בזפת גולמית", אומר מור גלבוע, מנכ"ל ארגון צלול, בשיחה עם "מעריב". "נכון להיום, לישראל אין מערכות זיהוי והתרעה מתקדמות מספיק, ואין מערך תגובה וטיפול ראוי לשמו. מדובר באוזלת יד שלא תיאמן, ובמחדל שעלול להסתיים בפגיעה אנושה במשק המים של ישראל, שכן לאורך חופי הארץ מצויים מתקני ההתפלה המספקים 75% ממי השתייה שלנו והחשופים לפגיעה העלולה להגיע להשבתה שלהם למספר חודשים".
ד"ר מיכל שטרן, מנהלת רשת מתנדבי חירום ים בעמותת אקואושן, מדגישה: "כתמי שמנים ונפט גולמי עלולים להיות מוסעים עם הזרמים והגלים לחוף או לשקוע לקרקעית הים בצורת זפת. בשני המקרים נגרם נזק כבד לבתי גידול, ונזקים כלכליים עלולים להיגרם בשל פגיעה בתחנות כוח ומתקני התפלה, ובדיג, חקלאות ימית ותיירות. ככל שיטופל הזיהום קרוב יותר למקור האירוע וסמוך יותר למועד התרחשותו, כך יצטמצמו הנזקים".