בצל המלחמה ושבועיים לבחירות המוניציפליות, מתפרסם היום (ראשון) בפעם השישית מדד החופש העירוני של ישראל חופשית, על רקע שנה שתיזכר לדורות כשעתה הקשה של מדינת ישראל בה התגלה המאחד והמפלג בחברה הישראלית. כאשר נושאי דת ומדינה היו על המוקד והתגלו כמשפיעים על חיי היום יום של כל אחת ואחד. 

ציידים יורים בציפורים נודדות מוגנות - "ייכחדו פה זנים"
פסגה גרמנית-ישראלית תדון במשבר הביטחוני והעלייה באנטישמיות

את המקום הראשון בדירוג תפסו גבעתיים והוד השרון וזכו לציון של 80% במדד החופש. הקריטריונים שהעלו את הערים אל המקום הראשון הם בין היתר פתיחתו של בית עלמין ירקון לקבורה אזרחית, והחלטת המועצה נגד הפרדה מגדרית באירועים בתמיכת העירייה. בהוד השרון על כך שמועצת העיר דואגת להפריד בין תקציבי הדת ביחס לתקציבי העיר ככל הניתן, מפעילה שירות רישום זוגות עירוני ומקדמת תחבורה ציבורית בשבת.  

את המקום השלישי תפסה העיר תל אביב עם 78% שהוסיפה 4 נקודות מהשנה שעברה, ועלתה בניקוד בקטגוריה של קבורה אזרחית. מנגד תל אביב איבדה נקודות חשובות בתחום החינוך, משום שנמצא כי אין פיקוח עירוני על פעילות עמותות חיצוניות בבתי הספר.

את העלייה הגדולה ביותר השנה עושה רחובות, עם טיפוס של שבע מדרגות בטבלה. ירושלים, בירת ישראל, ממשיכה להידרדר במורד הטבלה, וכעת בית שמש והערים החרדיות שבמדד ממוקמות תחתיה.

בהמשך דירוג הערים ניתן למצוא את הרצליה ומודיעין עם ציון של 77%, רמת גן עם ציון של 75%, כפר סבא עם ציון של 69% חולון עם 63%, אילת עם 58%, ראשון לציון עם 57%, רעננה עם 52%, פתח תקווה וחיפה עם 45%, באר שבע עם 42%, עכו עם 41%, נתניה עם 40%, אשדוד עם 37%, בת ים ורחובות עם 35%, חדרה עם 34%, לוד ואשקלון עם 31%, רמלה עם 28%, נהריה, דימונה וראש העין עם 25%, ירושלים עם 23%, בית שמש עם 15%, מודיעין עלית עם 13% בני ברק עם 10% ביתר עלית עם 5%.

 מדד החופש העירוני אותו ייסדה תנועת "ישראל חופשית", נערך זו השנה השישית ומתפרסם שבועיים לבחירות המוניציפליות, להן השפעה משמעותית לאופן שבו יראו חיינו ב-5 שנים הקרובות. כוחן של הרשויות המקומיות הוכח במלחמה שנכפתה עלינו, הן הצליחו לתפקד ולתמוך בתושבים ובמפונים. חיזוק המנהיגות המקומית מהותי,  ביכולתם של ראשי הראשיות לבצע שינויים מרחיקי לכת בכל הקטגוריה הנבחנת במדד ולהסב לאחור את ההתקדמות הניכרת שהתבצעה בשנים האחרונות.

מדד החופש העירוני בודק את מידת החופש ממנה נהנים תושביהן של 31 ערים בישראל– עשרים ותשע הערים הגדולות בארץ בתוספת שתי הגדולות בצפונה ובדרומה. אחת עשר הקטגוריות שנמדדות בו הינן: תחבורה ציבורית בשבת, מסחר בשבת, תקציבי דת, חינוך, תמיכה בקהילת הלהט"ב, נוהל אירועים בהפרדה, בריכות בהפרדה, קבורה אזרחית, תפקיד המועצה הדתית, פלורליזם דתי ונישואים אזרחיים.

 המדד בחן כל עיר באחת עשרה קטגוריות, ונערך בפיקוחו האקדמי של פרופ' עמית שכטר מאוניברסיטת בן גוריון בנגב ובהובלתו של החוקר ארן רונדל, כאשר כל קטגוריה קיבלה משקל במדד הכללי בהתאם לזה שהציבור ייחס לה בסקר שנערך על ידי ד"ר חגי אלקיים-שלם, סוקר ופסיכולוג פוליטי. המדד בוחן וממפה את מידת החופש שמאפשרות הערים הגדולות בישראל לתושביהן, ודירג אותן – מהעיר החופשית ביותר ועד לעיר השמרנית ביותר.  

הנתונים הכלליים על הערים במחקר (גודל האוכלוסייה וכדומה) נשענים על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הפנים ומאגרים ממשלתיים וציבוריים נוספים. סוגיות הליבה שבמדד מסתמכות במידה רבה, אך בהחלט לא באופן בלעדי, על תשובות שקיבלנו מהעיריות לשאלות יזומות מכוח חוק חופש המידע.

לינק לאתר המדד: https://madad.israelhofsheet.org.il/years/2023