"הרשויות החלשות מוציאות על רווחה פי שניים עד פי ארבעה מהחזקות"

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו בסוף החודש, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מפרסם הבוקר (חמישי) מחקר חדש המנתח את השקעתן של הרשויות המקומיות בישראל, בין היתר בשירות הרווחה, כשמאורעות 7 באוקטובר הגדילו משמעותית את הדרישה לשירותים אלה. המחקר מתפרסם לקראת הכנס של מרכז טאוב, שייערך ביום שלישי הקרוב ויעסוק ביחסי הרשויות המקומיות והשלטון המרכזי.

"יכולת צבאית מדאיגה": האם ארה"ב תחת איום חמור חדש מצד רוסיה?
על רקע המגעים לעסקת חטופים: מדוע הועבר מרואן ברגותי מתאו בבית הכלא?

ככל שהבעיות החברתיות רבות וקשות יותר והמשאבים מצומצמים יותר, חלקה של ההוצאה על רווחה בתקציב הרשות גדול יותר. הרשויות המשתייכות לאשכולות החברתיים־כלכליים הנמוכים ביותר (1־2) מוציאות על תחום הרווחה כ־%15־16% מתקציבן, בעוד הרשויות מאשכולות 9 ו־10 מוציאות על תחום זה בין 4%־8% מתקציבן.

חוקרי מרכז טאוב בדקו איזה חלק מההכנסות העצמיות של הרשויות מוקדש לרווחה, ומצאו כי הרשויות מהאשכולות הנמוכים מקדישות לכך כחמישית מהכנסותיהן, לעומת שיעור שנע בין 1% ל־3.5% מסך ההכנסות ברשויות החזקות. אף על פי כן, עדיין יוצא שההוצאה השנתית הממוצעת למקבל שירותי רווחה ברשויות החלשות נמוכה בהרבה מזו שברשויות החזקות: כ־4,600־6,700 שקל ברשויות החלשות ביותר, לעומת כ־10,000־11,000 שקל ברשויות החזקות.

פרופ' ג'וני גל, מעורכי המחקר, אומר: "הממצאים מחדדים את השונות בין הרשויות ואת הקשיים שניצבים בפני רשויות מקומיות שבהן הצרכים רבים אבל המשאבים מוגבלים, בייחוד בחברה הערבית. אי־שוויון בתקצוב מערכות הרווחה, בין שמקורו במדיניות התקצוב הממשלתית ובין שמקורו בהבדלים בהיקף המשאבים שרשויות שונות מקצות לרווחה, פוגע באופן חמור בזכותם של רבים מתושבי המדינה ליהנות משירותים חברתיים ברמה מתקבלת על הדעת. הגיע הזמן לבחון מחדש את מנגנון התקצוב של שירותי הרווחה והחינוך ברשויות המקומיות, ואת אופן חלוקת המשאבים בין הרשויות".