שבוע לאחר שנפצעה, יחד עם בנה עידן, באורח קשה, מטיל נ"ט שירה החיזבאללה לקריית שמונה, חלי סעדה (47) מחייכת חיוך רחב. את הקסם הזה, שהתחולל בתוך שניות ספורות, ביצע "בנו", הכלב הטיפולי שהגיע לבקר אותה אתמול והיום במחלקת האשפוז ברמב"ם.

אחרי שהזהירה את ישראל מתמרון ברפיח: ארצות הברית נוקטת בצעד קיצוני
ללא בושה: האו"ם מאשים את צה"ל באונס פלסטיניות ברצועת עזה

"בנו", אשר הוכשר במרכז להכשרות כלבי שירות בקרית טבעון, משמש ככלב ליווי ותמיכה רגשית המלווה בשגרה את ש', הלום קרב שנעזר בו. ביומיים האחרונים הפך החבר על ארבע למקור של שמחה ומרגוע עבור בני משפחת סעדה הסובלים מפציעות שונות: "חיכיתי לו", אומרת סעדה בעיניים נוצצות, "זה פשוט אושר עילאי. ממלא את הנפש".

"אתמול שהוא בא, הוא פשוט עשה לי את היום והשאיר לי חיוך על הפנים", מסבירה סעדה את התחושה בזמן שבנו שוכב לצידה ומניח את ראשו על גופה. סעדה אף מספרת שירדה אתמול מהמיטה לראשונה כדי לשחק איתו. "אני כאובה, אבל אני נלחמת", אמרה סעדה.

מאז פרוץ המלחמה, ברמב"ם פועל מיזם התנדבותי, אותו מובילה עידית לייבה, אחות חדר ניתוח במרכז הרפואי, מזה 33 שנה, המשמשת גם כמאמנת כלבי שירות.

היכולת של הכלבים הטיפוליים לחולל שינוי במצבם הרפואי או הנפשי של המטופלים ידועה ומוכרת היטב. הכלבים, שעוברים אימונים במטרה לתמוך ולסייע באלו הזקוקים להם, יודעים למלא תפקיד בהפגת מצבי מתח, חרדה ודחק, סיוע בקשיים פיזיים ומנטליים, תמיכה במצבים של הלם קרב, "הרחת" מצבים רפואיים כמו ירידה בסוכר, סיוע לעיוורים, סיוע לפעולות של חיזוק הגוף ופיזיותרפיה ועוד.

לייבה וחבריה למיזם הטיפול בכלבי השירות ברמב"ם מגיעים מידי שבוע אל בית החולים, מתוך תחושת שליחות יתרה בימים המורכבים האלה. היוזמה נעשית בתמיכת הנהלת ביה"ח, ובשיתוף הדוק עם המרכז להכשרות כלבים טיפולים בקרית טבעון והמרכז הישראלי לכלבי נחייה בבית עובד. 

"הליטוף של הכלב, ההברשה שלו, הליקוק שלו והחיבור איתו בכלליות מפריש אנדורפינים והורמונים משככי כאב", מסבירה לייבה את הרציונל שבהבאת הכלבים למחלקות האשפוז, "המפגש עם הכלבים הוא באמת משמח, שובר שגרה ומסיח את הדעת, גם למאושפזים וגם לצוות המטפל".

"אבל יש במפגש הזה עוד המון תהליכים רפואיים ונפשיים, שמסייעים בתהליכי ההחלמה והתמודדות", המשיכה. "חלי המקסימה, שפגשנו אתמול והיום, אוהבת כלבים בכל ליבה. בנו הרגיש אותה וטיפס אליה. לא הפריעו לה הכאבים, לא אי הנוחות ולא התחושה הכללית. הליטוף, הנוכחות והמגע של בנו, עשו את העבודה וגרמו לה להרגיש טוב. זה מדהים לראות את התהליכים האלה קורים ברגע".