במסגרת חוק הביטוח הלאומי, בכל שלוש שנים אקטואר הארגון צריך להציג דוח ובו התחזית והצפי לתשלומים וקצבאות לתושבי ישראל בהתאם לחוק והיכולת לעמוד בהתחייבויות ובזכויות הניתנות על פי חוק. הדוח שיצא בימים אלה מותאם לסוף שנת 2022 ולבקשת שר העבודה יואב בן צור, הוא יעודכן בקרוב בעקבות המלחמה.
עם זאת, גם על פי הדוח שפורסם לציבור ביום שישי, משנת 2030 הביטוח הלאומי צפוי להיאלץ לבצע פדיון מוקדם של חלק מהקרן ולהשתמש בסכומים הנאמדים במיליארדי שקלים כדי להשלים את מלוא התחייבויותיו לתשלום. בשנת 2036 הקרן צפויה להתרוקן, וללא מימון נוסף או החזרת עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי שנלקחו לאורך השנים לאוצר המדינה, הביטוח הלאומי לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק לתושבי ישראל. יחס התלות של האוכלוסייה המבוגרת צפוי לגדול מ־25.5% בשנת 2023 ל־32.6% בשנת 2065 שיהיו זקוקות לקצבאות זקנה וסיעוד.
על פי תחזית האקטואר הקודמת, יתרת הקרן הייתה צפויה להתאפס בשנת 2044, והוקדמה בדוח זה לשנת 2036 מסיבות שונות ובהן: העברת רפורמות הכרחיות בקצבאות הנכות והסיעוד, גידול האוכלוסייה ומשך החיים הגבוה בישראל בהשוואה למדינות המפותחות. עוד בטרם משבר הקורונה העלה הביטוח הלאומי את הסוגיה הזו בפני הציבור והממשלה, נושא שבו "מעריב" עסק בהרחבה, וביקש לדון בנושא ולהבטיח את המשך זכויותיו של הציבור לאורך השנים.
למרות זאת, הממשלה לא השכילה לטפל במשבר, שבמסגרתו עודפי גבייה לביטוח הלאומי, בגובה עשרות מיליארדי שקלים בעשורים האחרונים, הופנו לקופת המדינה עבור צרכים אחרים. לדברי בן צור: "עצמאות הביטוח הלאומי והמשך התשלומים לתושבי ישראל הם דבר הכרחי בחברה ערכית ומתוקנת. הנחיתי את כל הגורמים הרלוונטיים לשבת יחד ולנסות להגיע לפתרונות ראויים, וזאת במקביל לאמירה הברורה שקיזוז קצבאות לא יהיה תחת המשמרת שלי. אנשים סיעודיים, אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות, מובטלים וכיו"ב לא ייפגעו".