אמן הגרפיטי שמנציח את החטופים והנופלים: "ציירתי טרגדיות, אך לא בממדים כאלה”

בנצי ברופמן (40) ממגדל העמק הוא אחד מאמני הגרפיטי המובילים בארץ ובעולם שמציג את יצירותיו על הקירות הנחשבים ביותר. פחות מ־24 שעות לפני האירועים הטרגיים של ה־7.10, הוא צייר בהפקה של “Unity” בחניון קיבוץ רעים, שבהמשך, זמן קצר אחרי שעזב את המקום, התחלפה ב”נובה”.

אמו של החטוף לנתניהו: "ניהלת קמפיין נגדי, נרדוף אותך"
הפוסט קורע הלב של אחות החטוף שנרצח: "חצי שנה והחוסר מבעבע מבפנים"

“לא הייתי ב’נובה’ אלא הייתי בחניון רעים בהפקת ‘Unity’. אם הייתי בהפקת ‘נובה’ שגלשה לשבת אז הייתי ככל הנראה נרצח או נחטף”, הוא אומר. “סיימתי את הציור ב־6.10, ובשישי אחר הצהריים כבר חזרתי הביתה. כן ראיתי חבר’ה מהנובה שהגיעו לאזור אבל עצם זה שחזרתי הביתה בערב שמחת תורה – זה מה שהציל אותי, כנראה. לפני שיצאתי לכיוון הבית יצא לי לדבר עם לירון ברדה שעבדה בבר ב’נובה’ ונרצחה בזמן שסייעה רפואית לפצועים שם”.

ב־7 באוקטובר ישב ברופמן כמו כולם מול המסך ונכנס להלם. “ממש יום אחרי מה שקרה הלכתי לעשות הפעלות גרפיטי לילדים שפינו אותם מאזור הדרום לעמק יזרעאל כדי להצחיק אותם ולהראות להם דברים מגניבים מעולם הגרפיטי”, הוא מספר. “זמן קצר אחרי זה קיבלתי טלפון מבחור שמכיר אותי כאמן וביקש ממני לצייר את חבר שלו, רס”ל ויטלי סקיפקביץ’ ז”ל, לוחם ביחידת אגוז שנהרג ב־7 באוקטובר בקרב מול מחבלים בקיבוץ כיסופים, וזו הדמות הראשונה שציירתי בהקשר למלחמה זו. יש לי ניסיון בציור נושאים שקשורים לשכול, כמו את עמית בן יגאל ז”ל שציירתי בבית של אמא שלו, ובכלל ציירתי טרגדיות, אבל אף פעם לא בממדים כאלה. כל יום אני מקבל כמה פניות מהורים לילדים שנרצחו או נפלו. זה לא נגמר. הציור השני, למשל, היה של ענבר הימן ז”ל. אבא של בן זוגה סיפר לי שהיא חטופה וביקש שאצייר פורטרט שלה כדי להעלות מודעות לעניין. היו מקרים שפניתי למשפחות בעצמי והן התרגשו מאוד מהמחווה”.

“שמתי הכל בצד”

אחרי אותו ציור ראשון של סקיפקביץ’ החליט ברופמן להתמסר לנושא: “מאותו רגע שמתי הכל בצד ונרתמתי לצייר את הנרצחים, את הנופלים ואת החטופים. כל ציורי הפורטרטים של כ־60 דמויות צוירו מתמונות שלהם שקיבלתי מקרובי משפחה או שאספתי מגוגל. היה שלב שגם עשיתי ציורי קיר למען החטופים בארץ, ואז קיבלתי פנייה מהשגרירויות בלונדון, בברלין ובאמסטרדם שקלטו שיש הסברה בציורים שלי, אז עשינו שת”פ והגעתי לסיבוב של שלוש מדינות כדי לצייר על הקירות הראשיים דימויים לתיאור תחושה, איך זה מרגיש להיחטף. בהמשך ציירתי את ליאורה ארגמני ובתה נועה שחטופה, ואת החטוף עומר שם טוב. את כפיר ביבס כשחגג יום הולדת שנה ציירתי על קיר בתל אביב”.

ציור הקיר הראשון של ברופמן למען החטופים צויר בחיפה מתוך רצון להביע סולידריות עם המשפחות וליצור הדים, ואכן, היצירות הפכו לוויראליות ברשתות. אחרי שיזם פרויקט גרפיטי נייד על רכב, שיתף כאמור פעולה עם שגרירות ישראל בלונדון, שם יצר גרפיטי של אם וילד עם הכיתוב “Bring Them Home, Now!” שהוצג ב־”Leake Tunnel”; בברלין צייר ילד דומע האוחז בדובי כדי להביע את סיפורם של הילדים שבשבי, גם עם הכיתוב הקורא להשיבם הביתה עכשיו; ובאמסטרדם צייר אישה מוכה ודומעת עם הכיתוב “Speak Up For Our Sisters” והאשטג “BelieveAllWomen” כדי להביע את עדויות האונס שעברו הנשים ב־7 באוקטובר ובשבי.