כבר יותר מחצי שנה שתושבי הגבול הצפוני מפונים מביתם ולא רואים לכך סוף. המצב הינו מורכב במיוחד עבור החקלאים, אשר שטחי הגידול שלהם - מקור פרנסתם, נפגעים אנושות בתקופה הזאת. משה ועומר ויינשטיין, אב ובן מהצפון, העוסקים בחקלאות שוחחו הבוקר (ראשון) עם אודי סגל וענת דוידוב ברדיו 103FM ושיתפו במה שעובר עליהם.
במקום בו תחרוש המחרשה: החקלאים חזרו לעוטף עזה והעבירו מסר לחמאס
"נראה לי שאנחנו בסרט בלהות, שאנחנו לא נורמליים, שאנחנו מתאבדים", פתח משה האב. "אני מרגיש כמו כלב שהיה במלונה ופתאום שחררו אותו, ואני רץ לכל השטחים כמו משוגע. על הגדר, על החומה, נראה לי שאנחנו לא נורמליים, שאין לזה הצדקה בכלל. כל יום מורידים בית, פוגעים, המדינה לא נורמלית. אני בטוח שאם היו יורים לא מאות טילים, אלא טיל אחד ליד ביתו של רה"מ בכפר עזה, לא היו ממשיכים לירות. אבל את מי זה מעניין הצפוניים? שיהיו בבתי מלון, זרוקים מחוץ לבית, הפקרות אחת גדולה".
הוא הוסיף: "אנחנו מגדלים מטעים של תפוחים, אפרסקים, נקטרינות, אפרסמון, פקאנים, שזיפים, והתחלנו לגדל אבוקדו. עכשיו אין לנו מה לקטוף. אנחנו מחוץ לבתים, מחוץ למטעים, באים כמו גנבים. מתפללים שאולי יהיה לנו מזל".
הבן עומר שיתף: "אנחנו מפונים לניר דוד, ואנו רוב השבוע בעבודה. אנחנו כמו אנשי קבע, נוסעים לסופ"ש ולוקחים אפטר. אין לנו הערכה, אנחנו יודעים שהמצב לא יכול להישאר כך. אנחנו מחכים וסומכים על המערכת שתמצא את הפתרון, אנחנו מחכים בסבלנות כבר חצי שנה, אבל זה לא נראה טוב, לא רואים את האופק. היינו שמחים שהפתרון היה מגיע קודם. אני מאוד מקווה שלא נגיד לכם שזו הייתה טעות לסמוך על המערכת".
סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm