טארק אבו ערער, רופא בדואי תושב ערערה שבנגב, היה בשבעה באוקטובר בדרכו למשמרת בבית החולים ברזילי באשקלון בו הוא עובד. כשעבר בצומת שער הנגב הסמוכה לשדרות הוא הבחין בגבר פצוע בצד הדרך. טארק הניח שמדובר בתאונת דרכים ועצר את רכבו כדי לסייע לאיש. לדאבון הלב, לא היה מדובר בתאונת דרכים, וטארק נפל למארב אותו הציבו מחבלי חמאס. ד"ר אבו עראר שיתף את מעריב במה שקדם לאותו רגע ובמה שהתרחש לאחריו.

בכיר בצה"ל לעיתון אמריקאי: "הדרך לרגיעה מול חיזבאללה - הסלמה"
אתגרי ביטחון מורכבים ביותר: כך פריז נערכת לאולימפיאדת 2024

ד"ר אבו עראר הוא בן 33, נשוי עם תינוקת בת שבעה חודשים שנולדה כשבוע לפני אותו יום עגום. הוא ממשפחה בדואית, אביו נהג משאית ואימו עקרת בית, יש לו עוד ארבעה אחים ו-11 אחיות. רפואה הוא למד ברומניה, כשחזר לארץ עשה סטאז' בבית חולים ברזילי, ועכשיו הוא מתמחה במחלקה פנימית.

מבחינתו, בוקר השבעה באוקטובר התחיל כיום רגיל בשגרת חייו. הוא נסע לתורנות בבית החולים, בדרכו הבחין ברכב באמצע הכביש "שכב פצוע, כשהתקרבתי אליו ראיתי שהוא כבר מת". טארק ממשיך ומספר: "הייתי עם שכפ"ץ וקסדה מאיחוד והצלה, כי אשתי באמצע הדרך התקשרה אליי ואמרה לי שיש אזעקות בכפר ויש נפילות, יש הסלמה וברור שזה מעזה". כשנתקל במחבלים, בהתחלה לא הבין שהם אכן מחבלי חמאס, אבל אז הוא נורה. "אחרי שירו לי בבית החזה ואחר כך ברגל, תפסו אותי וקשרו אותי לעמוד. התחילו לתשאל אותי, הייתי בשוק, חשבתי שזה חלום". 

במשך שעה וחצי כשהוא קשור, פצוע ומאבד אט אט תקוה ודם הוא נאלץ לצפות במעשי הזוועה שעשו המחבלים באחרים, כשהם טובחים בכל רכב שעבר בכביש. הוא אומר שרק אחרי שצפה בהם "יורים בכל האנשים, אחרי כמה דקות הבנתי שמדובר בנוח'בה". "נוח'בה הם מאוד נבלים", הוא פוסק וממשיך: "לא אנשים! יורים, לא היססו, לא התרגשו, היו עם מטרה הדוקה וידעו מה הם עושים. הם דיברו ביניהם כמו יחידה והיו מטוקטקים ויודעים מה הם עושים".

הם שאלו אותו כמה שאלות, כמו "מאיפה אתה?" ו-"לאן אתה נוסע?". בהתחלה הם חשבו שהוא יהודי, כשאמר להם שהוא מוסלמי, הם דיברו אתו בערבית: "שאלו אותי פסוקים בקוראן. מה האנשים של הנביא מוחמד? ואז אמרו: "שתוק אתה בוגד, עובד עם יהודים"". 

טארק חשב שגורלו נחרץ: "חשבתי שאני הולך למות שזהו זה היום האחרון בחיים. היה טבח, דם, שריפות, ירי כל הזמן". אחרי למעלה משעה כוח ישראלי שהגיע למקום ניהל איתם קרב יריות. בתושייה של רגע הוא עשה מעשה בעל משמעות שסייע ללוחמים שלנו ויתכן שאף הציל את חייהם של חלקם. "כשהגיעו החיילים, עלה לי הסטרס כל הזמן. חשבתי שהם יתבלבלו שאני אחד מהם ויירו בי ויחסלו אותי, אבל למזלי הם זיהו את זה ואמרו: "חדל, חדל, בן ערובה"". 

טארק ממשיך לתאר את הרגעים הדרמטיים: "היו מולי שני מחבלים שחיכו שהכוח יתקרב אליי ואז יירו בהם". טארק סימן ללוחמינו מעמדתו והצביע על מחבלים נוספים שהסתתרו בצד ולא נגלו לעיניהם. "לצערי המחבלים הרגו שני חיילים, אבל הם נפלו גיבורים". בסופו של דבר הלוחמים הישראלים חיסלו את המחבלים שהיו במקום. הוא מספר שאלו היו לוחמי ימ"מ, ש"היו מאוד אמיצים, יחידה מאוד מובחרת".

"המחבלים התקדמו לאט לאט אליהם, אך הלוחמים הרגו אותם אחד אחד, עד שחיסלו את כולם. טקטית חיסלו אותם, בטקטיקות שלהם". במהלך האירוע טארק משתף ש"מחשבות לא היו, רק שאני הולך למות, זאת המחשבה היחידה שהייתה לי בראש".

טארק סבור שבזכות לוחמי הימ"מ האלה הרבה מתושבי האזור ניצלו. "הם יכלו להתקדם יותר לשדרות וגם לאשקלון". הוא אמר ללוחמים עוד באירוע וגם כאן בראיון הוא חוזר על הדברים: "הם הצילו את החיים שלי. אני מודה להם ומעריך אותם ומקווה שיהיה טוב". 

טארק פונה מזירת הלחימה על ידי אמבולנס של איחוד הצלה לנתיבות ומשם לבית החולים סורוקה. אפילו בבית החולים, עדיין קשה היה לו להאמין למה שהתרחש, "הייתי בבית חולים, מוגן, אומנם הייתי כאוב וירוי, אבל הדבר היה בלתי נתפס. חשבתי כל הזמן שאני חי בסרט, בחלום". 

טארק נפצע ביד, בבית החזה וברגל, טופל בבית חולים וכעת הוא בתוכנית שיקום. הוא מקבל מענה טוב והוא מרוצה: "עוזרים להשתקם מבחינה פסיכולוגית, פיזית ונפשית". עם זאת, הוא עדיין מוגבל: "עדיין צולע, הולך בהליכה איטית, אך חזרתי לעבודה חלקית". הידע שלו ברפואה עוזר לו להבין ש"זה ייקח זמן, להחלים פיזית ונפשית". לאחרונה כדבריו, חזר לעבודתו בברזילי והוא מטפל שם גם בפצועים אחרים. 

השבוע התבשרנו שעוד חייל בדואי נפל במהלך הקרבות בעזה, רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת ז"ל. התעניינו לדעת מה דעתו לגבי גיוס לצה"ל של בדואים? טארק אומר ש"הבדואים כל הזמן היו גששים", והוא מצטער מאוד על נפילתו של הלוחם סאלם.

הוא רוצה לראות יותר שוויון במדינה בין בדואים ליהודים ודרוזים. טארק מבקש להעביר מסר לאזרחי ישראל: "זה הזמן לאחדות, להבין, לשקול, אין ימין ואין שמאל. כולנו ביחד, ערבים ויהודים, דרוזים, כולנו תושבי ישראל, צריך להבין ולהתקדם יחד, וחוזקה ואחדות היא תנצח".