מאות משתתפים הגיעו היום (ראשון) לבית העלמין הצבאי בקריית אתא, להלוויתו של סמל דניאל לוי ז"ל, בן 19 מקרית מוצקין, לוחם בגדוד 931 של חטיבת הנח"ל שנפל כתוצאה מפיצוץ מטען בזייתון ביום שישי האחרון. לוי נפל בתקרית לצד סמל איתי לבני, בן 19 מרמת השרון, סמל ארמיאס מקוריאו, בן 19 מבאר שבע וסמל יוסף דסה, בן 19 מקריית ביאליק, שהיה חברו הטוב.

דניאל ויוסף למדו יחד, התגייסו יחד ונפלו באותו קרב: אבל כבד בקריות
הותר לפרסום: ארבעה לוחמים מחטיבת הנח"ל נפלו בצפון רצועת עזה

דניאל לוי ז"ל מקרית מוצקין ויוסף דסה ז"ל, מקרית ביאליק, למדו באותה כיתה בתיכון אורט מוצקין והתגייסו ביחד כלוחמים בנח"ל. לפני כחודש הם סיימו את מסלול ההכשרה ונפלו ביחד בקרב ברצועת עזה. אימו ספדה לו בכאב: "דניאל, נשמה שלי, ילד שלי, ילד עם לב ענק. בשיחה האחרונה שלנו אמרת לי שאתה נכנס, ביקשתי ממך 'בבקשה תסרב', לא היית מוכן להקשיב לי. אמרת לי, 'אני עם כל החברים, ועם החבר הכי טוב שלי שהוא כמו אח שלי, יוסף', שקבור לידך. הוא איתך מכיתה א' עד עכשיו. הלכתם ביחד. אמרת לי 'אין לך מה לדאוג אני אוהב אותך אמא, אל תדאגי הכל טוב, אני אצא ואתקשר אלייך', אבל זה לא קרה".

החלקה הצבאית בבית העלמין באשדוד (צילום: אבי אשכנזי)
החלקה הצבאית בבית העלמין באשדוד (צילום: אבי אשכנזי)

"אני לא רוצה לקרוא לך גיבור, כי גיבור זה בשביל המדינה שנלחמת בשבילה, לא עבורי ולא בשבילי. הייתי מעדיפה שתהיה הילד שלי דניאל, ולא גיבור. לא עוזר לי שקוראים לך גיבור כשאתה כבר לא איתנו. תשמור עלינו מלמעלה, נסיך שלי, אהבה שלי. תזכור שאמא אוהבת אותך ואתה החיים שלי בלב. אני אוהבת אותך בכל ליבי ונשמתי".

יוסף דסה (צילום: דובר צה''ל)
יוסף דסה (צילום: דובר צה''ל)

אחותו הגדולה ספדה לו בדמעות: "הגאווה שלי. אני עדיין לא מעכלת שאני עומדת פה במעמד הזה ואומרת לך את המילים אחרונות. במקום לבכות בחתונה שלך מאושר, אני בוכה פה מעצב בהלוויה שלך. היית היהלום של הבית ותמיד תישאר. איזה ילד היית, עם הלב הכי ענק שיש, עם שמחת חיים שדאגת לפזר בכל מקום. תמיד היית אהוב על כל הסובבים שלך. רצית להיות לוחם, עמדת על שלך גם כשכולם אמרו לך לא. לא וויתרת, רצית להוכיח לעצמך ולכולם שאתה יכול. היית גיבור שאוהב את המדינה שלו. והצלחת בגדול".

"דניאל, איך מתמודדים? איך ממשיכים הלאה בלעדיך? כשמוציאים את הפרח מהשורש שלו כל העציץ מת ואלוהים לקח לנו את הפרח הכי יפה בעציץ. מהרגע שהתגייסת תמיד פחדתי רק משתי מילים - הראשונה היא 'שם' והשנייה 'נהרג'. והנה זה דפק אצלנו בבית. הפחד הכי גדול שלנו הפך למציאות, מציאות שלא נתפסת ולא תיתפס לעולם. אהוב שלנו, גאווה שלנו, תשמור עלינו מלמעלה. תמיד נזכור אותך עם החיוך היפה שלך והעיניים הכחולות ששידרו תמיד יופי, ענווה וצניעות, כי כזה היית. נוח על משכבך בשלום אחי הקטן והאהוב, אני אוהבת אותך".

קצין בנח"ל ספד בשם צה"ל: "אנו עומדים כאן היום כואבים את האובדן הנורא. מדינת ישראל איבדה את אחד מטובי בניה. דניאל, התגייסת באוגוסט 23 לחטיבת הנח"ל, עברת הכשרה אינטנסיבית ומאתגרת. כל זאת, כדי להיות לוחם מקצועי ומיומן ולבצע שירות צבאי משמעותי מתוך תחושת שליחות ומחויבות למדינה. מפקדיך מספרים עליך שהיית לוחם טוב. הבאת את עצמך במהלך השירות להישגים משמעותיים מבלי לוותר, גם כשהיה קשה".

פרחים  (צילום: באדיבות הפועל תל אביב)
פרחים (צילום: באדיבות הפועל תל אביב)

בתוך כך, מאות משתתפים הגיעו הבוקר לבית העלמין בקריית אתא, להלוויתו של סמל יוסף דסה ז"ל, בן 19 מקריית ביאליק, לוחם בגדוד 931, חטיבת הנח"ל שנפל כתוצאה מפיצוץ מטען בזייתון ביום שישי האחרון. 

״קיבלנו את ההודעה המרה ביותר שאפשר לקבל", ספדה לו בבכי דודתו. "כששמעתי שנפצעת התפללתי שתכף תחזור אלינו ושתגיד שנלחמת בעזה כמו גיבור. רק לפני יומיים הבטחת לי שתשמור על עצמך - ורק לפני עשרה חודשים התגייסת ונכנסת ישר לעזה ופתאום נהרגת. התגאיתי בזה שאתה הולך להיות לוחם. אך לא חשבתי שתחזור בתוך ארון סגור". עוד הזכירה: "השארת מאחורייך אחים קטנים שעבורם היית מודל לחיקוי. יש לך אבא שטיפל בך מגיל קטן, וברגע אחד נקטפת לו.

בשיחה האחרונה שלנו התקשרת אליי ואמרת 'אל תפחדי מקסימום אני מת' ואני ישר אמרתי לך: 'אל תגיד לי דברים כאלה, אפילו לא בצחוק'. אמרת לי 'הכל לטובה, אני מבטיח לשמור על עצמי'. איזו זכות נפלה בחלקי להכיר אותך. ילד בן 19 שלא הספיק לראות עולם. אח שמבין ומוכן לעשות למען מדינתו גם אם זה במחיר הכי רע שיש. אין אחד שלא יכיר אותך. אני אנציח אותך בכל מקום אפשרי. אני אוהבת אותך בכל ליבי ואתגעגע אלייך. אתה תמיד תישאר כמו אחי הגדול. היינו כמו דבק ובלתי ניתנים להפרדה״. 

יום הזיכרון, בית עלמין צבאי (צילום: REUTERS/Ronen Zvulun)
יום הזיכרון, בית עלמין צבאי (צילום: REUTERS/Ronen Zvulun)

אמו החורגת ספדה לו: "בפעם הראשונה שפגשתי אותך, קיבלת אותי בלב פתוח, כאילו אני אמא אמיתית. תמיד דאגת להזכיר לי שאני אמא שלך לכל דבר. אין מקום שיוסף נכנס וכולם לא התאהבו בחיוך שלו. דיברתי איתך על החיים שאחרי הצבא, חיכיתי כל כך לחתן אותך ואז היית אומר לי: 'הכל יגיע בזמן שלו'. לאן הלכת? לא רציתי שתלך להיות לוחם.

'אמא זה יעזור לי לעתיד', אמרת לי. אין יום אחד שיוסף היה אומר לי 'לא'. הוא תמיד היה אומר כן. יוסף היה הראשון שהיה עוזר לי בכל דבר בכל זמן, אפילו כשלא הסתדר לו. כשלא הייתי מספיקה להוציא את הילדים מהגן, הוא היה יוצא מבית הספר, מביא אותם וחוזר. לא חשבתי שאגיע למצב שאני קוברת אותך. אתה החיים שלי, אתה לא רק הגיבור שלי, אלא גם של מדינה שלמה". 

בית עלמין צבאי, יום הזיכרון (צילום: אבשלום ששוני)
בית עלמין צבאי, יום הזיכרון (צילום: אבשלום ששוני)

ראש עיריית קריית ביאליק ספד לו: "לפני תשעה חודשים התגייסת חדור מטרה לשרת בצה"ל, להיות לוחם המבצע שירות משמעותי ואהבת את השירות. היית אהוב על כל חברייך הלוחמים, ואהבת לשרת לצד חברך הטוב דניאל לוי ז"ל, תושב קריית מוצקין. הייתם יחד מגיל הגן, למדתם ביחד בבית הספר התיכון וסיימתם ללמוד יחד בתיכון אורט בקריית מוצקין. מבחינתך זה היה מובן מאליו שתתגייסו ותשרתו בצבא יחד״.