בהתאם לכוונות עליהן פרסמנו בעבר, עיריית אופקים עתרה השבוע לבג"צ, בדרישה להורות לממשלה להכיר בכל תושבי העיר כנפגעי פעולות איבה. הכרה כזו תאפשר לתושבים קבלת מענקים, ללא דרישת מסמכים והעמדת בירוקרטיה וזאת בדומה לנפגעי פעולות האיבה שהוכרו כ"קו ראשון" ביישובי עוטף עזה בעקבות אירועי השבעה לאוקטובר.
פרסום ראשון: אלו מסקנות הדיון בנושא הפקרת אופקים לאחר אירועי ה-7 באוקטובר
מנסים לשוב לשגרה: היריד והשוק חוזרים לבאר שבע
בנוסף, מבקשת העירייה הכרה ברשות, כחלק בלתי נפרד ממנהלת תקומה, מה שיאפשר לעיר וגם לתושביה לקבל את המענים השונים שמעניקה המנהלת בכל הקשור לתחומי הרווחה, החינוך, התעסוקה וכו'. את העתירה הגישה כאמור עיריית אופקים ובעותרים גם שלושה מתושבי העיר שהוכרו ע"י המוסד לביטוח לאומי כנפגעי פעולות איבה , אך לא קיבלו תגמולים כלשהם, כפי שלמשל קיבלו תושבי שדרות.
"ב-7 באוקטובר הפכה אופקים ל"קו ראשון" של מדינת ישראל", נכתב בעתירה, "זאת שעה שהגיעו אליה 18 מחבלים, אשר רצחו בדם קר עשרות תושבים ואף פצעו עשרות נוספים. אלפים נפגעו בנפשם, וייאלצו להתמודד כל חייהם עם הטראומה הקשה שחוו באירועי האיבה. על אף האמור, מתעקשים משרדי הממשלה השונים בממשלת ישראל להתחפר בקריטריון שרירותי ומפלה".
העתירה למעשה קוראת תיגר על ההבחנה שנעשתה על סמך מרחק גיאוגרפי מהגבול. טענת העותרים היא שהבחנה כזו הייתה רלוונטית כשדובר בטרור שהסתמך על שיגורי רקטות ופצמ"רים בלבד. בנסיבות שהתקיימו במתקפה הרצחנית על ישראל, אין להבחנה הזו כבר תוקף. הם מסתמכים בין השאר על כך שמידע המודיעיני הקיים כיום, מעיד כי ההגעה לעיר אופקים הייתה מתוכננת מראש על ידי החמאס וארגוני הטרור האחרים שפעלו עם ארגון החמאס.
העותרים מצביעים על כך שכוונת המחבלים הייתה לפגוע בעיר ובתושביה, ללא קשר להבחנה של קו 7 הק"מ מרצועת עזה. כלומר, טענתם היא בין השאר שהקריטריון שרירותי, מפלה, אינו ענייני ושההנמקות לו אינן רלוונטיות. ב"כ העותרת, עו"ד רינת מסד סמולניק, פירטה מדוע ההנמקות שסופקו ע"י משרדי הממשלה אינן רלוונטיות.
"המענים השלמים והמשמעותיים הוענקו על פי מרחק של 7 ק"מ מעזה. זהו מבחן שנוצר לפני כ-20 שנה בהתאם לאיום הרקטי מהרצועה, אשר ב-7 באוקטובר לא היה רלוונטי, לאור העובדה שאירועי האיבה והיקף הנפגעים הרב לא נבעו (בעיקרם) מפגיעות בשל ירי רקטי, אלא בשל חדירת מחבלים ומסע רצח וטרור".
העתירה מפרטת את מאורעות בוקר שמחת תורה בעיר, שבמהלכם הצליחו לחדור עשרות מחבלים לתוך העיר ובמשך שעות ארוכות ביצעו מעשי טבח אכזריים ונוראיים. עשרות מתושבי העיר נרצחו ברחובות ורבים נוספים נפצעו. תושבים נוספים נאלצו לצאת מביתם להגן בחירוף נפש על תושבי העיר, לפנות גופות מהרחובות ולחילופין, להתחבא עם בני משפחתם בממ"ד במשך שעות רבות, כאשר הם חווים במשך שעות רבות חרדה קיומית לחייהם. כוחות הצבא נכנסו לעיר לראשונה בשעות הצהריים ועד אז תושבי העיר החמושים, ומעט השוטרים שהיו בקרבת העיר, הם שחירפו נפשם להגן על חיי התושבים.
באירועי יום השבעה באוקטובר נרצחו 27 אזרחים ו- 6 אנשי כוחות הביטחון בתוך העיר אופקים. בנוסף נרצחו 16 מתושבי העיר במקומות נוספים ברחבי הדרום. ובסך הכול איבדה העיר אופקים 49 תושבים ואנשי כוחות הביטחון תוך מספר שעות. לנופלים ולנרצחים הללו יש להוסיף עשרות מתושבי העיר שנפגעו בגופם מירי המחבלים ואלפים מתושבי העיר אופקים, מקטן ועד גדול, שבבוקר השבעה באוקטובר הפכו בין רגע לפגועי נפש כתוצאה מפעולות האיבה שבוצעו כלפיהם. פגיעה שלדברי העותרים, יישאו עמם למשך שארית חייהם.
"ההחלטות שקבעו את ההכרה הרוחבית בתושבים כנפגעי פעולות איבה, כמו גם ההחלטות שקבעו את גדריה של מנהלת תקומה, שבות ועושות עוול עם תושבי העיר אופקים", מוסיפים בעירייה, "ומפלות אותם לרעה למול אחיהם ביישובים האחרים". "אופקים ותושביה נפגעו באופן אנוש באירועי 7 באוקטובר, תוך שעשרות מתושביה נרצחו בדם קר, נפצעו או נפגעו, ורבים סובלים מטראומה נפשית קשה", מסכמים בעירייה.
"ממשלת ישראל הפלתה את תושבי העיר אופקים 3 פעמים: ראשית בכך שנמנעה מלהכיר בכלל תושבי העיר כנפגעי פעולות איבה, שנית בכך שלא העניקה את המענקים לתושבי העיר שהוכרו כנפגעי פעולות איבה, ושלישית בכך שלא כללה את העיר תחת פעילותה של מנהלת תקומה. הקמת מנהלת תקומה היא מהלך מבורך, אולם לנוכח היקף הפגיעה האדיר באופקים, כמו גם קרבתה הגיאוגרפית לישובים שנכללים בפעילות המנהלת – יהיה זה מן הצדק לכלול גם את אופקים ותושביה".