הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסמה היום (שלישי) נתונים על החקלאות בישראל, לפיהם ערך התפוקה הכוללת עמד בשנת 2023 על כ-37.7 מיליארד שקל – עלייה של כ-8.3% לעומת שנת 2022. מהפילוח עולה, כי מחירי התפוקה החקלאית עלו בכ-8.5%, מחירי הגידולים הצמחיים עלו בכ-10% ומחירי בעלי חיים ותוצרתם עלו בכ-6.7%.

"כמעט 100% מהמשלוחים לרש"פ לא תועדו": מבקר המדינה על משרד החקלאות
משרד החקלאות על תמותת התרנגולות: "שהו בלולים מיושנים בלי בקרת אקלים"

ערך תפוקת בעלי החיים עלה בכ-9% וערך התפוקה הצמחית עלה בכ-7.7%. עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי ערך התשומה החקלאית (כולל בלאי) עמד אשתקד על כ-222 מיליארד שקל – ירידה של כ-1.1% לעומת שנת 2022. לעומת זאת, מחירי התשומה החקלאית עלו בכ-1.4%. ערך הייצוא החקלאי הסתכם אשתקד בכ-4.8 מיליארד שקל – עלייה של כ-14.2%.

חקלאות (צילום:  ''חיבורים בחקלאות'')
חקלאות (צילום: ''חיבורים בחקלאות'')

בערך הדשנים והזבלים חלה ירידה חדה יותר של כ-17% ובמחירי הדשנים והזבלים חלה ירידה של כ-9.2%. בערך תשומת חומרי הריבוי חלה עלייה של כ-7.5% ובמחיר תשומות חומרי הריבוי חלה עלייה של כ-4.5%. התוצר המקומי הנקי (תוצר מקומי בחקלאות ללא הבלאי) היה כ-15.5 מיליארד שקל – עלייה של כ-25.3% לעומת שנת 2022.

על רקע מלחמת חרבות ברזל ופגעי מזג האוויר, לתוצר הנקי נוסף אשתקד כ-1.7 מיליארד שקל פיצויים ותקבולים נוספים בענף, כגון פיצויים מביטוח, פיצויי מס רכוש רפורמות בענף ותקבולים אחרים – עלייה של כ-23.2% לעומת שנת 2023. במקביל, חלקה של תפוקת בעלי חיים ותוצרתם (הכוללים בעיקר בקר, צאן ועופות) עלה מכ-44.6% לכ-45.1%.

כמות התוצרת החקלאית ירדה אשתקד בכ-2.1%. בכמות הפירות (ללא הדרים) חלה ירידה של כ-6%, בכמות הירקות, תפוחי האדמה ומקשה חלה ירידה של כ-3.3% לעומת שנת 2022, בכמות גידולי השדה נרשמה ירידה של כ-3.5% ובכמות פרי ההדר, חלה לעומת זאת עלייה של כ-1.9%.

נעים למשק - התנדבות קהילתית למען החקלאות (צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)
נעים למשק - התנדבות קהילתית למען החקלאות (צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)

שינויים בולטים היו בכמות העגבניות לתעשייה – עלייה של כ-20.8% ובכמות עגבניות השרי חלה עלייה של כ-17.9%. בכמות הדובדנים חלה עלייה של כ-15.4%, ובכמות הבננות חלה עלייה של כ-8%. לעומת זאת, בכמות המשמש חלה ירידה חדה של כ-31.2%, בכמות תות הדה היתה ירידה של כ-25.8%, בכמות החסה הירידה עמדה על כ-22.6% ובכמות האשכוליות הירידה הסתכמה בכ-20%.

עוד עולה מהנתונים, כי בכמות הכותנה (סיבים וגרעינים) חלה ירידה של כ-19.1% ובכמות אגוזי האדמה נרשמה ירידה של כ-16.9%. בכמות הנטיעות החדשות חלה ירידה קלה של כ-1.3%, מתוכן בלטו הירידות בנטיעות ענבי מאכל (553%) ובנטיעות הדרים צעירים (כ-5.2%. לעומת זאת, חלה עלייה בנטיעות סובטרופיים (כ-18%).

בתפוקת בעלי החיים חלה עלייה כמותית של כ-2.1%. בכמויות הדגים חלה עלייה של כ-10.5%, בכמות העופות העלייה עמדה על כ-5.5%, בעיקר בשל גידול בכמות האפרוחים בכ-7.1%. לעומת זאת, בכמות חלב העיזים חלה ירידה חדה של כ-28.9%, בכמות הדבש הירידה עמדה על כ-22.2% ובכמות החזירים הירידה עמדה על כ-4.7%.

חלב. (צילום: אינג'אימג')
חלב. (צילום: אינג'אימג')

בתוך כך, לקראת יום החלב הבינלאומי, שיצוין בשבת, מסבירה מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במחוז דן פתח תקווה בשירותי בריאות כללית, מריאנה אוברך, מדוע כדאי לצרוך מוצרי חלב באופן יומיומי. לדבריה, חלב ומוצריו הם מרכיב חשוב בתזונה בריאה , ומקור עשיר לרכיבי תזונה מרכזיים.

"החלב ומוצרי מהווים  מקור לחלבון בעל ערך תזונתי גבוה, אך לעומת מקורות בעלי ערך חלבון זהה, ניתן למצוא ולצרוך החלב ומוצריו דלים בשומן  דלים בשומן מן החי ובכולסטרול", היא מסבירה - "המקור חשוב לסידן בטבע אשר נספג היטב". אורבך מסבירה עוד, כי חלב ומוצריו מכילים  לקטוז – סוכר החלב המסייע בספיגת הסידן ועשירים בויטמין D – ויטמין  המסייע בניצול הסידן בגוף.   

ויטמינים, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')
ויטמינים, אילוסטרציה (צילום: אינגאימג')

לדבריה, מוצרי חלב רזים נמצאו כחשובים בהסדרת לחץ הדם."יש עדויות שצריכה מספקת של חלב  ומוצריו מסייעת לירידה במשקל ולשמירה על משקל תקין", היא מציינת עוד – "צריכה מספקת של חלב ומוצריו שומרת על בריאות מערכת העיכול והמעיים". היא מוסיפה כי בחלב ומוצריו ישנם  חומצות שומן קצרות שרשרת  החיוניות לבריאות הגוף. "שתיית חלב לפני השינה  מסייעת לשינה טובה ורגועה יותר", היא ממליצה.