תושבי יישובי המועצה האזורית אשכול טרם חזרו כולם ליישובים שפונו, וכך גם הילדים והתלמידים שהיו רגילים ללמוד ביחד כקבוצה מגובשת בבית הספר. בחודשי הפינוי למדו התלמידים במקומות שונים ברחבי הארץ ביניהם ים המלח, אילת, תל אביב וחלקם בתחומי המועצה.

"אין לי תעודת בגרות בגלל נסראללה": שיר המחאה של תלמידי הצפון
"אהוד ברק היה ראש ממשלה?": אלמוג כהן ברגע מביך

היום, תלמידי השכבה הבוגרת בבית הספר היסודי שעולים לחטיבת הביניים התאחדו מחדש והגיעו לאירוע סיום. המפגש היה מרגש במיוחד משום שרובם לא נפגשו בחודשים האחרונים אחרי הטלטלה שעברו והפיזור הקהילתי. בין התלמידים הנרגשים הייתה גם יובל אנגל, ששוחררה לפני כחצי שנה מהשבי.

מספר חודשים לפני האירוע פורסם פוסט מרגש על ידי מעיין צוויג ממושב שדי אברהם שקרא לסייע למחזור הבוגרים של ביה"ס להפיק את מסיבת הסיום. צוויג כתבה בו אז בין השאר את הדברים הבאים: "שבעה חודשים אנחנו כבר לא, לא אותם הורים, לא אותם אנשים, לא אותם ילדים, לא אותם מורים, לא נמצאים במציאות הכי נעימה והדרומית שלנו, לא אותה שגרה שלווה".

בית הספר שנפתח לילדי אשכול בים המלח (צילום: דוברות משרד החינוך)
בית הספר שנפתח לילדי אשכול בים המלח (צילום: דוברות משרד החינוך)

בהמשך הפוסט מעיין ציינה שהם הסתמכו על כך שיהיה לילדיהם אירוע מושלם "כי המורה למוסיקה שלומי מתיאס ז"ל ידאג, אבל שלומי היקר נרצח עם שחר אשתו ב-7.10, יחד עם עוד אנשי חינוך, מהשומר בשער למורת היוגה ועוד נרצחים מהפסיפס האנושי של אשכול".

שלומי מתיאס היה דמות אהובה בקרב קהילת אשכול ובקהילות האחרות בהן פעל, הוא היה מורה למוסיקה נערץ ומוערך. ב-7 באוקטובר, המחבלים חדרו לקיבוץ חולית, עברו מבית לבית בקיבוץ, רצחו 15 מתושבי הקיבוץ, ביניהם את שלומי מתיאס ואשתו שחר שהגנו בגופם על בנם. בנוסף הם רצחו שני עובדים זרים, פצעו רבים נוספים, שרפו, בזזו וחטפו ארבעה מבני משפחת אלזיאדנה שעבדו במקום.

בסיום אותו הפוסט כתבה צוויג: "נשמח לעזרתכם!", פירטה צרכים והזמינה: "כל אחד שיכול ורוצה לאמץ לליבו או לליבה את בוגרי שלושת בתי הספר הכי מפוזרים ומפורקים, ברחבי הארץ במוקדי פינוי שונים, שייתן להם זיק של תקווה, להראות להם שגם הם חשובים ומשמעותיים, הם הדור שירים את אשכול בחזרה על הרגליים!". ביוזמת ההורים, שהצליחו לגייס מתנדבים ותורמים רבים, הגיע השף חיים כהן לסדנת בישול לילדים ולהורים, שהייתה מבוססת כולה על התוצרת החקלאית של המועצה.

השף חיים כהן בעוטף עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל (צילום: יח''צ)
השף חיים כהן בעוטף עזה במהלך מלחמת חרבות ברזל (צילום: יח''צ)

גלית חביביאן, אמא לתלמידה בבית הספר ממושב יתד ובין מארגנות האירוע, סיפרה למעריב: "206 ילדים משלושה בתי ספר בכיתות ו' באשכול, לא פתחו את שנת הלימודים כמו שאר הילדים בארץ. רצינו לפחות לדעת שאנחנו סוגרים להם מעגל רגע לפני החטיבה". גלית משתפת שהילדים שהיו מפוזרים בכל הארץ ולא התראו, נפגשו לראשונה לאירוע שיא בצאלים, שבו עבדו על כל התוכן למופע - רק באותו היום שבו הוא הוצג (ריקוד, שירה, תיפוף, קריינות, תפאורה, הכנת כיבוד ועוד).

בנוסף לחיים כהן הגיעו לסייע אנשים טובים נוספים. גלית מפרטת שליום המופע נרתמו מכל הארץ גופים, ארגונים, שחקני רחוב ובתי דפוס. בית ספר אלונים ממודיעין שלח קינוחים, בית אקשטיין מגנטים, מפוטו ישראל הגיעו לצלם ועוד. גלית מרוצה: "כל אחד תרם לפי יכולתו ועיסוקיו ונוצר פאזל שלם ומושלם מכל הארץ, שנתן לילדים יום אחד של חיוך ושמחה שמגיע להם אחרי כל מה שהם עברו". היא מסכמת: "היה מאתגר, מרגש, עוצמתי, חדשני ומוצלח מאוד. לא נשארה עין יבשה בקהל. מבחינתו השארנו את החותם שרצינו להשאיר מדור העתיד שלנו באשכול שייזכר לדורות".

גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול, אמר: "אחד מהקשיים הגדולים הוא שאנו לא יכולים להיות עכשיו כולנו ביחד, שזה גם אחד הדברים הכי החשובים לשיקום שלנו. המפגש היום הוא עוד צעד קטן בדרך שלנו. הילדים יוצאים לפרק החדש עם ארגז כלים שאין לאף ילד בישראל. בחודשים האחרונים צברתם כלים ומיומנויות משמעותיים מאין כמוהם. תמיד נחיה לצד הכאב ואתם תהיו דור התקומה והתקווה. גם היום אנחנו קוראים לשחרורם של אחינו ואחיותינו. זה לעולם לא יוכל להיות שלם בלעדיהם ואנו נמשיך לזעוק את הדרישה שלנו להחזירם הביתה".