"שנת 2023 הייתה טובה בענף. אחרי שליקקנו את הפצעים מהקורונה, התחלנו להתאושש, להתקדם, נפתחו גם אטרקציות חדשות, כמו למשל פארק המים ווטרלנד באילת, וגם מבחינת מספרים התחלנו להתקרב ל־2019, התקופה שלפני הקורונה. ואז פרצה המלחמה, שתפסה את כולנו, כמו את כל המשק בישראל, בהפתעה כמובן", אומר עו"ד אופיר מילר, יו"ר התאחדות האטרקציות בישראל.
"רוצה שנהיה על הברכיים": הפסיכולוגיה הטקטית שגרמה לסינוואר לסרב לעסקה שוב
הצפון אבוד: חיזבאללה יורה כטב"מים ורקטות ללא הפסקה, פגיעה ישירה ביראון
רגע לפני העונה החמה, תרתי משמע, עבור האטרקציות - תחילת הקיץ והחופש הגדול - מילר, ד"ר לכלכלה, בעלים של חברה לייזום וניהול אתרי אטרקציות ופנאי, ביניהם אטרקציות בגני יהושע בתל אביב, מסכם את מה שחווה הענף מפרוץ המלחמה ומנסה להעריך את הצפוי בחודשים הקרובים.
"קודם כל, הנקודה המרכזית היא שלהבדיל ממבצעים צבאיים אחרים שהיו בעבר למספר שבועות, מבצעים של לחימה אינטנסיבית ואחר כך חזרה לשגרה, הרי שמעולם המשק הישראלי לא נתקל באירוע משמעותי כלכלי שכזה", הוא אומר. "בכל מלחמות ישראל, לא הייתה מלחמה כל כך ארוכה שבה אזורים שלמים בארץ אינם יכולים לתפקד באופן רגיל".
"זה אירוע בסדר גודל אחר. מבחינת האטרקציות אפשר לחלק את מה שקורה לשני אזורים: אזור המלחמה (הצפון והעוטף) ויתר הארץ. בצפון, באזורי העימות שהוגדרו כשטח צבאי סגור, כמובן הופסקה כל פעילות באטרקציות, אם זה באתר החרמון, במרכז קנדה במטולה. גם חלק מאתרי הקיאקים סגורים לפעילות לגמרי. העסקים הללו אומנם זכאיים לפיצוי, אבל ההשלכות הן מעבר לפיצוי על אובדן הכנסות, כי יש למשל גם את הנושא של אחזקת וכשירות מתקנים שעולים מיליונים. לכן עדיין אי אפשר לדעת איך האירוע הזה יסתיים מבחינתם ברמה הכלכלית".
כמו כן, מוסיף מילר, "אם נתייחס לאטרקציות שנמצאות באזורים בצפון שבהם כן ניתן לקיים פעילות, במקומות שלא ממש נמצאים בקו האש, אז שם האטרקציות כמעט ולא פועלות בהשוואה לשנים קודמות מפני שההיענות של הציבור להגיע למרחבים האלה כמעט ולא קיימת. בנוסף לכך, אנחנו לא בנויים רק על משפחות שמגיעות בסופי שבוע. גם ארגונים, חברות ובתי ספר לא מוכנים לסכן את העובדים או התלמידים ולהגיע לאזור הצפון לצערנו".
מצב הרוח הלאומי
בישראל מאות אטרקציות, ביניהן מרכזיות וקטנות יותר, כאשר לדברי מילר, התאחדות האטרקציות מאגדת את עשרות האטרקציות הגדולות בישראל, ביניהן למשל פארק המים שפיים, קיפצובה, שביל התפוזים, אטרקציות בפארק הירקון (ביניהן הכדור הפורח), ג'ננה פארק, לונה פארק, מימדיון, סופר לנד, איי ג'אמפ, סקיי ג'אמפ, המצפה התת־ימי, חמי געש, פארק המים ווטרלנד, פארק השעשועים טופ 94, מרכז קנדה, אתר החרמון, מיני ישראל ועוד. "כלל האטרקציות בארץ מעסיקות אלפי עובדים", הוא אומר. "זה נושק לכיוון ה־10,000 עובדים כמעגל ראשון, ויש גם מעגל שני של ספקים. זה ענף שלם שבהחלט תורם למשק לא רק ברמה הכלכלית, אלא גם ברמת מצב הרוח".
תאר מה חווה הענף מתחילת המלחמה.
"במהלך החודשים הראשונים למלחמה המון אטרקציות אירחו מפונים, פתחו את שעריהן בכל האזורים שהיו בהם מפונים ויצאו מגדרן כדי לעזור קצת לאנשים שאיבדו את כל עולמם. עד חודש פברואר מבחינת ענף האטרקציות המצב היה בחוסר ודאות מלאה, כמו אצל כולם. לא היה טוב בלשון המעטה. נזכיר גם שהפיצויים לכלל העסקים הסתיימו בדצמבר, ובינואר המדינה לא הכניסה את היד לכיס לפצות עסקי תיירות בתחום האטרקציות, למעט אלה שבקווי העימות. יתר האטרקציות התחילו לבחון האם המשק מתחיל להתאושש, כדי שיוכלו להחזיר את העובדים לשגרה ואת הפעילות".
פסח, מציין מילר, היה מבחן חשוב, ולדבריו בהחלט אפשר היה להצביע על התאוששות מסוימת. "הקהל הפרטי חזר להגיע - אומנם עדיין לא בצורה מלאה, בעיקר בסופי השבוע, אבל הפגיעה העיקרית הייתה בכל הנוגע לחברות ולארגונים שכמעט לא הייתה פעילות מבחינתם. היומנים היו ריקים. לפחות עד יוני יכולנו לראות פגיעה מאוד גדולה בכל מה שקשור לארגוני עובדים וחברות שונות המהווים נדבך מאוד חשוב בכל תוכנית עסקית או אסטרטגית של כל האטרקציות, מפני שזה מה שממלא את אמצע השבוע".
חודשי הקיץ נראים מעודדים יותר?
"כרגע החל מיוני וצפונה רואים חזרה מבחינת הלקוחות הגדולים, המוסדיים. רואים גם הרשמות של קייטנות. היומנים מתחילים להתמלא. ואילו מבחינת משפחות, אנשים גם מנסים לחזור לשגרה, ורואים זאת יפה באילת ובמרכז הארץ. אנשים בסופו של דבר הצליחו להבין כיצד להתנהל במציאות הזו. יחד עם זאת, צריך גם לזכור שלאור המצב יש משפחות שכוח הקנייה שלהן ירד. למשל, מפונים שלא גרים בסביבה הביתית שלהם, או כאלה שהעסק שלהם נפגע, אולי יחשבו פעמיים האם להוציא כספים על אטרקציות או לנתב אותם קודם כל לצורכי יסוד".
באופן כללי, מבהיר מילר, "חלק מהאטרקציות מדווחות שחודש יוני וקדימה נראה טוב מבחינת הזמנות, חלק אחר מדווח על ירידה בהשוואה לשנה קודמת. מאוד חשוב לנו שארגונים וחברות כן יוציאו את עובדיהם לאזורים הבטוחים, כדי מצד אחד לקבל איזושהי אתנחתה, ומצד שני לסייע לענף הזה במשק".
חכו לי ביולי
על אף העובדה שענף האטרקציות נמצא כרגע לקראת שיא העונה (הקיץ, החופש הגדול וחגי תשרי) ושכאמור ניכר שינוי חיובי מבחינת הארגונים והמוסדות וגם מבחינת הצרכן הישראלי שרוצה להתאוורר, הרי שלדברי מילר, "אנו לא באמת יכולים לחזות מה יקרה בגלל חוסר הוודאות לגבי המצב הביטחוני שכל רגע עלול להשתנות. כרגע יש יותר מדי משתנים, כדי שנוכל לספק הערכה מדויקת איך ייראה הקיץ. הכל יהיה תלוי במצב הביטחוני".
בכל זאת, איך נערכים במציאות הנוכחית לעונה הכי תוססת?
"כענף שמושפע מאוד ממצב ביטחוני וגם ממצב הרוח הציבורי מאוד קשה לנו להיערך כלכלית. יכול להיות למשל מצב שיהיה שטף של אורחים שירצו להגיע וליהנות מהאתרים שלנו ואתה נערך עם צוות שלם, אבל אז אירוע קטן יכול להשבית לך את העסק למספר שבועות. האנשים שנמצאים בתחום הזה חייבים להיות אופטימיים, עם חזון, עם ציונות. זה נכון לכל מי שעוסק בתיירות במדינת ישראל. אנחנו כהתאחדות חברים בהתאחדות האטרקציות הבינלאומית (IAAPA), שבה נמצאים מפעילי האטרקציות הגדולות בעולם. אני יכול לומר לך שהדילמות והנושאים שהאטרקציות בחו"ל דנות בהם ברמת היומיום לא מתקרבים בכלל לדילמות ולעיסוקים שאנו עוסקים בהם בישראל כמי שנמצאים באזור שנתון כל יום בחוסר ודאות מסוימת".
בסופו של דבר, מילר אופטימי. "כמו שגם בעבר המדינה, האזרחים וגם אנחנו, עסקי האטרקציות, ידענו משברים ויצאנו מהם מחוזקים הרבה יותר, אני מאמין שנדע לצאת גם מהאירוע הנוכחי חזקים יותר", הוא אומר. "נושא הפנאי והנופש זה מצרך בסיסי לנפש. אני מניח שכולם זקוקים לאתנחתה ולהנאה כבר עכשיו, גם במצב הלא פשוט שאנו נמצאים בו. אנחנו מזמינים את כולם ליהנות מאתרי האטרקציות שפזורים ברחבי הארץ".
צרת רבים
הפעילות המאורגנת של התאחדות האטרקציות בישראל, מספר מילר, "החלה בשנת 2017־2018, בעקבות המבצעים החוזרים ונשנים ברצועת עזה. אז בעצם הבנו שאנחנו לא מיוצגים מול משרדי ממשלה, במיוחד בכל הקשור למאבקים שונים, לפיצויים. ההתארגנות שלנו קיבלה תוקף וחוזק בעקבות אירועי הקורונה בפברואר 2020, תקופה שבה באמת היו מלחמות שלמות על מה ייפתח, מה לא ייפתח, תו ירוק, תו סגול. עסקי תיירות בכלל, ובתוכם אטרקציות, לא משנה אם מדובר במגיפה או מלחמה - בדרך כלל הם אלה שנסגרים ראשונים והאחרונים להיפתח. בישראל יש מאות אטרקציות. אצלנו בהתאחדות חברות כאמור המרכזיות שבהן, אך גם כל היתר נהנות מהדברים שאנחנו עושים".
כמו מה למשל?
"נוצרה למשל סוגיה במתקני האטרקציות הנוגעת לפטור מתור. כשלמשל אדם שמחזיק בפטור הזה עולה פעם אחת למגלשת מים שבה יש תור של 100 אנשים - אז זה בסדר; אבל אם הוא עולה ככה ארבע או שש פעמים, האם זה בסדר? אנחנו נפגשים עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, כדי למצוא מתווה משותף שיאזן בין צרכים של אנשים עם מוגבלויות אל מול אנשים אחרים ששילמו ורוצים להשתמש במתקנים. דבר נוסף שההתאחדות פועלת לגביו הוא עניין התקנים למתקני שעשועים. אנחנו מבקשים להשוות את הבדיקות והתקן לאירופה. מה שטוב לאזרחי גרמניה, יכול להיות טוב גם בישראל ואין סיבה להכביד על בעלי העסקים, כי גם ככה הם קורסים תחת נטל המסים. לפני כשנתיים ההתאחדות הצטרפה ללשכת המסחר, ארגון העסקים הגדול בישראל. הלשכה עובדת יחד איתנו על נושאים הקשורים לרגולציה, חקיקה ומקדמת יחד איתנו את הנושאים החשובים לחברים שלנו".
מילר אומר ומוסיף ש"הגיע הזמן שאחרי הרבה שנים משרדי התיירות והאוצר יכירו בענף האטרקציות כענף ייחודי, כענף שנפגע מתנודות במשק וישוו אותנו מבחינת הפיצויים והמענקים לענף המלונאות. למרות הרגישות הקיימת בענף האטרקציות ולמרות שלפי חוק עידוד השקעות הון אנחנו זכאים למענקים כמו ענף המלונאות, הרי שכיום ההתייחסות אלינו היא כמו לכל עסק רגיל. מדיניות משרד התיירות לאורך השנים הייתה לתמוך בבניית בתי מלון. הגדלת החדרים לתייר זה אכן חשוב מאוד, אבל חשוב לא פחות זה גם איך ייראו אתרי התיירות כשהתייר מגיע אליהם. אנחנו חייבים את התמיכה של הממשלה לקידום האתרים האלה".