הקייטנות שמסייעות לילדים המפונים: “שלא יישארו לבד עם הטראומה”

החופש הגדול הוא בדרך כלל התקופה המהנה ביותר עבור הילדים, המקבלים אתנחתה מסוימת משנת לימודים מעייפת, מרגישים את החופש ומבלים את מרבית זמנם בלעשות חיים. זו התקופה בה קייטנות הקיץ פורחות ומספקות לילדי ישראל את הפעילויות הנכונות והמהנות עבורם (ולהורים קצת “שקט” בעבודה). עם זאת, השנה החופש הגדול יוצא לדרך בעיצומה של מלחמת “חרבות ברזל” וכשילדים רבים מאזור העוטף מפונים מבתיהם, וזאת לאחר שחלקם ראו וחוו טראומות שהותירו בהם צלקות לכל החיים.

השבוע קיימה ועדת החינוך, התרבות והספורט דיון בנושא היערכות לחופש ובית הספר של החופש הגדול למפונים ולמשפחות משרתי המילואים. במסקנות הוועדה שפורסמו נמסר כי משרד החינוך יקיים פעילות בחופש הגדול עבור כל התלמידים עד אמצע חודש אוגוסט בכל רשתות החינוך. כמו כן, הוועדה דרשה ממשרד החינוך לדאוג לתלמידים הנמצאים באזורים קרובים לגבול וללחימה, על אף שלא פונו, בעיקר ביישובים בצפון. על המשרד לדאוג לתקציב לכך. בנוסף, הוועדה דורשת מהרשויות המקומיות לקיים את תוכנית משרד החינוך ולהוסיף פעילות בלתי פורמלית, כמו ספורט. עליהן לדאוג לתנאים שיאפשרו זאת לאורך שעות היום והערב.

נתונים מדאיגים: אחד מכל ארבעה בני נוער מפונים סובל מדיכאון
תמונה מדאיגה: עלייה דרמטית בתוקפנות בקרב ילדי מפונים

בשל הצורך להעניק לילדים הללו את המסגרת הנכונה והמתאימה לימי הקיץ, יזמו מספר ארגונים פרטיים, שלא במסגרת החלטות הוועדה, קייטנות לילדי העוטף המותאמות במיוחד עבורם. “אנחנו מתכננים להגיע במרבית חודש אוגוסט לאשקלון כדי להפעיל קייטנה לימודית”, מסביר גילי כהן, מנכ”ל עמותת “לוחמים ללא גבולות”, השמה לעצמה למטרה להראות את פניהם היפות של ישראל ובוגרי צה”ל, ואחת מפעילויותיה היא הפעלת בוגרים ובוגרות אשר משמשים זרוע התנדבות רחבת היקף בשגרה ובאירועי חירום.

“כדי שהילדים לא יסתובבו ברחובות ולא יישארו עם הטראומה שלהם לבד, הפעלנו את הקייטנה לילדים בגילי בית ספר יסודי ועד חטיבת הביניים, מהשכונות הכי קשות של אשקלון. אנחנו ממיינים את המתנדבים שלנו, בוגרי צה”ל, חלקם יצאו עכשיו מ־100 ימי מילואים, וכל מתנדב לוקח קבוצה של 6־3 ילדים והם יושבים יחד על כל מה שהם פספסו במהלך המלחמה. סיוע לימודי בקבוצות קטנות. הפעילות מתקיימת מ־8:00 עד 13:00 מדי יום ביומו במשך שלושה שבועות. בשעה 13:00, כשמסיימים את החלק הלימודי, אנחנו נוסעים עם הילדים למטע חקלאי ליד זיקים כדי לתת סיוע חקלאי עד הערב. בכל שבוע אנחנו יוצאים עם 25 מתנדבים אחרים, והם ישנים איתנו בכפר הנוער בכפר סילבר במשך כל השבוע הזה. זו חוויה מעצימה עבורם”.

הילדים האלה עברו בחלקם טראומות מאוד קשות וצריך להנגיש להם את הקייטנה בצורה יותר רגישה. איך עושים זאת?
“קודם כל יש פסיכולוג שמלווה אותנו, וברגע שמדריך שלנו מרגיש שהילד עובר סיטואציה מורכבת, הוא מערב את הפסיכולוג וכך אנחנו נותנים לילד את המענה הנכון והמקצועי ביותר. יש מעטפת מקצועית שעוטפת את האירוע הזה. אנחנו גם עובדים בשיתוף פעולה עם המתנ”ס המקומי בשכונות והם בסביבה מאוד מוכרת להם, כדי ליצור להם את האווירה הבטוחה, הביתית והמשפחתית ביותר”.

כמה ילדים נרשמו עד כה?
“אמורים להגיע 100 ילדים במצטבר. דווקא בזמן הזה של המלחמה אנחנו רוצים להראות כמה שיותר סולידריות חברתית וכלל־ישראלית, ואנחנו שמחים על הזכות לעשות את זה בדרום ובאשקלון בפרט. מרגשת אותנו מאוד העובדה שלהתנדבות הזו נרשמו 250 בוגרי ובוגרות צה”ל שרוצים לקחת חלק ולהדריך בקייטנה הזו את הילדים שעברו שנה מאתגרת כל כך”.

“צורכי הילד בראש”

גם ב”עזרא”, תנועת הנוער התורני לאומי הראשונה בישראל, לא נשארו אדישים לצורכי ילדי העוטף, ובסניף התנועה ביישוב אפרת מתגבש לקראת הקיץ מחנה לילדים עם צרכים מיוחדים המוקדש כולו לילדים מפונים מאזור הדרום.

“אנחנו כבר עשר שנים עושים קייטנה לילדים עם צרכים מיוחדים, והשנה החלטנו לארגן את המחנה במיוחד למען ילדים מפונים מאזור הדרום”, מסבירה טליה עמר, פעילה בעמותה וממארגנות הקייטנה המיועדת למפוני הדרום, שגם יזמה פרויקט גיוס המונים לצורך מטרה זו (הסכום הנדרש גויס במלואו). “כשהתחילה המלחמה ראינו שהמציאות משתנה והיה ברור לנו שאנחנו חייבים לדאוג לילדי הצמי”ד (ראשי תיבות של צרכים מיוחדים - ד”פ) כי במלחמה האתגרים שהם נאלצים להתמודד איתם הם קשים פי כמה וכמה.

"הרכזים תפארת ברוס ויאיר דמרי חשבו כי לילדים מפונים ‘רגילים’ מהדרום יהיו בטח מספר קייטנות, אבל לילדים עם צרכים מיוחדים לא, והיה חשוב לנו להקדיש זאת להם כי הם פונו מהבית שלהם וזה הרבה יותר קשה עבורם. הבנו כמה זה משמעותי ומרגש לעשות את זה עבורם, כמובן בהתנדבות מלאה. אם אנחנו עוברים את המלחמה קשה, אז רק לחשוב על מה שעובר על הילדים האלה ועל המשפחות שלהם שצריכות להיות איתם כל הזמן, גם כשהם מפונים מהבית, גרם לנו להבין את החשיבות של זה. חשוב לציין שאנחנו ניגשים למחנה הזה בגישה טיפולית מקצועית, בצורה הכי רגישה שיש ששמה את צורכי הילד בראש, וכל ילד זוכה ליחס אינדיבידואלי עם הכלים הכי מקצועיים”.

סניף אפרת בשיתוף פעולה עם עמותת “קו לחיים” מאזור הדרום מתכננים להפעיל החל משבוע הבא את המחנות מימי שלישי ועד מוצ”ש עם המון פעילויות ואטרקציות. “המטרה החשובה שלנו היא לייצר לילדים אווירה שמחה וטובה, כשבין הפעילויות אנחנו מתכננים לערוך להם סיור בלונה פארק בתל אביב ושיט בנמל בעיר, ביקור בסינמה סיטי ופעילויות בסניף שלנו באפרת”, אומרת עמר. “כל ילד מגיע עם חונך מטעם עמותת ‘קו לחיים’ שמצטרף למדריכים שלנו כדי לספק לילדים את המעטפת הטובה ביותר. כל ילד מקבל כמובן גם בית לישון בו ואנחנו מארגנים להם אוכל והכל. הם לא צריכים לשלם כלום, אנחנו דואגים לכל”.

“מקום בתוך הטראומה”

הקיץ הזה, כאמור, יהיה שונה במאות בתים בישראל שפגשו מקרוב את השכול בעקבות המלחמה. עמותת קרן קובי מנדל מפעילה זו השנה ה־23 מחנות קיץ עבור ילדי משפחות השכול. השנה, מעבר לקייטנות לילדי משפחות השכול שאליהן צפויים להגיע כ־700 ילדים (בהם כ־100 מדריכים מתנדבים שרובם היו חניכים), תתקיים קייטנה ייחודית לילדים שחוו את השכול בעקבות מלחמת “חרבות ברזל”, ואליה נרשמו כבר כ־200 ילדים. המחנה מתקיים בכפרי נוער בפתח תקווה ובראשון לציון והוא מיועד לתלמידים מכיתות ג’ עד י”ב. יש מחנה שפתוח לכולם, ויש גם מחנה נפרד שמותאם לציבור הדתי. המחנה כולל אטרקציות להפוגה, בהן: לונה פארק, איי ג’אמפ, בריכה, מתנפחים ועוד, ומהותו היא מפגש עם קבוצת השווים.

“מאז המלחמה יש לנו את ההבנה שהילדים האלה של ‘חרבות ברזל’ צריכים יותר עזרה במובן שהם צריכים את היחד שלהם ספציפית ולא להתערבב עם ילדים שכולים מתקופות אחרות”, מסבירה אליענה מנדל ברנר, יו”ר העמותה, הפועלת מעל שני עשורים על מנת לייצר קהילה ובית חם למשפחות שכולות. “התחבטנו הרבה לגבי זה אבל הבנו שריפוי קורה כשאתה נמצא בקבוצת השווים שלך עם אנשים שהכי דומים לך, כי הם יבינו בדיוק מה שאתה עובר מבלי שתצטרך לדבר כדי שתהיה ההבנה הזו. מה שהכי מאפיין את זה הוא שמותר לך לבכות ולצחוק, אתה לא צריך להסביר את הרגשות שלך כי כולם שם חוו דברים נוראיים ומאוד דומים.

"אלו משפחות שעוד לפני שהן צריכות להתחיל לדבר על השכול, הן צריכות להתגבר על הטראומה ולדאוג שזו תהיה צמיחה פוסט־טראומטית ולא PTSD, ולכן אנחנו מפעילים חשיבה מאוד מדויקת לגבי מה נכון לילדים האלה. הילדים האלה הם כבר לא ילדים, והמחנה הזה, בן שבעה ימים שמתקיים מסוף יולי ועד תחילת אוגוסט, מתחיל בפעילות כיפית כמו דיאלוג בחשיכה או הזמנה לשקט, נסיעה התנדבותית לירושלים וביקור בכותל המערבי, יום בסופרלנד וכמה ימים במחנה עצמו שגם בו יש פעילויות כמו בריכה, מתנפחים ועוד אטרקציות וגם הרבה טיפולים – טיפול בתיאטרון, טיפול בפסיכודרמה וכו’, סדנאות טיפוליות שמטרתן לעזור לילדים”.

מנדל ברנר מציינת כי המחנה השנה יהיה שונה לגמרי בתכליתו מהמחנה של השנה הבאה, כשהילדים כבר יעכלו את האובדן. “הילדים רק מתחילים עם השכול. השבוע קיימנו פעילות לילדי עוטף עזה ובארי ולמדנו מהם המון. הם אמרו לנו שבפעם הראשונה הם בכלל לא מתייחסים לשכול כי הם עסוקים עד עכשיו בחטופים ובהשבתם הביתה, ובעובדה שאין להם עוד בית. זו הישרדות קיומית ואין להם זמן לחשוב על השכול ועל האובדן. זו הגישה ששמנו עליה דגש לילדי העוטף שיבואו גם למחנה, לתת להם את המקום גם לזה בתוך כל הטראומה הזאת”.