מחקר חדש של פורום ארלוזורוב, המתפרסם כאן לראשונה, מראה כי הפער בין השכר לפריון בישראל גדל משמעותית בשני העשורים האחרונים. כתוצאה מכך, שכר העובדים הממוצע נמוך בכ־16% ממה שיכול היה להיות.

זוגתו של יורי וולקוב שנרצח במעבר חציה: "עוד מדברת איתו, אני רוצה לחזור לחיים"
הפקקים שלכם חוזרים: הלילה ומחר - חסימות בכביש 1 ובנתיבי איילון | כל הפרטים

אם המגמה ההיסטורית המקשרת בין פריון לתגמול העבודה הייתה נמשכת, השכר הממוצע בשנת 2023 היה אמור להיות 14,976 שקל. על פי המחקר, שנערך על ידי יוני בן בשט, מנהל מחלקת המחקר של פורום ארלוזורוב שבחן את הפער בין התפוקה לשעת עבודה של העובדים הישראלים לבין השכר שהם מקבלים, שנת 2023 היא השנה שבה הפער בין השכר לפריון הוא הגדול ביותר מאז 1969 - לרבות שנת 2020, שהייתה שנת הקורונה.

בפורום ארלוזורוב, מכון מחקר לעיצוב מדיניות חברתית וכלכלית, מדגישים ששנת 2022 נחשבת כשנה שבה המשק הישראלי חזר לפעול כרגיל לאחר מגיפת הקורונה. הציפייה הייתה שנראה התאוששות בחלק העובדים בתוצר, אולם זה לא קרה.

כך גם שנת 2023, על הסערה הפוליטית לאורכה והמלחמה שהחלה בסופה, הייתה שנה שבה לא הייתה התאוששות ניכרת. בשורה התחתונה, חלק העובדים נשאר ברמה הנמוכה שאליה הגיע בזמן משבר הקורונה, ובשנת 2023 עמד על כ־65% מהתוצר.

המחקר מזהיר: "לצמצום הפער בין שכר לפריון יידרשו בין עשור לשלושה עשורים עד להיעלמותו. בהיעדר שינויים משמעותיים, אי־השוויון בהכנסות עלול להמשיך ולהחריף, דבר שעלול להחמיר את הפערים הכלכליים בחברה הישראלית".

מכיוון שחלק העובדים בתוצר ירד, באופן טבעי חלק ההון המשלים שלו, כלומר כוחם של בעלי ההון, גדל. לכן חשוב להסתכל על התפתחות התשואה על ההון כנקודת מבט נוספת על התופעה. שיעור התשואה על ההון בשנת 2002 עמד על 14%, ומאז הוא גדל, במקביל לירידת חלק העובדים בתוצר, עד שהגיע בשנת 2023 ל־24% - גידול של כ־70% בשני עשורים.

"התנתקות השכר מהפריון היא תופעה חמורה שמחריפה את יוקר המחיה ופוגעת ברמת החיים של מרבית תושבי ישראל. העובדים נפגעים פעמיים: משכר נמוך יותר וממחירים גבוהים יותר", אומר עמית בן־צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב, "אם לא נפעל לטפל בה, הפערים החברתיים ימשיכו לגדול ואי־השוויון יגבר".

בן בשט אומר ל"מעריב": ״הפער שנפער בין השכר לפריון בשנים 2020־2021 היה פער חריג בגודלו, וחלק מההערכות נטו לראות בו שינוי זמני בעקבות הקורונה. עדכון הנתונים לשנים 2022־2023 מראה כי פער זה הצטמצם באופן זניח בלבד וחלק העובדים בתוצר נשאר ברמה נמוכה של כ־65% תוצר. ממצאים אלו מחזקים את הטענה כי המשק הישראלי עבר בתחילת שנות האלפיים שינוי מבני בחלוקת התוצר בין עובדים לבעלי ההון. בנוסף, הממצאים מצביעים על בעיה במנגנון השכר, שבאמצעותו אמורה הצמיחה הכלכלית להעלות את רמת החיים של מרבית האוכלוסייה. מנגנון השכר בישראל אינו מצליח למלא את תפקידו בהצלחה".