חוות הדעת של בית הדין בהאג היא למעשה סוג של "המלצה", שאין בה דבר וחצי דבר המחייב אופרטיבית את ישראל. אין למדינת ישראל כל חובה חוקית לקבל את "גיבוב ההמלצות", שאין לבית הדין כל סמכות חוקית לקבלן, ובוודאי לא להוציאן לפועל.

לאחר הבחירות הקרובות בארה״ב ככל הנראה תישמע צפירת הרגעה. במעלה הדרך צפויה התנגדות אמריקאית והטלת וטו מצד הממשל האמריקאי ולא משנה מה יהיה הרכבו.

החלטת בית הדין בהאג: האם ארה"ב תירתם לעזרת ישראל?
בית הדין בהאג: האם חוות הדעת תשפיע על צווי המעצר לנתניהו וגלנט?

בית הדין בהאג עבר השתלטות עוינת של גורמים אנטי־ישראליים ואפילו אנטישמיים, ולכן אין לייחס לחוות הדעת הזו משמעות אמיתית. בית דין שפתאום החליט להתעסק בפגיעה והחלשת ישראל.

כרים אסד אחמד קאן התובע הראשי בבית הדין הבינלאומי בהאג (צילום: רויטרס)
כרים אסד אחמד קאן התובע הראשי בבית הדין הבינלאומי בהאג (צילום: רויטרס)

האמירות של המוסד הזה באות בהמשך ישיר להזיה על הוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט. בית הדין קבע כי לישראל יש מחויבות לסיים את נוכחותה ביהודה ושומרון בהקדם האפשרי.

ישראל צריכה להפסיק מיד לבנות בהתנחלויות ולבטל כל מדיניות מפלה נגד הפלסטינים. כל מדיניות שמשנה את המאזן הדמוגרפי בשטחים מחויבת לשלם על הנזקים שגרמה, שיקום, פיצוי וכו'.

נאווף סלאם, נשיא בית הדין לצדק בהאג (צילום: רויטרס)
נאווף סלאם, נשיא בית הדין לצדק בהאג (צילום: רויטרס)

"יש להחזיר את השטח וכל הנכסים הטבעיים שנגזלו מישויות או פרטים, לפנות את כל המתנחלים מההתנחלויות ולפרק את החומה בגדה, ויש לאפשר לכל הפלסטינים שפונו לחזור לאדמתם. במקרה שזה לא אפשרי לחזור, על ישראל לפצות את הפלסטינים על אובדן הרכוש". מדובר בהחלטות לא פשוטות מבחינה תדמיתית, אך אין להן כל תוקף משפטי ומצער לראות שבית הדין לקח חלק בסכסוך פוליטי שאינו מעניינו.