כשבוע לאחר מתקפת 7 באוקטובר הייתה אמורה להיפתח בישראל עונת המרתונים של “מרתון ישראל”, החברה שמקיימת אירועי ריצה ייחודיים ובינלאומיים ברחבי ישראל, בדרום ובצפון. המלחמה שיבשה את התוכניות ועופר פדן, שעומד מאחורי הקמת החברה, מצא את עצמו שוב מנסה להרים את הראש מעל המים. בימים אלה משיקה מרתון ישראל, באיחור קטן, את עונת 2024, למרות רוחות המלחמה בצפון ומתוך הבנה שהקהילה זקוקה לכך כמו אוויר לנשימה.
פדן הוא מרתוניסט מקצועי שבתחילת המילניום הקים את חברת מרתון ישראל. אף שהוא אחראי על שלושת המרתונים הראשונים שהתקיימו בתל אביב, לא מדובר במרוצי הכביש שאתם מכירים, אלא בשלל אירועים חווייתיים המתקיימים בחרמון, ברמת הגולן, בדרום ובמיקומים נוספים ברחבי הארץ, רובם ככולם בטבע, שמכנסים אליהם לא רק את קהילת הרצים העצומה של ישראל המונה כ־750 אלף חברים, אלא גם את קהילת הרצים הבינלאומית.
דווקא בעת איומי חיזבאללה: אושרה הקמת יישוב חדש בגליל
אב החטופה רותח על נתניהו וזועק: "נאם 55 דקות, ולא הקדיש דקה לעסקת החטופים"
“מאז 7 באוקטובר נאלצנו לבטל מרוצים בשל מצב הרוח הלאומי ומגבלות קיום מרוצים בצפון הארץ”, אומר פדן ומספר שבתקופה האחרונה הם השקיעו יחד עם קהילת הרצים בסיוע לחיילים, למפונים ולחקלאים. “הכל נסגר שוב, כמו בקורונה, אז חווינו השבתה של שנה ורבע ללא אירועים. זו הייתה המכה השנייה".
"בסופו של דבר אנחנו עסק, זו פרנסתנו וזה היה מאוד לא פשוט. אבל אנחנו מאוד אופטימיים ונחושים להצליח, כי אנחנו יודעים שאנחנו מביאים כל כך הרבה ערך לא רק לרצים עצמם, אלא גם למועצות שעמן אנחנו עובדים בשיתוף פעולה. יש פה, מעבר לאירוע הריצה, גם התנעה מחדש של התיירות”.
כתף אל כתף
ב־8 באוקטובר, כשכבר היה ברור שהתוכניות שוב השתבשו, הקים פדן חמ”ל מלחמתי וגייס עשרות אלפי רצים מהקהילה שפעלו מדי יום ב־35 יישובים ברחבי הארץ בתחום החקלאות. “זה היה פרויקט מדהים שבו ראיתי עד כמה גדולה העוצמה של הקהילה שלנו ועד כמה היא מלאת נתינה”, הוא מתגאה. “הבנו שאנחנו יכולים לנצל את כל הקשרים שיש לנו כקהילה שעוסקת בספורט, ופשוט פנינו לקבוצות מפונים בכל הערים והעברנו להם שעות של ספורט וכושר של בריאות. זה היה המעט שיכולנו לעשות”.
ובכל זאת, אף שהאש בצפון לא מפסיקה וחבל ארץ שלם שבו נהגה החברה לעשות אירועים גדולים מושבת ומפונה, החליט פדן שהוא לא מחכה עוד. “המחשבה היא שכל פרויקט הוא לא רק פרויקט שלנו, אלא לוקח בחשבון את צורכי המועצה שבה הוא מתקיים ואת הצרכים של תושביה”, הוא מסביר את ההחלטה לפתוח את עונת 2024. “אנחנו מקפידים תמיד לשלב את העסקים והקהילה כולה סביב איזשהו קונספט, והאירועים שלנו שמתקיימים בדרך כלל יותר מיום אחד, הם פרי שיתוף פעולה של כל הנוגעים בדבר. יש פה חלק מאוד חשוב גם בשיקום התיירות”.
ואם מדברים על תיירות, כדאי להזכיר שרוב אירועי מרתון ישראל מושתתים גם על תיירות חוץ, שמביאה לכאן מדי שנה אלפי רצים מרחבי העולם שמשתתפים באירועים. “המרתון המדברי שלנו, למשל, התבסס גם על תיירות ועל טיסות צ’ארטר שנחתו בשדה התעופה החדש רמון, שעומד ריק. הבאנו אלפי אנשים דרך החבילות הללו, אנשים הגיעו מלא פחות מ־30 מדינות כדי להשתתף באירוע. כאמור היום אין את זה, ולכן האתגר עצום”.
ובכל זאת, אולי חצי נחמה בתקופה הלא פשוטה שבה מדינת ישראל עומדת לנגד העולם: הקהילה הבינלאומית של הרצים, זו שהייתה מגיעה ארצה בהמוניה, תומכת בנו. “יש לנו איתם קשר שוטף”, מבהיר פדן. “נכון, זה לא בהיקפים שראינו, אבל עדיין מגיעות לכאן משלחות ממדינות שונות, בעיקר כדי להביע תמיכה וסולידריות וכן להשתתף באירועים הקיימים. אני שמח לומר שאני רואה תמיכה מאוד גדולה בקרב קהילות הרצים בישראל. הייתה עכשיו משלחת מצרפת שהגיעה כדי לומר ‘אנחנו איתכם’. יש מחוות יפות כאלה מכל העולם”.
יצאנו לנשום
תוכנית מרוצי 2024 ייפתחו עם סדרה של אירועי ריצה בינלאומיים בלוקיישנים מיוחדים ויפים ברחבי ישראל, ובקונספטים ייחודיים וחווייתיים, מלאי הפתעות והשראה. ברוח ימים אלו ייערכו גם מחוות למען נפגעי מלחמת חרבות ברזל ושיתוף קהילת הרצים בסיפורם האישי. “רק במאי האחרון נערך מרוץ התבור, ראינו איך אנשים חיכו לזה שסוף־סוף יש אירוע”, מספר פדן. “באותו אירוע ראינו הרבה מאוד קבוצות של חיילים שעשו מחוות לחבריהם הפצועים, זה היה מאוד מרגש”.
גבולות המדינה הצטמצמו במלחמה הזו. בטח אי אפשר להתעלם מכך.
“ברור שהאירועים בצפון כגון חרמון צ'אלנג’, אגמון החולה ומרוץ הרי הגעש בגולן, שאליהם כבר נרשמו 1,600 איש, לא יוכלו להתקיים כרגע. אין לנו מה לעשות עם זה. גם מרתון טבריה, שאומנם צפוי להתקיים, ייערך במתכונת אחרת לגמרי ובגלל המלחמה יקבל אופי קצת אחר. זה לא רק העניין של האזורים, כמו התיירות: אין תיירות חוץ, ואנחנו כרגע מנסים להשקיע את כל המשאבים שלנו בעיקר בתיירות הפנים”.
את הקשר עם קהילת הרצים מקפיד פדן לשמר לאורך כל החודשים האחרונים על ידי ניוזלטר קבוע שנשלח מדי יום שישי. “אנחנו מנסים להמציא את עצמנו מחדש בכל שבוע, ובכל יום שישי אחרי הצהריים כל קהילת הרצים מקבלת מאיתנו עדכונים מה הולך להיות. מצאתי שזו דרך מאוד חשובה לשמר את הקהילה שרכשנו וגיבשנו לאורך השנים. יש פה קהילה גדולה וקהל אדוק של אנשים שלאו דווקא רצים (בכל אירוע שכזה ישנו גם מסלול הליכה - ט”ל) שמחכים לאירועים הללו.
אנחנו מקדישים הרבה מאוד מחשבה מול האירועים הקרובים, יש מילואימניקים רבים, חיילים ופצועים, והמטרה היא להפוך את האירועים למשהו שיתאים לכולם בסופו של דבר. אנחנו מבינים שיש הרבה מאוד אנשים שזקוקים לזה דווקא עכשיו, ואנחנו בקשר עם גורמים רבים. המטרה היא להביא את כל מי שזקוק ורוצה גם בתקופה הקשה הזו תוך ההתאמות הנדרשות”.
עוד מסביר פדן כי “רוב האירועים שלנו הם בטבע ובשטח, וזו הזדמנות מצוינת לנשום אוויר צלול ולרוץ במקומות היפים בישראל, וגם לעודד את התיירות המקומית שנמצאת בקריסה. “אנחנו תמיד בוחרים במקומות מיוחדים ובמסלולים מיוחדים. יש לנו את הקהל ואנחנו צריכים לדאוג לזה כרגע שזה יקרה”.
ומה צריך לעשות בשביל זה?
“כל אירוע כזה זו בירוקרטיה לא פשוטה, וצריך אישורים שונים ומשונים, ולא רק מהמשטרה. אז יש אילוצים, אבל אנחנו עושים את הכדאיות הכלכלית ובודקים מה נכון, מה אפשרי ומה לא. ברוב המקרים אנחנו מסתדרים ומנסים להגיע למצב שבו אנחנו מקטינים עד כמה שצריך את המעורבות המשטרתית. אבל ככה זה בישראל, הבירוקרטיה לא פשוטה, ואגב זה הרבה יותר מסובך כאן, ביחס למה שקורה בעולם בתחום הזה”.
למי שלא רץ, נסה להסביר מה בכל זאת הערך המוסף לקהל הרחב.
“דיברנו על הצפון ועל חבל הארץ הנפלא שקוראים לו רמת הגולן, אז סיפור קטן: לפני עשור יצרנו שם לראשונה שני אירועים. האחד נקרא מרוץ הרי הגעש בגולן, והשני הוא החרמון צ'אלנג’. שני האירועים האלה התקיימו באביב ובקיץ, אבל מה שלא ידענו שיקרה אחר כך, הוא שבעקבותיהם רצים ורוכבי אופניים רבים גילו את המקומות המיוחדים בחבל הזה, והתחילו לייצר שם מחנות אימונים לאורך השנה סביב הצימרים ובתי ההארחה באזור".
"מה שהביא להתעוררות ותרומה אדירה לתיירות שם, לא רק בימי האירוע או בעונה עצמה, אלא סביב כל השנה. המועצה הביאה לידיעתנו את העלייה האדירה במבקרים שהייתה שם, וזו דוגמה נהדרת לכך שכל אירוע כזה הוא גם פלטפורמה שיווקית, וכל מי שלוקח בכך חלק נותן את תרומתו”.
בימים אלה, לצד תוכנית האירועים המושקת, מעוניינים במרתון ישראל להגיע גם לחברות העסקיות כדי שייקחו חלק ויגיעו לאירועים הללו כחלק מימי הגיבוש שלהם. “אני מאמין שהריצה האישית והקבוצתית משחררת ונותנת זמן למחשבה ולתפילה חרישית לשלום החטופים והחיילים. אנו מזמינים רצים, מאמני קבוצות ריצה וחברות מסחריות להשתתף באירועים לאורך השנה".
"לא כולם חייבים לרוץ, המטרה היא שבכל אירוע שכזה יהיה גם מקצה הליכה, כי החברותא וההשתתפות הן גם משהו שנותן ערך מוסף ומשמעותי. ההוויה החברתית והביחד הם משהו שמאוד חשוב בפרט בימים האלה. יש פה בעיניי הרבה מאוד ערכים אחרים, ואחד האתגרים שלנו לשנה הבאה הוא להתרחב ובאמת להצליח להביא הרבה חברות עסקיות שישתתפו כקבוצות וייקחו בכך חלק”.