פרויקט "אחות לדרך" במדרשת אמונה בארי בפרדס חנה הוקם במקור כדי ללוות ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בעקבות המלחמה, מנהלת המדרשה הדס פוקס החליטה להפוך את הפרויקט לליווי של משפחות שכולות.
וכך, בנות השירות הלאומי במדרשה החלו להגיע בכל שבוע לבתי משפחות שכולות מהמלחמה הנוכחית, לעזור, לשחק עם הילדים, לאפשר לרעיה ההלומה והמותשת שהתאלמנה מעט מנוחה, ולתת יד בכל מה שצריך כדי לתמוך במשפחות פיזית ונפשית. בעצם בנות השירות הפכו לחלק בלתי נפרד מהמשפחה.
בן סלמאן מציג: התנאי הבלעדי לנורמליזציה עם ישראל
לא חייבים טילים מדויקים: הנשק העיקרי שישמש את המעצמות בעימות הגדול הבא
"אני מגיעה כדי להקל במה שאני יכולה. מנסה לעזור במשימות ביתיות שוטפות, וגם לדבר ולשחק בסבלנות עם הילדים", משתפת איילה מלמד, תלמידת מדרשת אמונה ומתנדבת עם משפחתו של אחד הנופלים במלחמה, "לפעמים אני מגיעה ומזהה שהאמא לא ישנה בלילה, כי טיפלה לבד בתינוקת שלה. אני לוקחת את הקטנות לגינה כדי לאפשר לה מעט שקט ומנוחה".
חמיו של החייל שנפל, שמשפחתו העדיפה שלא להיחשף, מספר: "אנשים לא מכירים את מצב האלמנות לעומק. זה לא רק ענין כלכלי. אישה, שהתאלמנה ונותרה עם מספר ילדים קטנים לבדה, מתמודדת עם קושי רגשי ואישי עצום. אנחנו לא משפחה שממהרת לבקש עזרה. ברגישותה, בחוכמתה הרבה, ובשקט שלה, ידעה איילה לתת יד בזמן, במקום ובמינון הנכון".
הדס פוקס מוסיפה: "עם ישראל זקוק לנו, תמיד, ובעיקר עכשיו. זו התורה שעליה גדלנו ועליה אנו מגדלות. אני מזמינה צעירות בשלבי השירות או לאחריו להצטרף אלינו ולקחת חלק במדרשת השילוב ובפרויקט המרגש והמיוחד הזה. כאישה אל אישה, אחות לדרך ולמסע, יחד נעשה ונצליח".