בכניסה לאתר המיזם “לחיות ת’חלום" אי אפשר שלא להצטמרר: תמונות של צעירים מלח הארץ, גיבורים וגיבורות שנרצחו ב־7 באוקטובר או נפלו בקרבות במהלך מלחמת “חרבות ברזל", כשלצד תמונותיהם מצוינים החלומות שלהם: להנגיש למתגייסים סיפורי גבורה, להקים פנסיון לכלבים וחווה שיקומית, לכתוב ספר ילדים בעברית ובערבית, לעזור לנערים בסיכון דרך תקלוט, לנטוע כרם, לפתוח מרכז טיפולי טכנולוגי חדשני ועוד חלומות רבים וטובים שנקטעו באיבם. הכותרת בכניסה לאתר היא: “ישראל מגשימה חלומות של נופלי השבת השחורה ומלחמת חרבות ברזל".
“ב־8 באוקטובר הייתי אמורה לפתוח מכירת כרטיסים למופע שארגנתי לכבוד יום הולדת 40 שלי במועדון ה’זאפה’ עם שירים שכתבתי והקלטתי במיוחד, אבל ב־7 באוקטובר המציאות התהפכה עלינו וכמובן שלמי היה ראש לחשוב על חגיגות יום הולדת", מספרת אורטל שליסל, מנכ"לית המיזם, מטפלת חברתית ויזמית חברתית.
“זו הייתה תקופה של שיתוק, אף אחד לא יצא מהבית, ואני זוכרת שחברה אחת אמרה לי: ‘איך הייתי רוצה ערב מחבר של תפילה’, וזה הדליק אצלי איזה משהו. שוחחתי עם הרב בני לאו והוא הפציר בי להרים ערב כזה ואמר: ‘החלום חייב להמשיך לחיות. זה תופס כיוון אחר ולא מה שתכננת – אבל את עושה את זה’. אז בערב יום ההולדת שלי הרמתי ערב שכולו תפילות וניגונים. היו כ־300 איש באותו ערב, קראנו את שמות החטופים, התפללנו לשובם וזה היה ערב עם עוצמות מטורפות".
"שם, על הבמה, אמרתי לקהל: ‘אני מקבלת על עצמי שכמו שהחלום שלי המשיך לחיות – כך גם החלום של הנרצחים ימשיך לחיות, כי זה הסיפור של עם ישראל, זה מה שמחיה את העם היהודי, סיפור הגשמת החלום’. אחרי אותו ערב נפגשתי עם כמה אנשים ודיברנו על זה והייתה התלהבות מהרעיון של להגיד שאנחנו פה כדי להמשיך חלומות של מי שנרצח, להכניס איזושהי חיות לדבר המת".
הרעיון החל לקרום עור וגידים כשאל שליסל הצטרפו אלעד אדלר (סמנכ"ל ומנהל הפרויקטים, מטפל, יזם חברתי ומאפיין חוויית משתמש), נעמי אדלר מימון (פסיכולוגית קלינית שיקומית, יזמית חברתית) ורויטל אקרמן (מנהלת פיתוח קהילות בתפוצות), וכן הרב דוד אנסבכר (רב קהילת "באורך" ירושלים), איש יחסי הציבור ובעל חברת הפרסום יניב רוזנברג ואהד עמר, בעלים ומנכ"ל חברות “שריסט מהנדסים" ו"רף נדל"ן" ויזם חברתי.
“אנחנו נפגשים עם המשפחה השכולה בזום, שומעים את הסיפור שלה ושל הנרצח או הנופל ומבינים מהו החלום. לפעמים יש חלום מובהק ולפעמים אין חלום מובהק אלא יש אישיות ודרכה מנסים לגבש חלום, ולכל חלום כזה יש ערך מוסף חברתי־קהילתי", מסבירה שליסל.
“יש משפחות שהן בעשייה מטורפת ויש להן משאבים וכוחות נפש לעשות דברים כבר מהשבעה ואז אנחנו עושים להן את החיבור הקטן שמסייע להן להגשים את חלום יקיריהן, ומצד שני יש גם משפחות שאין להן אף כוח ואז אנחנו משבצים להן פרויקטור בהתנדבות מלאה שמתעסק בלסייע להן להגשים את חלום הנרצחים. כל חלום שאנחנו מתחילים – אנחנו לא יודעים איך הוא יסתיים. החלק הראשון והמשמעותי של המפגש הוא להכיר קודם כל את בני המשפחה עצמה, שיספרו על עצמם ועל עיסוקיהם, כדי שנדע איך לסייע למשפחה להגשים חלומות בסדר גודל שמתאים לה".
“סגירת מעגל מצמררת"
אחד החלומות שהוגשמו הוא חלומו של אליה אילוז ז"ל (27) מאשקלון שנרצח ב־7 באוקטובר במסיבה ליד רעים והותיר אחריו את זוגתו מור ואת בנו לביא בן ה־3. “אליה היה מחובר למוזיקה ממש מלידה", מספרת אמו, בת שבע. “הוא התנסה בכל מיני תחומים אבל המוזיקה תמיד בערה בעצמותיו, אם זה הופעות ומסיבות, היו לו חברים די.ג’ייאים שהוא התלווה אליהם ורצה ללמוד את המקצוע".
"ביולי 2023 הוא סיים את לימודיו במכללה לסאונד ‘Just Music’ ובמבחן הגמר נתן סט תקלוט שהעניק לו את הציון הגבוה ביותר והפתיע באיכויותיו הגבוהות אפילו את מנהל בית הספר. אמרתי לאליה שאם יש לו את התשוקה – הוא יגיע להגשים את החלום שלו, וגם אם היה לו קצת קשה בדרך – הוא התגבר על זה והצליח".
"אחרי שהוא סיים את הלימודים הוא החל לתקלט בכל מיני מסיבות והחלום שלו היה גם להפוך לדי.ג’יי מצליח בסצינה הבינלאומית. אחרי שהוא נרצח הייתי עסוקה בהנצחה שלו בכל מיני דרכים והבנתי כמה הוא היה קונצנזוס. אליה היה בדיוק בתחילת הגשמת החלום שלו: הוא התחיל לתקלט במסיבות וגם באותה שבת ארורה הוא היה אמור בערב לתקלט במסיבה בהתנדבות. החלום שלו התחיל ונעצר. בשיח עם אושר הבת שלי ועם המשפחה היה ברור לנו שהדרך הכי טובה להנציח אותו היא דרך המוזיקה".
ספרי על החבירה לצוות מיזם “לחיות ת’חלום".
“כשהחבר’ה של המיזם פנו אלינו זה היה מאוד מרגש. המפגש שלנו עם החבר’ה מהמיזם היה מאוד מעמיק, הם שמעו אותנו ואת הסיפור של אליה, הבינו שהוא התחיל משהו שנגדע בשלביו הראשונים ולא הגיע לשאיפות ולחלומות שהוא רצה. כשהם אמרו לי שהם רוצים להגשים את חלומו בדרך מקורית של קורס תקלוט לנוער ב’סיכוי’ (נוער בסיכון) דרך שיתוף הפעולה שלהם עם עמותת ידידים למען חברה ונוער, זה קיבל משמעות מאוד עוצמתית וחזקה".
"זה היה קורס לזכרו של אליה, הגענו אל הנערים, הבאנו להם כרטיסיות של אליה, תמונות שלו וסטים שלו, הנערים הקשיבו לסיפורים שלנו על אליה, התרגשו והתעניינו, ובסוף הקורס קיבלו תעודות סיום שעליהן נכתב ‘לזכרו של אליה אילוז ז"ל’. הושקעה מחשבה רבה בקורס שהיה בן שישה מפגשים, ובמפגש האחרון לביא, הבן של אליה, הביא להם את התעודות האלה וזו הייתה סגירת מעגל מצמררת. המוטו שהעברנו להם ובכלל בהנצחת אליה הוא הציטוט: ‘אתה הלכת אבל מנגינות הלב שלך ימשיכו לנגן אצל כולנו’".
לטייל בעקבותיה
חלום נוסף שמקבל בית במסגרת המיזם הוא חלומה של עדן בן רובי ז"ל (23) מראשון לציון, שנרצחה אף היא ב־7 באוקטובר במסיבה ברעים. בין שלל כישרונותיה כציירת וכאמנית, עדן טיילה רבות ברחבי העולם והותירה רשימה (“Bucket List") של יעדים שרצתה לטוס אליהם אך לא הספיקה להגשים את כולה. לאורה – בשלבי תכנון – נוצר במסגרת המיזם יומן מסע שמזמין מטיילים ישראלים לפני החלטות משמעותיות בחיים למסע המיועד לכך על פי רשומותיה. היומן מזמין למסע פנימי וחיצוני ויהיו שזורים בו ציורים וכתבים של עדן ז"ל.
“אני מנסה להנציח את עדן בכל מקום, רק לצעוק את שמה כדי שכולם יכירו אותה", מספרת מירב, אמה של עדן. “עדן הייתה אמנית מאוד מוכשרת, מציורים על קנבסים דרך עיצובי מטקות ועד ציור על אלפי גלשנים. היא השאירה לנו הרבה חלומות שאנחנו צריכים להגשים לה. החלום הכי גדול שלה היה להציג בגלריה בניו יורק שאת זה הגשמתי ויש עוד חלומות שאי אפשר להגשים לה כמו בעל טוב ושלושה ילדים - בן, בן ובת, לגור בתל אביב ועוד".
"עדן אהבה מאוד לטייל ברחבי העולם. מגיל קטן היא נסעה איתנו לכל מיני מקומות בעולם ואז נסעה לבד ועם חברים וחברות שלה, ולכל מקום שהיא נסעה היא הכינה ‘היילייט’ של אותו מקום. עדן, שהייתה יפה מאוד, פחות צילמה את עצמה אלא העדיפה, כאמנית, לצלם את הנוף ואת תושבי המקום. היא התעמקה בתרבויות של המקומות, וביומן המסע שלה יש המון טיפים לאן ללכת באותו מקום, מה כדאי לעשות בו וכדומה. היא הייתה ביותר מ־50 מקומות בעולם".
כיצד המיזם "לחיות ת’חלום" מתקשר להגשמת חלומה של עדן?
“הרעיון הוא שיוזמי המיזם מאוד רוצים שגם הנוער המאוד צעיר יכתוב, בדומה לעדן, יומן מסע ויגשים אותו בהשראת היומן שלה ובהשראת המורשת שלה ושל המקומות שבהם היא טיילה, ההמלצות שלה והרשימה שהיא הכינה. כשאנשי המיזם הגיעו אלינו הביתה ושמעו את הסיפורים על עדן הם הבינו שיש פה ילדה מיוחדת, ילדה שחיה את החיים כמו שאנשים רגילים לא חיים אותם, ודרך אותם צעירים שיטיילו בעולם בעקבות המלצותיה החלום שלה ימשיך לחיות".
“הדגש שלנו בהקמת האתר והמיזם הוא יצירת בית לחלומות של הנרצחים וההרוגים מה־7.10 בסימן של לדאוג שהחלום ימשיך לחיות", מסכמת שליסל. “אנחנו מזמינים משפחה שרוצה שנגשים את החלום ליקיריה שנרצחו או נפלו - לפנות אלינו וניתן את המענה. נשמח גם למתנדבים שמעוניינים להגשים את החלומות של הנופלים ולהציג אותם לעולם ולכתוב על החוויה באתר שלנו - אנחנו נשמח ונקבל בזרועות פתוחות את כולם. האתר שמושק היום מיועד להיות ה־בית להגשמת החלומות הללו".