אין אדם בישראל שהמלחמה לא השפיעה עליו בחודשים האחרונים. עם זאת, על פי דוח חדש שיצא לאחרונה על ידי עמותת איתך מעכי (משפטניות למען צדק חברתי) וארגון שתיל - עולה כי האוכלוסיות שנפגעו הכי הרבה היו הנשים והמגזרים המוחלשים בלאו הכי, שנפגעו עוד יותר בשל האירועים.

הדוח החדש פורסם תחת הכותרת "ההיבטים האזרחיים של המלחמה בראי יעדי האו"ם לפיתוח בר קיימא". הדוח, שממצאיו מתפרסמים ב"מעריב" לראשונה, בוחן את תפקודן של רשויות המדינה מאז 7 באוקטובר ובמהלך המלחמה. הוא נכתב על ידי עו"ד שירין בטשון ומסתמך בין היתר על דוחות, פניות למשרדי ממשלה ומסמכים רשמיים שהפיקו ארגוני החברה האזרחית במהלך המלחמה.

חופים ריקים ורחובות שוממים: כך נראה גוש דן תחת ההסלמה
ילדה תושבת עכו משתפת: "פעם ראשונה שאני חווה מלחמה כזאת"

ניכר כי אירועי 7 באוקטובר והמלחמה השפיעו לרעה על נשים בישראל במספר רב של תחומים, ובהם מוגנות מפני מעשי אלימות פיזית ומינית, פגיעה בתעסוקה, ערעור תחושת הביטחון האישי ופגיעה בחוסן הנפשי, היעדר ייצוג בתקשורת ובמוקדי קבלת החלטות ועוד.

בהיבט של מיגור עוני וביטחון תזונתי, וכפי שעולה מהדוח, ניכר כי אירועי 7 באוקטובר והמלחמה השפיעו לרעה על אוכלוסיות החיות בעוני בישראל, כגון אנשים המתגוררים בפריפריה, החברה הערבית, החברה הבדואית בנגב וכן קהילות חסרי המעמד. בחלק מהמקרים החמרת העוני לוותה גם בהחמרה של אי־ביטחון תזונתי, לרבות בקרב ילדים וקשישים, סוגיה שעל המדינה להקצות לה משאבים מידיים.

בשיחה עם "מעריב" מסבירה עו"ד אלה אלון, מנכ"לית עמותת איתך מעכי, כי "אם ערב המלחמה יעדי שוויון מגדרי ומאבק בעוני היו עדיין רחוקים מהשגה, הרי שכעת המצב חמור אף יותר. אין ספק שהמלחמה היא גורם מעכב, אולם על הממשלה להתחייב ברמה הפוליטית הגבוהה ביותר ליישום העיקרון לא להשאיר אף אחד מאחור ולחזק את עבודת התיאום בין משרדי הממשלה ליישום מדיניות עקבית להשגת היעדים".

אלה אילון (צילום: מאיה חבקין)
אלה אילון (צילום: מאיה חבקין)

אסף רז, מנהל פרויקטים ויועץ בארגון שתיל, מוסיף כי "מהדוח עולה כי המלחמה ואירועי 7 באוקטובר השאירו את חותמם ביתר שאת על ציבור הנשים, על אוכלוסיות החיות בעוני וכן על אוכלוסיות רבות שנשארו מאחור. בדומה לקורונה ראינו כיצד גם הפעם תפקידם של ארגוני החברה האזרחית בישראל היה חשוב מאין כמותו - כדי להזכיר למדינה את מחויבויותיה ולענות על הצרכים מהשטח".

בין ההמלצות העולות בדוח יש לפעול להבטחת המשך פעולתה והגדלת תקצובה של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי ושל המענה הממשלתי לביטחון תזונתי לשנת 2024 ולשנים הבאות במטרה להתגבר על הפערים שנוצרו בעקבות המלחמה, לצד הכללת האוכלוסייה הערבית במאמצי השיקום לדרום ולצפון.