אלמוג מאיר ג’אן ואנדריי קוזלוב, ששוחררו משבי חמאס במבצע ארנון הנועז, מסרו עדויותיהם במסגרת הפרויקט הלאומי “קולות מהשבי” לתיעוד עדויות החטופים, שיזם מערך ההסברה הלאומי באמצעות לשכת העיתונות הממשלתית.
אלמוג, שהוחזק בדירה בנוסיראת יחד עם אנדריי ושלומי זיו, סיפר בין היתר בעדותו: “אתה קם בלילה ואין לך תמונה שאתה יכול להסתכל עליה כשאתה מתגעגע. הדבר היחיד שיש לך זה הזיכרון, הדמיון והמחשבות“.
על היחס הקשה מצד המחבל ששמר עליהם אמר: “היו למוחמד הזה עונשים מאוד יצירתיים. הוא פשוט היה עושה מה שבא לו באותו רגע. נניח, הוא לא אהב את זה שאנחנו הולכים בבית, אז הוא היה אומר: ‘אז עכשיו עמדתם, אין בעיה, אני רוצה שתשבו עכשיו שבוע. אל תזוזו מהמיטה שבוע'.
"אנחנו מתים לתת לו בוקס, אבל אנחנו בולעים את זה ומנתקים את הרגש, את ההשפלה. הוא שם לנו איזה עט כזה, קשר לנו את הפה. כמה ימים אחר כך היו לנו חתכים בפה. הרבה דברים. אם זה פתאום שרשראות, ואחרי כמה זמן שאתה כבר שוטף ידיים ומתקלח, יורדת ממך חלודה. היו לנו ממש פצעים על הידיים”.
קוזלוב סיפר כי החודש האחרון לשבי היה "נורא” והוסיף כי אחרי יום הולדתו של אלמוג, המחבל ששמר עליהם “השתגע”: “הוא הכניס אותנו למצב שבו לא יכולנו לעשות טעות, והוא היה נותן לנו הוראות מנוגדות. הוא אמר לנו למשל לשתוק. אז דיברנו בקול מאוד־מאוד שקט, אבל אפילו אז הוא העניש אותנו עם החבלים ועם העט בפה”.
