בקרוב נציין שנה לאירועי 7 באוקטובר, יום שבו עם ישראל חווה אובדן שלא הכיר כמותו, ואיש מאיתנו לא ידע כיצד להתמודד איתו. איבדנו את הביטחון, את השגרה, את הצפון והדרום, איבדנו חיילים ואזרחים, משפחה וחברים. אצל אנשים רבים האובדן עדיין טרי ומעורר תחושת בדידות עמוקה; תחושה ש"אף אחד לא מבין את מה שחוויתי, את הגודל והעוצמה של מה שעברתי". כמו כן, על האדם שבמצוקה משתלטת התחושה שהוא לא מצליח להסביר את מה שעובר עליו, וכאן מתחילות להיווצר מחשבות אובדניות, שעלולות להוביל למקרי אובדנות.
אובדנות היא תחושת קיצון של מצוקה נפשית חריפה ותחושת בדידות עמוקה, של אדם המרגיש עצמו כמי שהולך לאיבוד בעולם או שמשהו יקר וחשוב אבד לו: מקום העבודה, בן או בת הזוג או שהאדם איבד משהו מעצמו, חלק מהגוף או חלק מהנשמה. תנועת "מש"ה – קהילה מונעת אובדנות", הוקמה לפני שש שנים ושמה לעצמה למטרה להציל חיים, לצמצם ולמנוע כמה שיותר מקרי אובדנות בישראל.
על פי נתוני התנועה, מאז פרוץ המלחמה בשנה החולפת התקבלו 440 פניות לעזרה ובקשה לסיוע ממתמודדים עם מצבי אובדנות, פי שניים מכמות הפניות שהתקבלה בשנה הקודמת, וחשוב לציין ששנה זו עדיין לא הסתיימה.
מנכ"לית ומייסדת התנועה גל נסים עמנואל, הקימה את מש"ה (מילים שעושות הבדל) לאחר שאחיה מושיק - משה אורי נסים ז"ל - מת בנסיבות אובדניות. גל פיתחה את מתודולוגיות מש"ה לניהול משבר אובדני בקהילה: מודל ה"רופינג" (roofing) מהמילה "גג" באנגלית, שיטה שבה הארגון משתמש כדי לעזור למתמודדים "לרדת מהגג" - הגשת עזרה ראשונית ונתינת אפשרות לתהליך ליווי וריפוי.
"כשמגיע מקרה חדש לארגון אנו יוצרים מעגל סביבו, מושים אותו או אותה מתוך המקום הנמוך והקשה שבו הם נמצאים. המעגל הוא בעצם יצירת קבוצת אנשים שקרובים למטופל ויכולים לשמור עליו ולדאוג לו באופן אקטיבי, ולא רק להגיד לו 'אנחנו כאן' אלא באמת ללמוד לשאול את השאלות הנכונות ולדעת להרחיק אותו מדברים שיכולים להחמיר את מצבו".
תנועת מש"ה תקיים מחר את יום המודעות הבינלאומי לאובדנות, ובכנס השנתי שלה ידונו בנושא הטראומה שאנו חווים בשנה האחרונה וכיצד למנוע מהטראומה להפוך לפוסט־טראומה שעלולה להביא לאובדנות.
"כל אחד יכול להציל חיים! לא צריך להיות עובד סוציאלי או פסיכולוג. כל מה שצריך זה לדעת לשאול את השאלות הנכונות ולהציע את העזרה המתאימה", מסכמת נסים עמנואל.