כ-800 יעלים נספרו בחבל המדברי במדינת ישראל בשנת 2023, לעומת 747 יעלים שנספרו בשנת 2022. כך עולה מדו"ח תמונת מצב היעל הנובי בישראל, שפורסם על ידי רשות הטבע והגנים.
ברשות ציינו, כי לאורך שנים ניכרת מגמה של התייצבות במספרם של היעלים בחבל המדברי, לאחר מגמת עלייה שהחלה בשנת 2016.
אוכלוסיית היעל הנובי בישראל נספרת מידי שנה בשל היותם בסכנת הכחדה ומשום שהם משמשים כ"מטריה" לאזורים הררים ומצוקיים, כך ששינוי בגודל האוכלוסייה עלול להעיד על שינוים שחלו בשטח המחיה עצמו.
בשל מחסור בשוטרים - ירידה חדה במספר הדו"חות שניתנו בשל אי חגירת חגורה
ברשות הבהירו, כי ספירת היעלים עצמה היא מדגמית ואינה כוללת את כל היעלים בגולות התפוצה של אותה אוכלוסייה. היא נעשית בארבעת האזורים העיקריים בהם מתרכזים היעלים בחבל המדברי: צפון מדבר יהודה, עין גדי, בקעת צין והרי אילת והערבה – כולם אזורי הרים תלולים בעלי מצוקים שכמות המשקעים בהם קטנה מ-150 מ"מ גשם בממוצע שנה והם עשירים יחסית בצומח וקרובים למקורות מים.
ניתוח מגמות רב שנתיות באוכלוסיית היעלים, בשנים 2023-2008, הנמשכת על פני שני דורות של יעלים, מראה תנודתיות בגודל האוכלוסייה, אבל באופן כללי, במהלך אותן שנים אירעה גדילה של פי-1.6 במספר היעלים.
ברשות הטבע והגנים ציינו, כי המגמה של עלייה בגודל האוכלוסייה החלה בשנת 2016 ומקורה בעיקר בפרטים שנספרו בצפון מדבר יהודה.
אוכלוסיית היעלים בצפון מדבר יהודה נמצאת במגמת גדילה והיא תלויה במידה רבה בקיומם של שקתות מלאכותיות המתופעלות על ידי עובדי רט"ג.
עלייה נצפתה גם באוכלוסיית היעלים בבקעת צין, אך במידה פחותה מזו שבצפון מדבר יהודה. בעין גדי האוכלוסייה חוותה לאורך שנות הספירה תנודות בגודלה וכיום היא יציבה, אך מחברי הדו"ח מתריעים, כי בשנתיים האחרונות נצפה יחס נמוך בין צעירים לנקבות, המחייב מעקב.
בהרי אילת והערבה, האוכלוסייה ירדה באופן משמעותי מתחילת שנת 2000 בתקופה זו היו באזור עשר שנות בצורת.
החל משנת 2010 חלה עלייה מתונה באוכלוסייה, אך היא מיוחסת לאזור יחיד מבין שלושת האזורים הנדגמים: לאזור הנחלים עתק ורחם שבערבה הדרומית, שם פועלת מטמנה המהווה עבור היעלים מקור מזון ומים זמינים וקבועים כל השנה.
עם זאת, ברשות הטבע והגנים מתריעים, כי למרות ההתייצבות והגידול שמסתמן באוכלוסיית היעלים בחבל המדברי לאורך שנים, קיימים באזורי מחייה גורמים רבים הפוגעים ביעלים ומאיימים על האוכלוסייה
הסכנות העיקריות הן: בהם הם דריסות, ציד לא חוקי, נוכחות מטיילים בשטח והאכלה מכוונת של יעלים, אכילת שרידי מזון במזבלות ביישובים ובאזורים מטויילים, כולל אכילת שקיות ומגבונים העלולים לגרום לחסימות במערכת העיקול והיפגעות מכלבים. מעבר לכך, אוכלוסיית היעלים נפגעת מפיתוח בשטחים הפתוחים הגורם להרס אזורי המחייה וקיטוע בין אוכלוסיות.