במהלך דיון שהתקיים היום בוועדה לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, בהובלת ח"כ מיכאל ביטון, התלוננו תושבי קיבוץ להבות הבשן וקיבוץ גונן על האפליה שהם חווים בשל המרחק שלהם מהגבול. לטענתם, מרחק של כ-200 מטרים מונע מהם להיכלל בהגדרת קו עימות, הגדרה המקנה ליישובים הטבות כלכליות והגנה ביטחונית מוגברת.
עכשיו ניתן לספר: הפשיטה בעומק סוריה לא רק פגעה בתשתית הצבאית האיראנית
גלנט מאותת לאמריקאים: "האפשרות להסדרה בצפון חולפת"
מעיין לשם, יו"ר קיבוץ גונן, הסמוך ללהבות הבשן, תיאר מצב דומה: "לקיבוץ גונן ולקיבוץ להבות הבשן הסמוך חסרים רק מספר קילומטרים כדי להיות מוגדרים כיום קו עימות".
"בעבר, כן נכללנו בהגדרה ואז הוציאו אותנו ושוב החזירו ושוב הוציאו. זה גרם לנו להבין שזוהי פרשנות של החוק״, אמר בתסכול. ״חלק ממשרדי הממשלה בוחרים להחשיב אותנו כך, וחלק אחרת".
"עסקים אצלנו קורסים ומשפחות עוזבות. רק השבוע עוד משפחה עוברת מגונן. מגרשים יכולים לעלות אצלנו עשרות אלפי ש"ח יותר מאשר בישובים הסמוכים שכן מוגדרים קו עימות ושם הרוכשים יקבלו סבסוד. יש לנו עשרה מגרשים אבל אף אחד לא בא. תנו לנו להרגיש שרואים אותנו", תיאר את המצב העגום.
ניר הולנדר, מנהל קהילת להבות הבשן, אמר בדיון: "הדיון על טווח הקילומטרים חייב להשתנות״, דרש. ״לפני שנתיים, נכללנו בהגדרת קו עימות ואז הוציאו אותנו משם. אנחנו קצת מעבר לתשעה ק"מ מהקו שמוגדר קו עימות, ובגלל הבדל של 200 מטרים אנחנו לא מתוקצבים לבניית ממ"דים".
"יש לנו 15 שניות להגיע למרחב מוגן, כאשר לחלק גדול מהתושבים בכלל אין ממ"ד". מנכ"ל קיבוץ להבות הבשן רוני רוזנצוויג הוסיף כי "האזורים שלנו מטווחים יום - יום״.
במהלך הדיון, חברי הכנסת קראו לרשות מקרקעי ישראל להעביר לממשלה המלצות כגורם מקצוע - על מנת שישנו את ההגדרות קו העימות במפה.
יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון אמר כי "הפער בין יסוד המעלה לחולתה למשל, הוא לא הגיוני. אם יש שניים-שלושה יישובים שנפלו בין הכיסאות, תמליצו לממשלה לתקן את המפה. משרדי האוצר והביטחון צריכים להביא המלצה משותפת להכנסת ישובים נוספים עם רציונל וסיבה. אנחנו מבקשים מפרוייקטור הצפון צ'ייני להידרש לסוגייה ולבחון הכנסת ישובים נוספים״, דרש.
ראש מנהלת לשיקום הצפון אליעזר (צ'ייני) מרום השיב לו ואמר כי בכוונתו להתייחס לדברים בתכנית העבודה שלו אותה יציג למנכ"ל משרד רה"מ: "זה ראוי לבחינה, אבל זה עסק מורכב״.