על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שפורסמו היום (ראשון), לעומת שנת 2022, בשנת 2023 מספר הישראלים שהוגדרו כיוצאים לטווח ארוך (יצאו מהארץ לראשונה במהלך 2022) גדל בכ-46.4% והגיע ל-55.3 אלף. שיעור היוצאים עמד על 5.7 יוצאים לאלף תושבים באוכלוסייה.
החלטתי שאני נכנעת ועושה רילוקיישן. אם לא בגוף אז לפחות במיינד | טליה לוין
חודש יציאה
מניתוח נתוני הישראלים היוצאים לפי החודש שבו יצאו לראשונה מהארץ, עולה כי מספר היוצאים הגבוה ביותר היה בחודשי הקיץ – יולי, אוגוסט, וספטמבר; מספר גבוה של יוצאים היה גם בחודשי החורף – נובמבר ודצמבר. סביר להניח כי העלייה במספר היציאות בקיץ מותאמת לתחילת הלימודים בחו"ל והעלייה בחודשי החורף מותאמת למועדים נוחים לטיולים במדינות בחצי הכדור הדרומי. 2023 היא שנת קביעת סטטוס ההגירה לאחר שנת מעקב, כלומר יצאו מהארץ לראשונה או חזרו לארץ לראשונה במהלך 2022.
יוצאים בשנת 2024 (נתונים ארעיים)
את השפעת אירועי ה-7/10/2023 ומלחמת "חרבות ברזל" על דפוסי ההגירה מישראל לטווח ארוך אפשר יהיה לאמוד בחלוף שנה, כלומר החל מהתאריך 7/10/2024 ואילך. נכון למועד פרסום הודעה זו, אפשר להשוות בין אומדני הישראלים היוצאים לטווח ארוך בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2024 לבין היוצאים לטווח ארוך ב-2023. מניתוח הנתונים עולה כי חל גידול של 58.9% בין מספר היוצאים ב-2023 – 25.5 אלף נפשות, לבין מספרם ב-2024 (נתונים ארעיים) – 40.6 אלף נפשות. ההפרש בין היוצאים לטווח ארוך בכל חודש בין 2023 ל-2024 עמד על כ-2.2 אלף נפש בממוצע יותר ב-2024.
מין וגיל
בשנת 2023 כ-55.3 אלף מתושבי ישראל הוגדרו כיוצאים לטווח ארוך. מעט יותר ממחצית מהיוצאים היו גברים – כ-28.8 אלף (52%), וכ-26.5 אלף (48%) היו נשים. הגיל החציוני של כלל היוצאים היה 31.6 שנים. גברים נוטים לצאת מהארץ בגיל צעיר יותר מנשים – גילם החציוני של הגברים עמד על 30.7 שנים, ואילו גילן החציוני של הנשים עמד על 32.5 שנים. גיל חציוני הוא הגיל אשר מחצית האוכלוסייה נמצאת מתחתיו ומחצית האוכלוסייה – מעליו.
בהרכב הגילים של היוצאים יש ייצוג גבוה לגילי שנות העשרים והשלושים – כ-40.2% מהיוצאים, לעומת 26.6% בכלל האוכלוסייה. בגילים אלו נוטים יותר לצאת ללימודים או לעבודה בחו"ל. כמו כן, בקרב היוצאים יש ייצוג נמוך יותר לילדים ולבני 65 ומעלה, בהשוואה לנתונים המקבילים בכלל האוכלוסייה.
מצב משפחתי
בקרב הגברים הישראלים היוצאים בגיל 15 ומעלה חלקם של הרווקים והנשואים היה דומה – קצת פחות ממחצית (47.7% ו-45%, בהתאמה). בקרב הנשים היו מעט יותר משליש רווקות (36.5%) והרוב נשואות (51.4%). חלקן של הגרושות בקרב הנשים (8.4%) היה גבוה מחלקם של הגרושים בקרב הגברים (6.3%), וחלקן של האלמנות (3.7%) היה גבוה מחלקם של האלמנים (0.9%). מתוך סך הנשואים והנשואות, 41.1% היו זוגות נשואים שיצאו לחו"ל באותה שנה עם בן/ת הזוג. עובדה זו מחזקת את הסברה שהיוצאים הללו אכן העבירו את מרכז חייהם לחו"ל.
דת
רוב היוצאים היו יהודים 61.3% (לעומת 73.7% בכלל אוכלוסיית ישראל). החלק היחסי של קבוצת האחרים (נוצרים לא-ערבים ובלתי מסווגים לפי דת) בקרב היוצאים גדול מחלקם בכלל האוכלוסייה (32.4% ו-4.9%, בהתאמה), והחלק היחסי של ערבים (מוסלמים, דרוזים ונוצרים-ערבים) בקרב היוצאים קטן מחלקם בכלל האוכלוסייה (6.2% ו-21.3%, בהתאמה).
מקום לידה
מרבית היוצאים היו ילידי חו"ל – כ-32.5 אלף (58.8%), ו-22.8 אלף היו ילידי ישראל (41.2%). מתוך ילידי חו"ל, 80.3% נולדו באירופה, 13.2% – באמריקה ואוקיאניה, 3.4% – באסיה ו-3.0% – באפריקה. בפירוט לפי מדינות, הרוב נולדו בבריה"מ (לשעבר) – 72.3% מסך היוצאים ילידי חו"ל, 8.7% – בארצות הברית ו-4.2% – בצרפת.
מחוז מגורים
מרבית היוצאים התגוררו במחוזות במרכז הארץ (54.1% מהיוצאים היו ממחוז המרכז וממחוז תל אביב יחד). חלקם של היוצאים שהתגוררו במחוזות אלו גדול מחלקה של האוכלוסייה המתגוררת בהם מתוך כלל האוכלוסייה. 11.8% מהיוצאים התגוררו במחוז חיפה (בדומה לחלקה של סך האוכלוסייה המתגוררת בו).
אחוז היוצאים ממחוזות הדרום (10.9%), ירושלים (10.7%) והצפון (9.9%) היה קטן יותר מחלקה של סך האוכלוסייה המתגוררת בהם. ככל הנראה הסיבה לכך היא האחוז הגבוה של אוכלוסייה ערבית במחוזות אלו, הנוטה פחות להגר. 2.6% מהיוצאים היו מאזור יהודה והשומרון, פחות מחלקה של האוכלוסייה המתגוררת באזורים אלו מתוך כלל האוכלוסייה.
השכלה
אוכלוסיית היוצאים מתאפיינת ברמת השכלה גבוהה יותר מזו של כלל האוכלוסייה בישראל. בקרב היוצאים בגילי 90-20, ל-53.7% מהיוצאים היו 13 ומעלה שנות לימוד, בהשוואה ל-44.2% בקרב סך האוכלוסייה בגילים אלו. בולט במיוחד ההבדל בין אחוז היוצאים עם 16 שנות לימוד ומעלה (26.4%) לאחוז בקרב כלל האוכלוסייה (19.0%). אחוז היוצאים שלהם 12-11 שנות לימוד (41.8%) דומה לאחוז בקרב כלל האוכלוסייה (40.5%). לעומת זאת, אחוז היוצאים שלהם 10-0 שנות לימוד (4.6%) היה נמוך משמעותית מהאחוז בקרב כלל האוכלוסייה (15.3%).
מתוך מרשם ההשכלה של הלמ"ס לשנת 2022. מטרתו של מרשם ההשכלה היא לספק מידע מקיף ומפורט ככל הניתן על רמת ההשכלה של האוכלוסייה בישראל. במרשם מחושבת לכל אדם ממרשם האוכלוסין רמת ההשכלה לפי נתונים מינהליים המתקבלים בלמ"ס על השכלה בארץ או בחו"ל (כגון משרד החינוך, משרד העבודה, והמוסדות להשכלה גבוהה).
הנתונים מוצגים על פי השנה הקלנדרית שבה הסתיימה. כך לדוגמה הנתונים על הישראלים שיצאו מישראל בשנת 2024 מתייחסים לאלה שיצאו כבר בשנת 2023.