היום (רביעי) במטח של חיזבאללה לעבר הגליל, זוהתה פגיעה ישירה של טיל בבית פרטי בקיבוץ סער בגליל המערבי. החובשים והפראמדיקים של מד"א העניקו טיפול רפואי ופינו למרכז הרפואי לגליל בנהריה, שני פצועים, בהם גבר כבן 35 במצב קשה עם פצעי רסיסים בפלג גופו העליון וגבר בן 52 במצב בינוני עם פצעי רסיסים בפלג גופו התחתון. בנוסף, במקום טופלו מספר נפגעי חרדה.
כתב אישום הוגש נגד בן 29 שניסה לדרוס מפגין באיילון בחודש מרץ
רשות האוכלוסין: 797 פעוטות שנולדו השנה - נקראו על שם קיבוצים בעוטף
פראמדיק במד"א, אמיר בוהדנה, סיפר: "הגענו לזירת האירוע וראינו הרס גדול לאחר פגיעה של טיל בבית פרטי. במקום היו שני פצועים בהכרה מלאה כאשר אחד מהם סובל מפצעי רסיסים בראש ובפלג גופו העליון ומצבו מוגדר קשה, והשני סובל מפצעי רסיסים ברגליים במצב בינוני. הם סיפרו לנו שהם פועלים שעבדו בשיפוצים במקום״.
משה דוידוביץ׳, ראש מועצת מטה אשר, שוחח עם ״מעריב״ ואמר על הפגיעה: ״חוסר המיגון בבית שנפגע בקיבוץ הוא חלק ממחדלי ממשלת ישראל שזנחה את הצפון, והזניחה את הטיפול במוגנות והנה התוצאות. תוצאות הבתים הישנים אשר ללא מיגון עם זמן התרעה 0, נפגעים קשה ובינוני. התושבים שנפגעו הם לא מהקיבוץ, אלא עובדי קבלן ששיפצו את הבית. אם היו מיישמים את תוכנית מגן לצפון שכבר בשנת 2018 נקבעה, התושבים היום היו מוגנים״.
יאיר בוימל, דובר קיבוץ סער הוסיף כי ״אנו בקיבוץ למודי ניסיון מהמלחמות הקודמות, ספגנו נפילות בעבר בתוך שטח הקיבוץ. מי שגר באזור שלנו כיום, צריך להיות מודע לכך שיש סיכוי שזה יקרה. הבית שנפגע עובר שיפוץ, בעלת הדירה בחו״ל והפצועים הם עובדי קבלן. בתור תושב הצפון, אני מרגיש שממשלת ישראל הייתה יכולה לסיים מזמן את הסיפור עם חיזבאללה״.
יובל אורן, בן ה-70, שנולד בקיבוץ, שיתף בראיון ל-"מעריב" את תחושותיו האישיות: "אנחנו כבר 11 חודשים בסיטואציה הזו, חיים בשגרת חירום. הפעם הטיל פגע באזור המגורים של הקיבוץ, וזה מפחיד יותר. עד עכשיו כיפת ברזל הצליחה להגן עלינו, הנפילות היו מסביבנו. רעשי המטחים כבר הפכו לחלק מהשגרה שלנו. בעוטף עזה חיו כך במשך 20 שנה, עד שקרה אותו אסון ועכשיו גם אנחנו חווים את זה. זה ריטואל שחוזר על עצמו".
לדבריו, המצב המתמשך יוצר תחושת דאגה בקרב תושבי הקיבוץ, במיוחד על רקע ההיסטוריה האישית והביטחונית של המקום: "אנחנו מנהלים חיי שגרת חירום כבר כמעט שנה".
ברוב בתי הקיבוץ אין ממ"דים אלא חדרי ביטחון ישנים, שנבנו לפני יותר מ-40 שנה, אשר כלל לא עומדים בתקן החדש של חדרי הביטחון״, תיאר ושיחזר את האירוע של היום: ״סגרנו את דלת חדר הביטחון והרגשנו מוגנים, על אף הבומים מחרישי האוזניים. היו אנשים בקיבוץ שלקו בחרדה מהבומים החזקים״, אמר.
״אנחנו קיבוץ מאורגן עם כיתת כוננות מקצועית וצוות חירום יישובי שיודעים איך לפעול באירוע כזה. לצערי, ב-70 שנה שאני חי כאן, עברתי הרבה אירועים מלחמתיים, אך מלחמה כזאת, שאורכת כשנה - זה משהו שלא ידענו. אני רוצה להאמין שיהיה טוב, אך בהחלט מדאיגה אותי צורת הטיפול של הממשלה בכל האירוע של המלחמה מאז ה-7 באוקטובר״.