שנה בשבי: עשרות מבני משפחות החטופים חסמו הבוקר (ראשון) את צומת בגין-קפלן בתל אביב במחאה על אי-החזרתם ובקריאה לכינון עסקה להחזרת החטופים שעדיין נמצאים בשבי חמאס מזה 366 יום.
יפעת קלדרון, בת דודתו של החטוף עפר קלדרון, נשאה דברים: "בוקר 366. בלתי מתקבל על הדעת שצריך לעמוד ולדבר על כמה חשוב להחזיר אותם. בלתי מתקבל על הדעת שצריך להסביר עוד פעם ועוד פעם למה הם לא ישרדו שם עוד הרבה זמן. אותות חיים שמגיעים מהם ומתפרסמים בהתלהבות הם לא דבר מנחם. הם הדרך של ראש הממשלה להגיד שלא כולם מתים ולהמשיך במלחמה. 'רק' עוד ציר, 'רק' עוד משימה, 'רק' עוד חיסול. לא רוצות יותר אותות חיים. רוצות אותם בחיים".
מעבר לכל דמיון: כך אולצו מחבלי חיזבאללה להשתמש בביפרים בשתי ידיים
ישראל על סף עיצוב מחדש של המפה האזורית | אבי אשכנזי
"המלחמה המתמשכת מנרמלת את מצב החטופים שהולך ומתדרדר. מנרמלת את הקלות שבה אנחנו מקבלים בשורות איוב ומנרמלת כבר שנה שלמה את ירידת ערך החיים. הערך המקודש ביותר פושט את הרגל בגלל מדיניות מופקרת של ממשלה מפקירה. בגלל ראש ממשלה פחדן שלא רואה מעבר לקצה הקדנציה שלו", הוסיפה.
"מחר יהיה שבעה באוקטובר. שוב. הכתם במורשת של נתניהו רק גדל והתקבע. לנצח הוא ייזכר כמנהיג שלא הצליח להחזיר חטופים. שנה חדשה מר נתניהו. השנה רק התחילה וכבר נכשלת. אבל אנחנו לא נשכח ולא נסלח. לא נשב בשקט ולא נפסיק להיאבק עד שישובו כולם אל ביתם".
מורן מוזס, בתו של החטוף גדי מוזס ושל מרגלית מוזס ששוחררה מהשבי, אמרה: "שנה. היום אנחנו סוגרים שנה לאסון הגדול שפקד אותנו.
לצד ההישגים הצבאיים עדיין רבבות מאזרחי המדינה גם הם בני ערובה לטירוף, עקורים מביתם או מפוחדים תחת איום וירי טילים. זה הזמן לתרגם את ההצלחות הצבאיות להישג מדיני שיביא להשבת בני הערובה ורגיעה אזורית. למרות תחושת האופוריה שעוטפת את אזרחי ישראל בשבועות האחרונים, אסור לנו לשכוח ש-101 אזרחים, חיילות וחיילים נמקים בייסורים בשבי או שגופותיהם מופקרות".
עוד אמרה מוזס, כי "ההצלחות הצבאיות לא ישכיחו את כתם הבושה ומורשתו הפושעת של מר הפקרה בנימין נתניהו ושותפיו לקואליציה.
ב-7 באוקטובר תושבי ניר עוז הופקרו לגורלם ופעלו באומץ וגבורה כיוון שהצבא והמדינה לא היום שם עבורם. הגיעה העת לתיקון. אתם, מנהיגנו, נדרשים להיות שם עבורם ובצעד אמיץ ובגבורה להביא הסכם שישיב את כולם. ללא השבתם אנו מדינה מרוקנת ממוסר וערכים. חזרתם תחזיר לנו את הביטחון האישי, הגאווה הלאומית והתקווה. וכפי שנאמר ע"י הרב אבידן פרידמן: תהה שנת פדיון השבויים - תשפ"ה".
גל גורן, בנם של אבנר שנרצח בקיבוץ ניר עוז ושל מיה שנרצחה, נחטפה לעזה והושבה לקבורה ביולי, זעק: "היום הייתי אמור לדבר בירושלים בדיון על ניצחון. לא הייתי בכנסת מאז שאמא נקברה. קבורתה לצד אבא הייתה הניצחון שלנו והתחלת השיקום המשפחתי. מאוד מהר למדתי שאי אפשר לשחרר. אני מכיר יותר מדי, אכפת לי מדי וקרה וקורה יותר מדי. הדיון בוטל אז אפנה לח"כים מכאן במקום: אתם שפויים שאתם מדברים על ניצחון? כשהפעם האחרונה שאמה ויולי ראו את דוד הייתה בשבי? כששחר מזל עוד לא הכירה את אבא שגיא? כשיעל לא קברה את תמיר הגיבור? אנחנו כבר שנה בלי אסטרטגיה וכיוון. חיילים נופלים סתם. המפונים לא יכולים לחזור לבתיהם בצפון ובדרום. החטופים נרצחים והדם על הידיים שלכם ואתם מעזים לברבר על ניצחון?".
"הניצחון יגיע עם אסטרטגיה, תבונה ואומץ מדיניים. בלעדיהם שום פעולה טקטית מדהימה ככל שתהיה לא תשפיע. אנחנו ננצח כשתחזירו את האמון ותיקחו אחריות דרך ועדת חקירה ממלכתית וננצח כשנחדש את הערבות ההדדית ונקדש שוב חיי אדם כי אחרת לא נחזיק כאן דקה. בראש ובראשונה ננצח כשנציל את החיים ונקבור את מי שהופקרו פעם אחת יותר מדי. כי בלי 101 חטופות וחטופים אין לנו זכות קיום כמדינה", הוסיף גורן.