בהמשך לתקיפות עוצמתיות מהאוויר בצפון הרצועה אמש (מוצ"ש), צה”ל פתח הבוקר בתמרון קרקעי נוסף בצפון רצועת עזה. תושבי הדרום, שנפגעו במתקפת השביעי באוקטובר, מברכים על כך שהלחימה במרחב זה נמשכת ולא נזנחה למרות המתיחות בצפון והאיום האיראני. לצד התמיכה, צפים גם חששות ותסכול כל עוד החטופים בעזה טרם שבו כולם לביתם.
בצל הלחימה בצפון ישראל, הטיפול המיוחד לו זוכה גזרת יהודה ושומרון והמתיחות הגוברת מול איראן, החלה כניסת כוחות קרקעיים נוספים של צה”ל לצפון רצועת עזה, עם תקיפות מרוכזות בג’באליה ובדיר אל-בלאח. גורמים פלסטיניים דיווחו על הפצצות אינטנסיביות שהובילו להרוגים ופצועים, בעוד כוחותינו הקרקעיים התקדמו בעומק מחנה ג'באליה תחת חיפוי אווירי וארטילרי.
צה"ל הרים את הקלף המנצח של המלחמה: זה המפתח להשבת החטופים
במערכת הביטחון מעריכים: ארגוני הטרור מתכננים "מטחי ראווה" מחר
במלאת שנה למתקפת השביעי באוקטובר, תושבי הדרום לא שכחו את הטראומה, ובימים אלו הם עוקבים בדריכות אחר המתרחש בצפון הרצועה. רבים מהם מברכים הבוקר על המהלך הצבאי ועל המאמץ המתחדש. הם חשים הקלה נוכח המשך הפעולות הצבאיות בעזה והמסר שהן מעבירות - עבור הדרום לא מסתפקים רק בשקט השברירי שהושג.
תמיר דהן, בן 27, תושב אופקים בשכונת מישור הגפן שנפגעה במתקפת השביעי באוקטובר, שיתף כי הוא רואה בתמרון האחרון בצפון הרצועה צעד חיובי ומעודד. “במשך הרבה זמן הייתה תחושה שהדרום נדחק הצידה. אנחנו כאן סבלנו פגיעה ישירה בבתים ובחיים שלנו, ולמרות שהיו דיבורים על חזית בלבנון או איראן, תמיד חששתי שהבעיה בעזה תישכח".
תמיר מוסיף ואומר: "העובדה שצה”ל פועל בג’באליה מראה שלא ויתרו עלינו ולא הזניחו את הביטחון של הדרום. זו מלחמה שאנחנו נלחמים כבר שנים רבות, ואני שמח לראות את הנחישות של הכוחות להמשיך את המערכה גם אחרי כל כך הרבה זמן".
ניר, אב לילדה בת שנתיים משדרות, שמח אף הוא על כך שהדרום לא נשכח, אך הוא מביע גם חשש מהמשך הלחימה: “אני מבין שהלחימה בעזה חייבת להימשך עד שנשיג שקט, אבל יש לי ילדה קטנה בבית. כל רעש של מטוס או פיצוץ מחזיר אותי לרגעים של פחד וחרדה. כן, זה חשוב שהדרום לא נזנח, אבל אני גם מקווה שהפעולות יביאו לתוצאה סופית ולא למצב שבו עוד שנה-שנתיים נמצא את עצמנו באותו מצב בדיוק".
יעקב שפירא, סטודנט מבאר שבע, מרגיש שחייו אינם שונים בהרבה מחיי תושבי העוטף, וזאת למרות מרחק גדול יותר של מקום מגוריו מהגבול עם הרצועה. “לפני שנה, אני זוכר כמה קיוויתי שהמלחמה הזאת תיגמר מהר. עכשיו, כשאנחנו רואים את צה”ל פועל בנחישות כזו בעזה, זה נותן לי תקווה שאולי הפעם יצליחו לסיים את זה כמו שצריך". יעקב אומר לנו: "אני כסטודנט בבאר שבע, חי במתח תמידי, אבל עצם הידיעה שצה”ל שם כדי להגן עלינו נותנת כוח להמשיך את השגרה, גם כשזה קשה".
דניאל קוזו, תושב אשדוד, מעודד: ״למרות שאחרי ה-7.10 האמון שלי ואני מאמין של רוב המדינה בצה״ל נפגע, היום כתושב אשדוד אני יכול להגיד שאני באמת בטוח וסומך על צה״ל ב-100 אחוז שיפעל ברצועת עזה להסיר כל איום בעתיד". דניאל מודה: "לאחר שצה״ל הזיז את רוב הכוחות למערכה בצפון כן היה חשש שבזמן הזה חמאס יתפוס את ההזדמנות וינצל את זה לטובת שיקום פעילויות הטרור שלו".
כעת הוא שבע רצון ואומר: "הנה, חמאס רק ניסה לשקם, בישראל קיבלו על זה מודיעין ויצאו לפעילות כנגד החמאס במרכז רצועת עזה, כמובן שזה מאוד הדאיג אותי כי החיילים שלנו נכנסים שוב קרקעית ושוב מסכנים את עצמם, אבל בו זמנית היה לי את הרוגע הזה שהנה למרות המערכה בצפון, ממשיכים לשמור עלינו גם בדרום".
אולם, יש מי שמדגיש דווקא את המועקה. תושבת מהעוטף שבחרה לא להזדהות שיתפה דווקא בתחושות של תסכול ואכזבה: “אני לא מתרשמת מכל הפעולה הזו. כן, הם נכנסו לעזה, אבל החטופים שלנו עדיין שם. כל עוד הם לא חוזרים הביתה, כל מה שמתרחש שם מרגיש חסר טעם עבורי. זה לא שצה”ל לא עושה את העבודה, אני מעריכה את כל מה שהם עושים, אבל בלי להביא את האנשים שלנו בחזרה – שום דבר לא יסתיים מבחינתי. אנחנו עדים ליותר מדי סבבים, וכולנו רק מחכים למי שיחזור".
לצד התגובות המעורבות של תושבי הדרום, ברור להם כי התמרון הקרקעי המתחדש ברצועה מדגיש את הנחישות של מדינת ישראל להמשיך את המלחמה עד להשגת כלל מטרותיה.