שנה חלפה מאז הטבח הנורא בשבעה באוקטובר, בו החמאס תקף ישובים וערים בישראל במתקפת טרור חסרת תקדים. שדרות, עיר שכבר חוותה לא מעט רגעים קשים לאורך השנים, מצאה את עצמה בעין הסערה.
האירועים הקשים לא נשכחו מתושבי העיר, וביום השנה לזוועות הללו, התחושות בעיר מעורבות: מצד אחד, כאב וזיכרון כבד על אותם הרוגים ומשפחותיהם, ומצד שני, תחושת ניצחון ושיקום דרך השגרה שנבנתה מחדש. תושבי שדרות ממשיכים לחיות, לעבוד, לגדל ילדים ולשמור על תחושת ביטחון, על אף כל האיומים שסביבם.
עם תיק דינמיט, אישה ושלושה ילדים: פרטים חדשים נחשפים על סינוואר
בכיר אמריקאי: התגובה הישראלית נגד איראן תתרחש בקרוב; בריטניה בצעד חריג
שלמה אזולאי, חבר קהילת "רעות" בעיר, מספר על השנה הקשה שעברה, על הדרך בה הצליחו הוא ומשפחתו להחזיר את השגרה לחייהם וכיצד השגרה, מבחינתו, היא הניצחון האמיתי.
אתה מדבר על השגרה כתרופה, מהי המשמעות של השגרה עבורך היום, שנה אחרי האירועים של ה-7 באוקטובר?
שלמה לא מהסס. מבחינתו, השגרה היא הלב של הניצחון. "אני חושב שהשגרה היא התרופה הכי טובה שיש", אמר. "לעשות את אותם הדברים הפשוטים עוד פעם ועוד פעם זה מה שמרפא, זה מה שבעצם מחזיר אותך למסלול של נורמליות".
לדבריו, התהליך של חזרה לשגרה לאחר מה שעבר על העיר והמשפחה שלו היה הדרגתי, אבל כשהוא קם בבוקר ומרגיש בטוח לקחת את הילדים למסגרות החינוך, זה מבחינתו הניצחון האמיתי של שדרות כולה.
תוכל לשתף קצת יותר על מה שקרה בשמחת תורה מהחוויה שלך?
כאן שלמה עוצר לרגע ונושם עמוק. "בשמחת תורה חווינו בבוקר ממש קרב של יריות לאחר שאחת החוליות הגיעה לבית הכנסת שסמוך לבניין שלנו", הוא נזכר. "זו הייתה חוויה מאוד מפחידה והזויה, שברמה האישית לקח לי המון זמן להתאושש מכל מה שחווינו". שלמה מספר שמאז האירועים האלה, לקח לו זמן רב לשוב ולהרגיש בטוח בעיר, אך היום הוא יכול לומר שתחושת הביטחון חזרה אליו במלואה.
אתה מצליח להרגיש את תחושת הביטחון בשגרה היומיומית? איך זה בא לידי ביטוי?
"בהחלט כן", עונה שלמה בחיוך קל. "וזה מתבטא בדברים הקטנים – בלילה לפני שהילדים הולכים לישון, אני מספיק בטוח להשאיר את החלון של הממ"ד פתוח או שאני לא חושש מלהשאיר את הילדים בבית לבד עם בייביסיטר ולצאת עם אשתי".
איך אתה ומשפחתך הצלחתם לחזור לתחושת אופטימיות ותקווה?
שלמה מסביר שהתהליך היה ממושך ולא קל. "לקח לי ולנו כמשפחה זמן רב להגיע למצב כזה של תחושת תקווה גדולה ואופטימיות כפי שאנחנו מרגישים היום", הוא מספר.
חלק מהשינוי נבע, לדבריו, מהמהלכים הצבאיים שצה"ל והמדינה הובילו במהלך השנה למיגור היכולות של החמאס. "אי אפשר שלא להזכיר את החיילים הגיבורים שלנו שממש מוסרים את נפשם כדי להחזיר לנו את הביטחון וכדי שנחזור לשגרה מלאה".
איך הייתה ההתמודדות כקהילה? זה עזר לכם לעבור את התקופה הקשה?
שלמה מסביר שהקהילה הייתה עוגן מרכזי עבורם בתקופה הקשה. "זה תהליך ארוך שעברנו אותו למזלנו הרב יחד עם עוד משפחות כקהילה במלון, שזה אחד הדברים הכי טובים שקרו לנו", אמר.
"העוצמות האלו של קהילת 'רעות' יחד היו עבורנו מקור לעוצמה שעזרה לנו לבנות מחדש את הביטחון". על המציאות הקהילתית כעת אומר שלמה בחיוך: "שדרות מאז ומתמיד הייתה עיר מאוד קהילתית. אחרי 7/10 היא כמובן הפכה לעוד יותר כזאת, כי הקהילה יוצרת חוסן, וחוסן הוא מרפא".
איך התמודדתם עם השאלות של הילדים לגבי מה שקרה?
שלמה צחק קלות והסביר שהאחריות על ההסברים לילדים נפלה בעיקר על אשתו. "היא ידעה הכי טוב לשמור עליהם כבר מהבוקר של שמחת תורה", הוא אומר. "אני באופי שלי מאוד חווה את האירועים ומאוד מעודכן כל הזמן במה שקורה, מה שלא בהכרח טוב לילדים". לדבריו, הילדים הבינו היטב את המצב. "ילדים הם חכמים, והם מבינים טוב מאוד מה קורה. הם מרגישים וחווים ויודעים לבנות לעצמם את החוסן שלהם".
אתה רואה את הקרב גם כתודעתי?
"אני בטוח שהקרב הוא גם תודעתי", שלמה עונה בהחלטיות. "האויבים שלנו דואגים להזכיר את זה כל הזמן, ההוכחה - שכל מה שהם עושים ואת כל הזוועות הם דאגו ודואגים כל העת לצלם ולפרסם". שלמה מוסיף שבמקביל לניצחון הפיזי, חייבים לדעתו גם לנצח בפן התודעתי. "האויבים שלנו צריכים להבין שאנחנו עם חזק ועוצמתי שיודע להתגבר על קשיים".
האם יש רגע שבו הרגשתם ש"הנה, חזרנו לשגרה"?
שלמה מהרהר לרגע, חושב על השאלה לעומק. "וואו, אין ספק שרואים את השינוי היום לעומת החודשים הראשונים אחרי המלחמה", הוא אומר, "אבל קשה לי להצביע על רגע מסוים שבו אמרתי, 'וואלה, אנחנו בשגרה אמיתית'. מבחינתי כל עוד יש ירי רקטי כמו למשל היום אז המציאות לא השתנתה לגמרי". שלמה הוסיף שבחזון שלו, הוא מקווה להגיע ליום שבו לא יהיו כלל מיגוניות בשדרות. "פשוט כי לא יזדקקו להן" הוא מסיים בדבריו.