שירה אלבג, אימה של לירי אלבג, אחת התצפיתניות שנחטפו ממוצב נחל עוז ב-7.10, התראיינה לתכניתם של אודי סגל וענת דוידוב ב-103FM ודיברה על הפגישה הקשה בין גורמי הביטחון למשפחות החטופים וההתמודדות עם חסרון ביתה במלאות שנה ליום הארור. 

קהילת עלומים זוכרת: טקס זיכרון לעובדים הזרים שנרצחו ב-7 באוקטובר
"לא ישנה מאז": סיפורה של הפרמדיקית שהצילה חיים תחת אש

"אנחנו קמים לעוד מלחמה ומאבק, עכשיו זה מאבק על הקשב בנושא החטופים. אין קשב בכלל. יש מלחמה בכל כך הרבה חזיתות, הקשב של כל מקבלי ההחלטות מתפרס ואנחנו מרגישים שנושא החטופים ירד לתחתית הרשימה", ציינה אלבג.

"הם כל הזמן מסבירים לנו למה עכשיו זה לא הזמן המתאים, וכל פעם יש משהו אחר. למה לא מתעסקים בעניין החטופים? מקווה שיתחיל שוב שיח, נאמר לנו בחודשים האחרונים שסינוואר מנותק קשר. זה נראה לי הכי נוח לכולם פה שסינוואר היה מנותק קשר", הוסיפה. 

"היום קמתי ליום חדש. אתמול זה היה יום של בכי ודמעות כל היום. יש שם אנשים חיים בשבי, הבת שלי שנה שם יושבת במנהרות. מישהו צריך לזכור שאנחנו מדינה שמקדשת חיים. זה כבר לא פדיון שבויים, זה פיקוח נפש".

"אני יודעת איזו ילדה שלחתי לצבא. אני לא יודעת איזו ילדה אקבל, אבל אני יודעת שאני צריכה לקבל אותה חזרה בחיים. היום קמתי עוד פעם למאבק, למלחמה, אחרי כל האנרגיות שהתרוקנתי אתמול. זה באמת מאבק".

"כל המשפחות על אדים. אנחנו מטעינים את עצמנו כל יום מחדש, אבל אנחנו שחוקים ועייפים וכואבים מהבשורות שאנחנו מקבלים. גם הבשורה שקיבלנו על עידן שתיוי, זה מטלטל כל פעם מחדש. הפחד על מי תהיה המשפחה הבאה שתקבל את הבשורה. אנחנו צריכים לקבל בשורות על זה שהם חוזרים אלינו, עם ישראל צריך לקבל את הבשורה הזו, לצאת לרחובות עם דגלים של שמחה" 

"מה אתם חושבים, שיש לי כוח להיות כל הזמן ברחובות? אני רוצה ללכת לעבודה, לגדל את הילדים, המשפחה שלי, אבל גורמים לזה שאנחנו צריכים להיות ברחובות. אני לא שמחה לצאת החוצה כל הפגנה, אבל הם לא עושים". 

בנות משפחת אלבג (צילום: יוסי אלוני)
בנות משפחת אלבג (צילום: יוסי אלוני)

לקראת תום הריאיון דיברה על מצבם של החטופים ואמרה: "כבר כמעט חצי שנה אנחנו לא יודעים כלום ושום דבר. אלה פערים מטורפים בין מה שקורה והחיסולים בצפון ובאיראן ובכל מיני מקומות, ופה כל כך קרוב במרחק נגיעה לא יודעים שום דבר".

"העבודה של צה"ל נורא מלחיצה אותנו, כי הם לא יודעים איפה חלקם. אנחנו יודעים מה קרה לשישה האחרונים שנרצחו כשצה"ל התקרב. אומרים לנו שמאוד נזהרים ושהם מקווים מאוד שבאזורים שבהם הם נלחמים אין חטופים, אבל אין ודאות מוחלטת". 

סייעה בהכנת הכתבה: מיכל קדוש, 103fm