בצל המלחמה: המחקר החדש ששופך אור על מצבם הנפשי של ילדי הצפון

מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה חושף תמונת מצב מדאיגה על תפקודם של בני הנוער בישראל על רקע המצב הביטחוני המתמשך. על פי הממצאים, פחות ממחצית מבני הנוער, 44%, מדווחים כי הם פנויים ללמידה, כאשר 21% מרגישים כי אינם פנויים כלל ו-35% מרגישים כי הם פנויים רק מדי פעם ללמידה. המחקר, שבוצע על ידי צוות חוקרים מהאוניברסיטה בראשות פרופ’ אדר בן-אליהו, עוסק בהשפעת האירועים הביטחוניים על תפקוד הנוער בתקופה של חוסר יציבות, במיוחד במהלך מבצע “חיצי הצפון”.

מהמחקר עולה כי 18% מבני הנוער מתקשים לחלוטין להסתגל לשינויים בעקבות המצב הביטחוני, בעוד 36% מצליחים להסתגל רק מדי פעם ורק 46% מרגישים שהם מצליחים להסתגל. “בני הנוער מצליחים להרגיש שהם מתפקדים בצורה מסוימת למרות המצב הבלתי יציב. התקופה הזו מתחילה במעבר מהיר ללמידה מהבית ומתמשכת עם התרעות בלתי צפויות״, ציינה פרופ’ בן-אליהו. לדבריה, מצבי חירום מתמשכים גורמים לשחיקה ארוכת טווח, ולכן חשוב לעקוב אחרי מצבם של הילדים, לראות כיצד הם מתמודדים והאם הם מצליחים לשמור על קשר חברתי ותפקוד לימודי תקין.

המחקר, שנערך בקרב 248 בני נוער מכיתות ט’ עד י”ב מאזור הצפון, מדד את רמת תפקודם של בני הנוער במגוון היבטים הקשורים ללמידה. המשתתפים דירגו את התמודדותם בסולם של 1-5, כאשר 1 מציין “כלל לא” ו-5 מציין “באופן קבוע”. המחקר התרכז בבחינת הפניות ללמידה והיכולת לווסת את הלמידה תחת איום ביטחוני מתמשך.

אחד הממצאים המדאיגים ביותר במחקר היא רמת הקושי בריכוז. 62% מבני הנוער דיווחו על קשיים להתרכז במשימות הלימודיות שלהם, ו-58% מתקשים למקד את מחשבותיהם בנוגע למשימות שהם מבצעים. רק 38% מבני הנוער דיווחו כי אינם חווים קשיים בריכוז, נתון שמעיד על היקף השפעת המצב הביטחוני על היכולת להתרכז בלמידה.

המחקר מצא כי התמודדות עם לחץ מהווה גורם מרכזי בתפקוד של בני הנוער. 35% דיווחו כי התמודדות טובה עם לחץ מחזקת אותם, אך כרבע מבני הנוער 27% הרגישו כי התמודדות עם לחץ לא מחזקת אותם כלל. יתרה מזאת, 38% ציינו כי לעיתים הם מרגישים שההתמודדות עם לחץ מחלישה אותם.

בין היתר, המחקר גם בחן את ההבדלים הרגשיים בין בני נוער הלומדים מהבית ובין אלו הלומדים בבית הספר. ממצא בולט הוא ש-20% מבני הנוער הלומדים מהבית דיווחו על תחושת בדידות, לעומת 9% בלבד מבני הנוער הלומדים בבית הספר. בנוסף, ל-63% מהלומדים בזום יש מחשבות לא קשורות למשימה, לעומת 51% בלבד מבני הנוער הלומדים בבית הספר.

“יש הבדלים משמעותיים בין בני נוער שלומדים בבית לעומת אלו שלומדים אפילו חלקית בבית הספר״, הסבירה פרופ’ בן-אליהו. “הנוער שנמצא בבית חווה קשיים חברתיים ורגשיים, וחשוב ליצור עבורו מרחבי למידה מותאמים. המטרה היא לאפשר שגרה חינוכית גם בעתות חירום, כדי למנוע פגיעה נוספת במצבם הרגשי והחברתי של בני הנוער״. 

למרות האתגרים הגדולים, המחקר מצא כי בני הנוער עדיין שומרים על תחושת תקווה. 69% מבני הנוער דיווחו כי הם חווים תחושת תקווה, ורק 31% ציינו כי אינם מרגישים זאת. עם זאת, תחושת התקווה לא מבטלת את תחושת הקושי והבדידות, שמובילים את החוקרים להמליץ על חיזוק התמיכה הפסיכולוגית והייעוצית במערכת החינוך.

“זה הזמן לתגבר את המערך הפסיכולוגי והייעוצי, ולוודא שכל ילד מקבל את התמיכה הרגשית לה הוא זקוק״, סיכמה פרופ’ בן-אליהו. “אנחנו צריכים להבטיח שדור העתיד שלנו יצליח לעבור את התקופה המורכבת הזו מבלי שהיא תשאיר עליו חותם טראומטי עמוק״.