המלחמה שפוקדת את הארץ כבר יותר משנה השאירה צלקות רבות בליבם של רבים, אך עבור שלושה צעירים היא גם היוותה נקודת מפנה משמעותית בחייהם.
נועה מלכה, יוני אלפונטה ואסנת שחר עברו כל אחד מהם חוויות מטלטלות שקשורות למלחמה, ובחרו מתוך הכאב והמצוקה להצטרף להכשרת מדריכים לבני נוער בסיכון, כדי להעניק מענה למי שזקוק לו ביותר.
ההכשרה הזאת, שמתקיימת ביוזמה משותפת של ארגון כפרי הילדים SOS ומשרד הרווחה, נולדה על רקע מחסור עצום של מדריכים בפנימיות ברחבי הארץ. הצורך הדחוף במדריכים מיומנים ומסורים גדל בשנים האחרונות, במיוחד לנוכח המצב הביטחוני המתוח והקשיים הכלכליים שמשפיעים על משפחות רבות בישראל. היעדר המדריכים המתאימים הביא למחסור חמור באנשי מקצוע המסוגלים ללוות בני נוער בסיכון ולתת להם את התמיכה הנדרשת.
בימים אלה מסתיים המחזור הראשון של הקורס, ובמהלך חודש אוקטובר צפוי להיפתח מחזור נוסף, מתוך תקווה להמשיך ולהכשיר עוד צעירים שחוו חוויות טראומטיות בעצמם, ולהפוך אותם למדריכים המסוגלים לגשת לליבם של בני נוער בסיכון ולספק להם את התמיכה הרגשית והמקצועית שהם כל כך זקוקים לה.
לדברי שי קרביוב, סמנכ"ל כפרי הילדים SOS, "מי יותר מאנשים שהיו במצבים קשים, והם בתהליך של לצאת מהם, יכול לשמש דוגמה לילדים שחושבים שאין להם שום סיכוי? לעיתים ילדים מסתכלים על מטפלים ככאלה שבאים מבחוץ או אפילו מלמעלה, ולמטפלים לוקח זמן לפתוח סדקים ברושם הראשוני הזה. אבל כשמולם אדם שראה את תחתית הבור מבפנים - לו הם לא יכולים לומר 'אתה לא יודע מה זה'".
היוזמה יוצאת הדופן הזאת נתמכת על ידי ג'וינט ישראל והתוכנית הלאומית יתד לצעירים במצבי סיכון, המסייעים בקידום תחום ההכשרה ומספקים ליווי מקצועי ורגשי לצעירים המעורבים בפרויקט.
"העבודה עם הילדים הרימה אותי ונתנה לי כוחות חדשים"
נועה מלכה, בת 19 מחיפה, עברה את החוויה האישית שלה במהלך האירועים הטרגיים של 7 באוקטובר. "אני מאוד אוהבת את עולם הטראנס", מספרת נועה. "חלק גדול מחיי סבב סביב המסיבות האלה והחברים הרבים שהכרתי שם. החלטתי לא לנסוע למסיבת הנובה, ולצערי שמונה מחבריי נרצחו שם".
בין החברים שבילו במסיבה היה גם בן דודה של נועה, שהצליח להימלט. "קיבלתי עדכונים מבעיתים במשך הימים שלאחר מכן, וזה היה משבר שאי אפשר לתאר במילים", היא אומרת.
האירועים הקשים הללו חידדו עבור נועה את חשיבות ההדרכה והליווי של בני נוער בסיכון. "אני מגיעה מתוך מסגרות של נערה בסיכון בעצמי. מה שראיתי שם לא תקין, ואני רוצה למנוע מכל בני הנוער בסיכון את מה שאני עברתי. הכאב והחוויות הקשות מאפשרים לי לגשת אליהם ברגישות יתרה ולהבין את הצרכים שלהם".
נועה, שעוברת כיום הכשרה בפתח תקווה, מתכננת להמשיך ללימודי עבודה סוציאלית כדי להעמיק את הידע והכלים שבידה.
יוני אלפונטה, בן 25 מדימונה, היה אחד ממארגני מסיבת הנובה, שהפכה לזירת טרור עם פרוץ המלחמה. המסיבה הזאת הייתה אמורה להיות מסיבת חייו. "השקענו כל כך הרבה בתכנון ובהכנות, אבל אז התחיל התופת", הוא נזכר. במהלך האירוע, כשהחל הירי, יוני הצליח לברוח עם כמה חברים, אך רבים מהם לא שרדו את האסון.
"החוויה הזאת העמיקה בי את הרצון להעניק ולתמוך באחרים. כשאתה עובר דבר כזה, אתה מבין כמה חשוב לחזק את הנפש ולתת מענה לנוער בסיכון. אני רוצה להעניק להם את הכוחות והכלים להתמודד, בדיוק כפי שהייתי רוצה שמישהו יעשה עבורי באותם רגעים קשים", אומר יוני.
בימים אלה הוא הוא נרגש לקראת המפגש עם בני הנוער ומאמין שהוא יהיה משמעותי. "ניסיתי לקחת כמה שיותר חוויות אישיות שלי מהנובה ולפתח את זה לנתינה, הדרכה וסיוע למי שזקוק. אני רוצה להעניק לנוער בסיכון את הכלים להתמודד ולהתחזק בתוך המציאות המורכבת שהם חיים בה".
אסנת ליבוביץ', בת 21 מחולון, עוברת הכשרה להדרכת ילדים בפנימיות, והסיפור שלה קשור באובדן אישי כבד. "בן הזוג שלי נפל במלחמה", היא מספרת. "מאז האירוע לא הצלחתי לקום מהמיטה, אבל העבודה עם הילדים הרימה אותי ונתנה לי כוחות חדשים. מה שעברתי כמשבר גדול העניק לי יכולות הכלה והבנה שקודם לא היו לי. העבודה עם הילדים מרפאת אותי".
ההכשרה של אסנת בפתח תקווה מסתיימת בסוף החודש, והיא מתכננת להמשיך להדריך ולתת מהכוחות החדשים שגילתה בעצמה. "בן הזוג שלי איתי כל הזמן", היא אומרת בכאב מהול בכוח. "יש פה צוואה לכבודו, והוא ישמח אם אוכל לעשות את זה בשבילו ובשביל הילדים".
שלושת הצעירים האמיצים הללו הם דוגמה ליכולת האנושית לקחת את הקושי והכאב ולהפוך אותם לכלים של נתינה והעצמה לאחרים. הבחירה שלהם להדריך בני נוער בסיכון היא לא רק בחירה מקצועית, אלא גם שליחות אישית עמוקה, שמתחברת לסיפוריהם הפרטיים ולחוויות שחוו בזמן המלחמה.
הפרויקט הזה מספק גם מענה למחסור החמור במדריכים בפנימיות, ומעניק לאותם צעירים את האפשרות לגלות בתוכם כוחות חדשים ולהשפיע באופן משמעותי על חייהם של בני הנוער במצבי סיכון.
"הייתי שם, אני מבין אותך"
פרויקט ההכשרה מאפשר לצעירים האלה, שחוו מצוקות משלהם, להפוך את הטראומה האישית לכלי של תמיכה ועזרה לאחרים. מתוך היכרות עמוקה עם התחושות, הפחדים והכאב שהם עצמם חוו, הם מסוגלים לגלות רגישות מיוחדת ולהתחבר לבני נוער בסיכון, מתוך הבנה אמיתית של הצרכים והאתגרים שלהם.
"לא רק הילדים מרוויחים, גם אותם צעירים שחוו משבר, ושחלק מהם עדיין בתהליכים לצאת ממנו - גם הם יקבלו המון", אומר קרביוב. "הזכות לדאוג לאדם אחר ולהצמיח אותו, הזכות לנתינה ללא תמורה, היא כבר תמורה ענקית למי שמעניק אותה. הידיעה שבזכותך יש עוד ילד שעכשיו טוב לו, עוד ילד שקולו לא נשמע ועכשיו אתה מקשיב לו, היא מעצימה וממלאת בכוחות. אני מדבר מניסיון אישי. כשהמטופל הופך למטפל יוצאות מזה עוצמות אחרות לשני הצדדים. יש משהו אחר בכך שהמטפל יודע להסתכל למטופל בעיניים ולומר לו 'הייתי שם. אני מבין אותך באופן הכי אמיתי ומוחשי שיש'".