תלמיד לחינוך מיוחד, ישלם למורה אותו תקף לפני מספר שנים, במכת אגרוף לגבו, פיצויים של כ-2 מיליון שקלים כולל שכר טרחת עורך דין, כך קבעה בימים האחרונים שופטת בית משפט השלום בבת ים אידית קליימן-בלק. בד בבד דחתה השופטת את התביעה של המורה לחינוך מיוחד נגד משרד החינוך, המועצה האזורית עמק לוד ועיריית רמלה בטענה לרשלנות והורתה לו לשלם לכל אחת מהם עשרת אלפים שקלים הוצאות משפט.

לטענת התובע, האירוע התרחש לפני מספר שנים, כאשר תלמיד נכנס לכיתה ו"ללא התגרות כלשהי או סיבה אחרת הנראית לעין, תקף את המורה במהלומת אגרוף אחת בגבו ובהמשך אף איים מילולית על התובע". הוא טען כי התלמיד היה "תלמיד בסיכון מיידי ודחוף" ו"כבן 15 בעל מבנה גדול וחזק שסובל מבעיות התנהגות קשות ביותר, אלים הן מילולית והן פיזית, אשר השליט טרור הן כלפי התלמידים והן כלפי המורים".

התובע טען כי בית הספר והרשויות התרשלו בכך שלא מנעו את האירוע ולא נקטו באמצעים מספקים להגנה עליו. לדבריו, "הנתבעות חבות כלפיו ברשלנות בשל אי הספקת סביבת עבודה בטוחה, אי הצמדת סייעת בצמוד למחנך של כיתת חינוך מיוחד, הצבת תלמיד המוגדר כתלמיד בסיכון ומסוכן לאחרים בכיתה".

בית הספר לחינוך מיוחד שושנה דמארי (צילום: נמרוד לוי)
בית הספר לחינוך מיוחד שושנה דמארי (צילום: נמרוד לוי)

מנגד, הנתבעים טענו כי מדובר באירוע פתאומי ובלתי צפוי שלא ניתן היה למנוע. משרד החינוך טען כי התובע היה מודע לאופי התלמידים בחינוך המיוחד וכי "לא יעלה על הדעת שתובע בעל השכלה לחינוך מיוחד, יעלה טענות בגין קשיים שהינם חלק בלתי נפרד מהעבודה עם תלמידים בחינוך מיוחד, קשיים שהיו ידועים וצפויים כחלק מהתפקיד ולהיתמם כאילו הופתע מהקשיים".

בפסק דינה, קבעה השופטת כי לא הוכח שהרשויות התרשלו בטיפול בתלמיד התוקף או בהגנה על המורים. היא ציטטה מדברי המפקחת מטעם משרד החינוך: "בעיות התנהגות ואלימות מילולית ואף פיזית במינון כזה או אחר הם חלק מחיי היומיום בכיתות החינוך המיוחד וחלק מהאתגר של המורים בכיתות אלה. המורה בשילוב של הנהלת בית הספר, צריך לתת את המענה הנכון".

השופטת גם הדגישה כי "התובע, אשר כזכור סיים לימודי חינוך מיוחד וביקש מיוזמתו ומרצונו החופשי והמלא להתנסות בעיסוק בתפקיד זה לאחר 12 שנות חינוך רגיל, ידע או צריך היה לדעת לאן הוא מגיע ואיזה תפקיד הוא נוטל על עצמו, עם כל העול כמו גם השליחות שבצידו". לסיכום, השופטת קבעה כי "התובע לא הוכיח קיומה של התרשלות מצד הנתבעות או מי מהן ואף לא הראה קשר סיבתי בין המחדלים שהוא מייחס לנתבעות או מי מהן לבין הנזק שנגרם לו". עם זאת, היא חייבה את התלמיד התוקף בפיצוי משמעותי, מתוך הכרה בחומרת המעשה ובנזק שנגרם למורה.