"מדינת ישראל מתאפיינת בריכוזיות גבוהה בתחום המזון. אין לקבל את חוסר המעש של גורמי הממשלה בעניין הריכוזיות בענף המזון. יש לכך השלכה על יוקר המחיה", קובע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח הביקורת השנתי שפורסם היום (שלישי). הדו"ח חושף כי למעט פעילות בשוק התה בשנת 2023, רשות התחרות לא בחנה באופן שיטתי קטגוריות נוספות בתחום המזון ומוצרי הצריכה שיש בהן ריכוזיות גבוהה.
הנתונים שחושף המבקר מדאיגים במיוחד: ב-36 מתוך 38 קטגוריות בענף המזון נותרה ריכוזיות גבוהה (מעל 50% מהשוק), כאשר ב-20 קטגוריות מזון חלקן של שלוש החברות השולטות בקטגוריה גבוה מ-85%. כך למשל, בקטגוריית שמנת מתוקה שולטות שלוש החברות ב-99% מהשוק, בקפה נמס ב-93%, ובדגני בוקר ב-87%. המצב החמיר במהלך מלחמת חרבות ברזל, כאשר היקף כוח האדם בתעשייה הצטמצם ב-18%, תפוקת המפעלים ירדה בכ-50% בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, ונרשמו עליות מחירי מזון בשיעור של 2.9%-6% ברשתות המזון.
בנוסף, מצביע המבקר על בעיות חמורות במשק המים. למרות החלטת ממשלה משנת 2010, רשות המים טרם השלימה תוכנית אב. אמנם ביוני 2023 הוצגה למועצת רשות המים תוכנית לפיתוח משק ההתפלה עד שנת 2050, אך עד מועד סיום הביקורת טרם אושרה התוכנית. מ-2007 התרחשו 14 אירועי זיהום ים שהשביתו מתקני התפלה לתקופות של שעות עד חמישה ימים. בנוסף, בשנים 2018-2023 לא ערך משרד הבריאות ביקורות שנתיות נדרשות במתקני ההתפלה.
במשק החשמל חושף הדו"ח פערים מדאיגים בתכנון ארוך טווח. בעוד מרבית המדינות המפותחות מתכננות לטווח של 10-20 שנים, בישראל התכנון עומד על שמונה שנים בלבד, לאחר שהוארך מחמש שנים. זאת, למרות המאפיינים הייחודיים של ישראל כ"אי אנרגטי", הצפיפות הגבוהה, והפערים בין אזורי ייצור החשמל בפריפריה לאזורי הצריכה במרכז. קיים פער מטריד בין תחזיות היצע הגז למשק החשמל שערכה חברת נגה, המצביעות על סיכון למחסור החל משנת 2026, לבין תחזיות רשות הגז. אם תחזית המחסור תתממש, הנזק מוערך בכ-186 מיליון שקל לפחות בשנת 2030.
בתחום כבישי האגרה מתריע המבקר על בעיות חמורות בשלושת הכבישים הפועלים בישראל, באורך כולל של 207.5 ק"מ. על פי הצפי, בשנת 2030 תרד מהירות הנסיעה הממוצעת בשלושת הקטעים של כביש 6 מעירון ועד ניצני עוז בין 45 קמ"ש ל-30 קמ"ש - ירידה בשיעור של בין 51% ל-70%. ביתר שלושת הקטעים מניצני עוז ועד חורשים צפויה ירידה דרמטית במהירות לבין 30 קמ"ש ל-14 קמ"ש. התעריפים במנהרות הכרמל התייקרו באופן ריאלי מאז פתיחתן בדצמבר 2010: לרכב פרטי ב-4.39 שקל, לרכב ציבורי ב-13.29 שקל ולמשאית ב-21.95 שקל - גידול ריאלי של כ-65%.
בעיה נוספת בכבישי האגרה נוגעת לגביית חובות. מרבית הנהגים שקיבלו קנסות בכביש 6 טוענים כי לא קיבלו את הודעת החיוב בדואר. במקטע המרכזי גדל מספר העררים מ-399 בשנת 2000 ל-500 ב-2023, וחלקם היחסי עלה מ-60.2% ל-77.9%. בכביש 6 צפון חלה עלייה דרמטית של פי שלושה במספר העררים בין 2020 ל-2022, מ-296 ל-896. הזכיינים פועלים לגביית חובות באמצעות פתיחת תיקי הוצאה לפועל גם על חובות של שקלים בודדים, שתופחים למאות שקלים.
בענף המוניות חושף הדו"ח ליקויים חמורים בפיקוח ובאכיפה. למשרד התחבורה אין הוראת מינהל בעניין מעקב אחר בעלי רישיון להפעלת מונית, ואין בדיקה שהם ממשיכים לעמוד בתנאי הכשירות. בשנים 2019-2023, מרבית התלונות נגד נהגי מוניות התמקדו בהפקעת מחירים (26.5%), אי-הפעלת מונה (21.8%), והתנהגות הנהג (22%) - כ-70% מכלל התלונות. מתוך 2,041 תלונות שהתקבלו ב-2023, רק 760 כללו את הפרטים הנדרשים להמשך טיפול, ומתוך 1,055 תביעות הוגשו רק 152 כתבי אישום. זאת בענף המגלגל הכנסות של למעלה מ-13 מיליארד שקל בשנה, עם כ-72 מיליון נסיעות.
במערכת הבריאות חושף הדו"ח פערים מדאיגים בזמני ההמתנה וזמינות השירותים. זמן ההמתנה הממוצע בתחום הראומטולוגיה נע בין 53 ל-71 ימים בכל ארבע הקופות - התחום עם זמן ההמתנה הארוך ביותר מבין 13 התחומים שנבדקו. באנדוקרינולוגיה נמצאו פערים משמעותיים בין גילאים: בני 70 ומעלה ממתינים בין 55 ל-62 ימים בממוצע, לעומת בני 20-30 הממתינים בין 32 ל-40 ימים.
חמור במיוחד הוא נתון אי-מימוש התורים: כ-53% מהתורים לרפואה יועצת שנקבעו בארבע הקופות לא מומשו בשנת 2022. בכ-24% מהתורים שלא בוטלו המבוטח לא הגיע אליהם (No Show), שמשמעותם כ-3.5 מיליון תורים מבוזבזים לרפואה שניונית בקהילה בשנה.
הפערים בין המרכז לפריפריה בולטים במיוחד: ביישובים הפריפריאליים מוצעים בין 18 ל-35 תחומי רפואה בלבד, לעומת 69 תחומים בתל-אביב. נתון מדאיג נוסף נוגע לבוגרי לימודי הרפואה: 58% מבוגרי לימודי הרפואה הישראלים בשנת 2020 למדו מחוץ למדינה - השיעור הגבוה ביותר ב-OECD. בפריפריה המצב חמור אף יותר: 34% ממקבלי רישיונות הרפואה בשנת 2022 למדו באוניברסיטאות בחו"ל שמשרד הבריאות הפסיק להכיר בהן, כאשר במחוז דרום מדובר ב-51% מהרופאים החדשים ובמחוז הצפון ב-63%.
המבקר קורא לפעולה מערכתית דחופה בכל התחומים שנבדקו. על ראש הממשלה, שרי האוצר, הכלכלה, הבריאות, החקלאות ושורה ארוכה של שרים נוספים (הגנת הסביבה, האנרגיה והתשתיות, הרווחה והביטחון החברתי, שירותי דת, הבינוי והשיכון, הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, התקשורת, התיירות והעלייה והקליטה) לעקוב באופן הדוק אחר יישום הרפורמות שנועדו להגביר את התחרות ולהפחית את יוקר המחיה.
בתחום התחבורה, ממליץ המבקר למשרד התחבורה, משרד האוצר ולחברת חוצה ישראל לעקוב באופן שוטף אחר עומסי התנועה, תנועת כלי הרכב ומהירות הנסיעה, ולפעול ליישום פתרונות אופטימליים בפרק זמן קצר. כמו כן, נדרש לבחון יצירת מבנה תעריפים אחיד ועקבי בכבישי האגרה, שיהיה קשור לסוג הרכב, סוג המנוי ומרחק הנסיעה.
בתגובה לדו"ח מסרה רשות התחרות כי "תחום המזון והשפעתו על יוקר המחייה בישראל עומד בראש סדר העדיפויות של הרשות והיא משקיעה משאבים רבים בטיפול בו". הרשות הדגישה את פעילותה באכיפה בלתי מתפשרת במישור הפלילי והמנהלי, עצירת מיזוגים העלולים לפגוע בתחרות, והטלת עיצומים בסך של כ-100 מיליון שקל בגין הפרות חוק המזון.
משרדי התחבורה והמשפטים הסכימו כי נדרשת הרחבת כלי האכיפה בענף המוניות, כך שלצד האכיפה הפלילית תתאפשר גם אכיפה מנהלית, שצפויה לאפשר טיפול מהיר ויעיל יותר וליצור הרתעה אפקטיבית יותר.
משרד הבריאות מסר בתגובה כפולה לדו"ח המבקר התייחסות הן למשבר ברפואה היועצת והן לסוגיית הריכוזיות בענף המזון. בנושא זמני ההמתנה לרופאים מומחים, הדגיש המשרד כי הוא "פועל כל העת לשיפור זמינות השירותים הרפואיים ולצמצום אי השוויון במערכת". לפני כשנה הוקמה ועדה מיוחדת לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי, במטרה לספק מענה לאתגרים עתידיים הן בשגרה והן בחירום.
בתחום המזון, המשרד מצביע על שתי רפורמות מקיפות במזון ובתמרוקים שיכנסו לתוקף ב-1.1.2025. הרפורמות מאמצות את הדין האירופי ומבטלות את משטר האישורים מראש, תוך העברת האחריות לתקינות ובטיחות המוצרים ליבואנים. "המהלך צפוי לייצר תנאים אופטימליים לייבוא מזון ותמרוקים לישראל תוך שמירה על בריאות הציבור", נמסר מהמשרד.
המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה הדגישה את רפורמת "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל", שקודמה גם במהלך המלחמה. "הרפורמה פותחת את השוק הישראלי לתחרות אמיתית אחרי עשרות שנים של ריכוזיות ושליטת המונופולים", נמסר מהמועצה, שהוסיפה כי "בכוונת ראש הממשלה להמשיך ולכנס את ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה כדי לקיים מעקב אחר יישום הרפורמה".