בעוד המלחמה בצפון נמשכת ותושבי שלומי מפונים מזה שנה וחודש, ראש המועצה המקומית, גבי נעמן, מתכונן ליום שבו יוכלו התושבים לשוב לבתיהם. נעמן מציב דרישות ברורות להסכם שיבטיח ביטחון ארוך טווח ומפרט על היערכות היישוב לחזרה. "חזרת התושבים מחייבת ביטחון מלא ושיקום יסודי של היישוב – אנחנו לא מתפשרים על פחות מזה״, הוא אומר בנחרצות בשיחה עם ״מעריב״.
לדברי נעמן, הרמטכ"ל עדכן לאחרונה את ראשי הרשויות המפונות בצפון לגבי שני התרחישים המרכזיים שמונחים כעת על שולחן מקבלי ההחלטות. "לפני כעשרה ימים, הרמטכ"ל שוחח עם ראשי הרשויות והציג שתי אפשרויות – להעמיק את המלחמה בלבנון או להיערך לשיבה הביתה״, הוא מספר. "מדובר בסופו של דבר בהחלטה מדינית של הממשלה, אך הרמטכ"ל הדגיש שעלינו להיות מוכנים לשתי האופציות. שמענו ממנו גם על אופק לסיום המלחמה, מה שמעיד על כך שהמדינה מתחילה לשקול את היום שאחרי״.
על אף שהחזרה של התושבים ליישוב עדיין אינה נראית באופק המיידי, נעמן מדגיש כי המועצה כבר החלה במאמצים להכין את שלומי לשובם. "אנחנו מתחילים לשפץ את גני הילדים, בתי הספר, מעונות היום, ומתקנים את התשתיות שניזוקו – כולל כבישים ומרחבים ציבוריים״, הוא מציין. "המטרה היא להחזיר את הנראות של היישוב למצב שבו התושבים ירגישו בבית ולא בשדה קרב״.
לדבריו, המועצה הציבה את חג הפסח כיעד סמלי לחזרת התושבים. "אני רואה את פסח כחג החירות שבו נחגוג יחד בשלומי עם המשפחות שלנו. עד אז, המועצה והמדינה צריכות להבטיח שכל התנאים הדרושים לשיבה בטוחה יתממשו״.
החשש מהסכם רופס: "סכנה לדורות"
אחד החששות המרכזיים שמעלה נעמן נוגע לאופי ההסכם המתגבש בין ישראל לחיזבאללה, בתיווך גורמים בינלאומיים. "אם ההסכם לא יכלול פירוק מלא של חיזבאללה מנשקו, אנחנו נהיה באותו מצב בתוך זמן קצר", הוא מזהיר. "אנחנו לא רוצים הסכם שיאפשר לחיזבאללה לבסס את מעמדו מחדש ולהמשיך להציב טילים סמוך לגבול. הסכם כזה יהיה פספוס לדורות ויחזיר אותנו לנקודת ההתחלה״.
לדבריו, ״פקידים בכירים במשרד האוצר מנסים להשפיע על שר האוצר לקצר את תהליך החזרה של תושבי שלומי והצפון לבתיהם, אך אנו מתנגדים נחרצות לגישה זו. כבר שנה וחודש שתושבי האזור מפונים מבתיהם, והקהילה נמצאת במצב מורכב ומפורקת מבפנים. עלינו לתת לתושבים את הזמן הדרוש כדי להתארגן מחדש, לקבל את כל המידע הנחוץ מצה"ל ומהממשלה, ולחזור ליישובים שלהם בבטחה ובאחריות״.
הוא מוסיף כי מעבר לכך, חשוב להמתין ולהבין את אופיו של ההסכם המתגבש: ״האם מדובר בהסכם שיוביל אותנו לעוד סבבי מלחמה, או בהסכם שיבטיח שקט וביטחון לדורות הבאים? ההכרעה הזו היא קריטית לעתיד ההתיישבות בצפון״, המשיך.
נעמן מדגיש את כמות הנשק העצומה שבידי חיזבאללה ואת האיום האסטרטגי שהוא מהווה. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחזור לשגרה שבה שלומי ויישובי הצפון נמצאים תחת איום מתמיד. אם הממשלה לא תדרוש פירוק מוחלט של חיזבאללה מנשקו, היישוב שלנו והאזור כולו יהיו בסכנה מתמשכת״.
במסגרת ההיערכות של שלומי לחזרת התושבים, נרשמת התקדמות משמעותית בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף וצה"ל בטיפול בתשתיות הביטחוניות. הפעולות כוללות שדרוג גדרות ההגנה, שיקום כבישים, והוספת אמצעים טכנולוגיים כגון מצלמות מתקדמות וחיישנים שנועדו לזהות חדירות מחבלים בשלב מוקדם ולמנוע אותן.
בנוסף, מתוכננת הקמת יחידה טקטית ייעודית בתוך היישוב, שתכלול 12 לוחמים מצוידים בציוד טקטי מתקדם. היחידה צפויה לפעול במשך חמש השנים הקרובות כדי לתת מענה מיידי לאירועי חדירה ולחזק את תחושת הביטחון של התושבים. עם זאת, המימון הדרוש, עדיין לא אושר במלואו.
כחלק מההיערכות, צה"ל ומועצת שלומי החלו כבר בהצבת 13 עמדות הגנה ותקיפה מסביב ליישוב. העמדות, שבנויות מבטון מבוצר בעובי 30 ס"מ, נועדו להגן על היישוב מפני חדירות אפשריות. במצב חירום, החיילים וכיתת הכוננות יתפסו עמדות אלו כדי להבטיח את ביטחון התושבים.
נוסף על כך, נדרש שיפור במערך השליטה הצבאי מצפון ליישוב. לדברי ראש המועצה, צה"ל חייב להקים יחידה ייעודית שתפעל בשטחים הפתוחים בצפון-מזרח שלומי, כולל אזור ואדי קטעיה – נקודה אסטרטגית ורגישה במיוחד, המהווה פרצה ביטחונית. שליטה מלאה בשטח זה חיונית למניעת חדירות עתידיות ולהבטחת ביטחונם של תושבי היישוב.
"התחלנו למקם 13 עמדות הגנה ותקיפה מסביב לשלומי, שמבוצרות בבטון בעובי 30 ס"מ", מסביר נעמן. "עמדות אלו נועדו להגן על היישוב במקרה של חדירת מחבלים. במקביל, מערכת הביטחון משקיעה כ־15 מיליון ש"ח בתשתיות ביטחוניות ובטכנולוגיה מתקדמת – מצלמות, חיישנים ומערכות זיהוי מוקדמות״.
נוסף על כך, המועצה מתכננת להקים יחידה טקטית בת 12 לוחמים שתתפרס ביישוב למשך חמש השנים הקרובות לפחות. "היחידה הזו תהיה מצוידת בציוד טקטי מתקדם ותהיה מוכנה להגיב לכל איום. לצד זאת, כיתת הכוננות של שלומי תגדל מ-40 ל-60 לוחמים ותתפקד לצד מוקד עירוני שיפעל 24/7״.
ואדי קטעיה: "נקודת תורפה אסטרטגית"
נעמן מתייחס בהרחבה לשטח ואדי קטעיה, הנמצא בסמוך לשלומי ומהווה בעיניו אתגר ביטחוני משמעותי. "ואדי קטעיה שייך לשטח מדינת לבנון, אבל בפועל – הוא קרוב מאוד לדירות הצפוניות של היישוב״, הוא מסביר. "בעבר מהגרים מלבנון חצו את השטח הזה ונכנסו לשלומי בקלות, ואין ספק שמחבלים מיומנים יוכלו לעשות זאת גם הם אם לא נשלוט במקום״.
כאמור, ואדי קטעיה הוא אזור גיאוגרפי השייך למדינת לבנון, סמוך ליישוב שלומי ולגבול של לבנון עם ישראל. הוואדי, הממוקם במרחק קצר מבתי המגורים של שלומי, מהווה נקודת תורפה ביטחונית בשל קרבתו לגבול והטופוגרפיה המורכבת שלו. בעבר, צמחייה צפופה באזור הקשתה על פיקוח מלא שלו, מה שהפך אותו לנתיב חדירה פוטנציאלי. כדי לשפר את הביטחון, ראש מועצת שלומי דורש שליטה מלאה של צה"ל בוואדי – עד להסדר בינלאומי חדש, כדי למנוע חדירות עתידיות ולשמור על ביטחון היישוב.
לדבריו, השטח חייב להיות בשליטת צה"ל המלאה. "אנחנו דורשים שצה"ל יחזיק את כל ואדי קטעיה וידאג לפיקוח הדוק – כולל הסרת צמחייה, התקנת מצלמות אלקטרוניות וחסימת כל פרצה אפשרית. כדי שלא יקרה שוב ה־7 באוקטובר, אני עומד על כך שואדי קטעיה יהיה בשליטת הצבא״.
נעמן מסיים את דבריו בקריאה ברורה למקבלי ההחלטות. "תושבי שלומי והצפון זקוקים להסכם שיבטיח שקט אמיתי. זה כולל פירוק חיזבאללה מנשקו, שיקום מלא של התשתיות הביטחוניות, והבטחת שליטה ישראלית על נקודות אסטרטגיות כמו ואדי קטעיה״.
לדבריו, החמש השנים הקרובות יהיו מכריעות לעתיד הצפון. "אם לא נפעל עכשיו בצורה נחרצת, לא תהיה הזדמנות שנייה לתקן את הנזקים שנגרמו. התושבים צריכים להרגיש שמדינת ישראל עומדת לצידם ומבטיחה להם ביטחון מלא, לא רק הסכם רופס שיחזיר אותנו למעגל של סבבי לחימה״.