ישראל היא חברה המצויה בתהליך שיקום ארוך. מעבר למעגלים הראשונים של נפגעי טבח 7 באוקטובר והמלחמה הארוכה, תצטרך המדינה להשקיע בשנים הבאות את כל ההון האנושי שלה כדי להשתקם כחברה.
נשאלת אם כך השאלה, מהו חלקם של העולים במארג החברה הישראלית הפצועה - בהם גם נמלטי המלחמה הממושכת בין רוסיה לאוקראינה - מעבר להיותם חלק בלתי נפרד מהמשרתים בצה"ל.
מיזם מרכזים לצדק חברתי, הפועל בקהילות מקומיות בכל רחבי הארץ לשם קידום שוויון, דמוקרטיה וצדק חברתי, ערך בשיתוף מרכז אקורד סקר בנוגע לתחושותיהם ועמדותיהם של העולים.
בסקר נבחנו עולים מרוסיה ואוקראינה שעלו בין השנים 2012 ליולי 2024, ועולה ממנו תמונה מדאיגה על יכולת החברה הישראלית לקלוט את העולים החדשים.
מהסקר עולה כי אף שכ־75% מהעולים תופסים עצמם כיהודים, רק כ־30% מהם מוכרים ככאלה על ידי הרבנות הראשית. כמו כן 56% מרגישים שהזהות הישראלית היא הזהות המרכזית עבורם, והיא גוברת לשיטתם על זהות המהגר והזדהותם עם ארץ המוצא.
למרות זאת, 51% מהמשיבים מרגישים תחושת שייכות בינונית בלבד לחברה הישראלית. עוד עולה כי 50% חושבים שיכולתם להשפיע על המצב בחברתי והפוליטי בישראל היא נמוכה.
אף שרוב העולים, 55%, הם בעלי תואר שני ומעלה, ההכנסה של רובם, 69%, היא מתחת להכנסה הממוצעת. מהסקר מסתמן עוד כי אחרי גל העלייה הגדול ב־2022, עם פרוץ פרוץ מלחמת רוסיה ואוקראינה, הביאה מלחמת 7 באוקטובר לשפל חדש בעלייה שלא היה זה 12 שנה.
סשה מיז'ריצקי, מנהל המחלקה הדוברת רוסית במרכזים לצדק חברתי, אומר ל"מעריב": "לצערי, אף שמרבית מהעולים חשים זיקה לישראל ורואים את עתידם כאן, תחושת השייכות לחברה הישראלית מדווחת כבינונית בלבד. נתונים אלו ואחרים מאירים את הקושי בקליטת העלייה בישראל, עלייה שהיא יקרה מפז, בייחוד על רקע 7 באוקטובר והאנטישמיות הגואה בחו"ל.
"אם אנחנו רוצים שהעלייה הזאת תישאר ותיקח חלק משמעותי בשיקום החברה הישראלית, עלינו לחבר אותם וליצור הזדמנויות להשתלבותם. נמשיך לעמול על בניית חיבורים ולחיזוק העשייה החברתית".