"מעבר להזנחה ארוכת שנים של הממשלות האחרונות את נושא הבטיחות בדרכים, גם למלחמה יש השפעות על הנתונים שאנחנו רואים היום", מנתח עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. עם פתיחת שבוע הבטיחות בדרכים, יעקב מתייחס לפרסומי העמותה, שמתבססים על ניתוח נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), לפיהם, נכון ל־20 בנובמבר, נהרגו השנה 387 בני אדם בתאונות דרכים, לעומת 316 בתקופה המקבילה בשנה שעברה. וזוהי עלייה חדה של 22%.
237 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים בכבישים בין־עירוניים, 139 נהרגו בתחומים העירוניים ו־11 נהרגו בשטחים פתוחים. עוד עולה מהנתונים ש־135 אנשים נהרגו השנה בתאונות דרכים ברכב הפרטי, 103 נהרגו כהולכי רגל ו־87 ברכיבה על אופנועים וקטנועים.
השלכות המלחמה
"ההזנחה של הממשלות מתבטאת בקיצוץ בתקציבים בכל הנושאים הרלוונטיים", יעקב מפרט. "בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, בתקציב של כבישים אדומים ומוקדי סיכון וגם בתקציבי המשטרה – פחות ניידות, פחות שוטרים, פחות מצלמות אכיפה שאמורות לשמש תחליף כשאין שוטרים. נעשה גם פחות חינוך בנושא. ההזנחה לא התחילה היום, אבל היא הולכת ומתעצמת, גדלה משנה לשנה. גורם משמעותי נוסף שמשפיע על תאונות הדרכים הוא חוסר ההצלחה בהפעלת מערך האכיפה הדיגיטלי. היינו אמורים להיות בפריסה של מאות מצלמות בכל רחבי הארץ לפני כעשור, ובפועל יש היום כ־100 מצלמות שמיועדות לאכיפת מהירות ולמעקב אחרי מעבר ברמזור אדום".
מנכ"ל עמותת אור ירוק מסביר את השלכות המלחמה על הנושא: "אנחנו יודעים שאגף התנועה נאלץ להסיט כוחות, ניידות ושוטרים לפעילויות שיטור שקשורות למלחמה. כמו כן, יש להניח שרמות הלחץ והכעס של האזרחים בעת מלחמה משפיעות גם על אופי הנהיגה שלהם".
לדבריו, אפשר היה להעריך שהירידה במספר הקילומטרים שנסעו כלי הרכב הפרטיים השנה, מפני שאנשים רבים היו מגויסים, ומפני שכבישים באזורים רבים בארץ היו סגורים לתנועה, תביא לירידה במספר התאונות. אבל קרה ההפך.
הבעיה ברורה. מהו הפתרון?
"יש פתרון. שנים מדברים עליו, אבל לא עושים: תוכנית לאומית רב־שנתית לבטיחות בדרכים. האבסורד הוא ששרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב, ביקשה בקדנציה הקודמת שלה להכין תוכנית כזאת. הכינו תוכנית כזאת, אבל היא לא יצאה לפועל כי הממשלה נפלה. הדבר שהיה מתבקש ומצופה הוא שעם כניסתה של השרה לתפקיד בקדנציה הנוכחית היא תיקח את התוכנית המוכנה, שהייתה תוכנית טובה, תעביר אותה בהחלטת ממשלה ותדאג לתקצב אותה. אם זה היה קורה, אפשר להניח שלא היינו נמצאים היום במספרים שאנחנו נמצאים בהם. התוכנית היא הפתרון כי היא כוללת את כל הרכיבים – מה צריך לעשות בתשתיות, בחינוך, באכיפה".
"זו הפעם הראשונה שיש לנו נתונים בעניין מה שקורה באמת בשנת מלחמה. אני חושבת שהנהגים, כמו כולנו, נמצאים בתקופה קשה, וכך ההיפגעות שלהם ושל כל משתמשי מערכת התחבורה גדלה", אומרת ד"ר גילה אלברט, מומחית לתחבורה ובטיחות בדרכים. "התנהגות הנהג, שהיא אחד מהגורמים לתאונות, מושפעת ללא ספק ממשתנים שקשורים למצב: יותר לחץ, יותר היסח דעת, שינה פחות טובה. בנוסף לזה, בתקופות כאלה השימוש ברכב פרטי גדל על חשבון השימוש בתחבורה ציבורית, שהוא פי כמה וכמה בטוח יותר. השימוש ברכב הפרטי עולה כי אנחנו רוצים לאפשר לעצמנו יותר גמישות ורוצים למזער את הזמן שנמצאים מחוץ לבית. כמו כן, היו קווים שלא פעלו, היו רכבות שהושבתו, ואז זה לא משאיר לאנשים ברירה".
איפה אנחנו ואיפה העולם
גם אלברט טוענת שהנתונים מ־2024 חמורים במיוחד על רקע צמצום התנועה בכבישים השנה: "בתקופת המלחמה, הרבה מקומות עבודה מאפשרים עבודה מהבית, יש הרבה מגויסים שלא נוסעים לעבודה, ויש פחות פעילויות פנאי. הייתי מצפה לפחות תאונות, אבל קיבלנו יותר. זה קרה גם בגלל התנהגות הנהגים וגם מגורמים נוספים, שבאופן כללי משפיעים על תאונות דרכים: בעיות של אכיפה, מדיניות תחבורתית, חינוך, תשתיות, מצב כלי הרכב. כיוון שיש הרבה גורמים, גם הגישה צריכה להיות מערכתית. זו גישה שמובילה בכל העולם. לצערנו, בכל הגורמים שמניתי אין שום שיפור, אלא אפילו הרעה. לא משקיעים מספיק כסף בבטיחות, רמת האכיפה יורדת, יש פחות טיפול במוקדי סיכון, בתשתיות. כשטיפלו בנושא הבטיחות בדרכים, הייתה ירידה. בשנת 2012 ירדנו לראשונה מתחת ל־300 הרוגים בשנה, ומאז הגרף במגמת עלייה. ירד קצת בקורונה, ועלה שוב. במדינות ה־OECD המובילות בבטיחות בדרכים מדובר על שלושה הרוגים למיליארד קילומטר נסועה (הקילומטרז' הכללי שנסעו כלי הרכב). בארץ זה כפול, סביב שישה הרוגים".
מספר ההרוגים בתאונות דרכים מאז קום המדינה עומד על כ־33 אלף. "גם אנחנו, כאזרחים, וגם מקבלי ההחלטות, לא קולטים את המשמעות של הנתון הזה", אלברט טוענת. "ובעיקר מקבלי ההחלטות, שזו האחריות שלהם. כמו שהם אחראים לביטחון ולחינוך שלנו, הם גם אחראים לבטיחות שלנו בדרכים".
מה הם צריכים לעשות?
"הפתרון לטווח קצר הוא כמובן הגברת האכיפה, בעיקר בעבירות מסכנות חיים. יותר ניידוֹת, יותר נראוּת משטרתית, יותר אכיפה. הדבר השני הוא טיפול בתשתיות, במוקדי סיכון. זה עולה כסף, אבל אנחנו מדברים פה על חיי אדם. צריך גם לדבר על החוק, על מה שקורה בבתי המשפט, על ענישה, וגם על תרבות נהיגה וחינוך. זה צריך להיות שיתוף פעולה בין כל המשרדים. המצב כואב מאוד ואני חוששת שלא ערים לו מספיק".
"כל העולם מתקדם, ואנחנו נתקעים סביב אותו הנתון של 6.1 הרוגים למיליארד קילומטר נסועה", טוען גם ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת "מודלים כלכליים", לשעבר יו"ר הוועדה להכנת תוכנית לאומית לבטיחות בדרכים. "אין שום סיבה שזה יהיה כך, כשבחמש המדינות המובילות בבטיחות בדרכים בעולם – שוודיה, נורווגיה, דנמרק, אירלנד ובריטניה – הנתון הוא פחות משלושה הרוגים למיליארד קילומטר נסועה. הנהג הישראלי לא פחות אינטליגנטי מהנהגים באותן מדינות, הכבישים אצלנו לא פחות טובים, המכוניות הן אותן מכוניות, המרחקים שלהם הרבה יותר גדולים משלנו, מזג האוויר אצלנו אידיאלי ואילו אצלם יש סופות ושלגים, והם גם הרבה יותר שיכורים מאיתנו. לכן אין שום סיבה בעולם שהבטיחות בדרכים בישראל תהיה נמוכה מהבטיחות בדרכים בחמש המדינות המובילות בנושא".
אז למה בכל זאת זה המצב?
"כי כדי לטפל בכך, התקציב של הרשות לבטיחות בדרכים צריך להיות 900 מיליון שקלים, ולא 90 מיליון שקלים. אם לא נותנים כסף, לא נותנים אמצעים, לא מתייחסים לבעיה – זו התוצאה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "על אף שניידות התנועה הוסטו לטובת משימות הקשורות במלחמה, לא הייתה לכך השפעה על האכיפה, שכן יש עלייה באכיפה מול התקופה המקבילה אשתקד. לראיה, בשנת 2023 נרשמו 342,374 דוחות, ובשנת 2024 נרשמו 354,680 דוחות".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה מציב את הבטיחות בראש סדר העדיפויות. עוד בקדנציה הקודמת השרה רגב העבירה החלטת ממשלה לגיבוש תוכנית לאומית רב־שנתית למאבק בקטל בדרכים. משרד התחבורה פועל בשיתוף עם הרלב"ד להוציא לדרך את התוכנית ולקדם החלטות ממשלה ושינויי חקיקה נדרשים על מנת לסייע במאבק בתאונות הדרכים ולהציל חיי אדם.
"משרד התחבורה באמצעות הרלב"ד מקדם ומרחיב תוכנית 'עיר בטוחה' לרשויות נוספות כדי לשפר את נושא הבטיחות בדרכים. במאבק בתאונות נדרשת שילוביות של מספר גופים, וביניהם גם משטרת ישראל. הגורם האנושי הינו הגורם המוביל לתאונות ואכיפה ראויה ומוגברת תסייע במאבק. ב־2024 הרלב"ד קידמה שת"פ עם משטרת ישראל להגברת אכיפת מהירות וקמפיין הסברה.
"משרדנו פועל בימים אלה להפיכת כבישים אדומים לבטוחים יותר. המשרד מטפל במאות מוקדי סיכון. בנוסף, בשנה האחרונה קידם משרדנו פעולות הכרחיות להגברת הבטיחות בדרכים וביניהם את התקנה החדשה של השרה רגב שאושרה בוועדת הכלכלה של הכנסת, נשיאת לוחית זיהוי על כל רכב תחבורה קלה, נושא שהיה תקוע בשנים האחרונות, במטרה לחזק את יכולת האכיפה נגד רוכבים הנוהגים באופן פרוע ומסכנים את הולכי הרגל ואת שאר משתמשי הדרך, ואת עצמם".