מאז פרוץ המלחמה, העדה הדרוזית נושאת על כתפיה נטל כבד של לחימה ואובדן. עשרות מבניה נפלו בקרב, ורבים מבני העדה לוקחים חלק משמעותי בלחימה בכל הגזרות. אחרי יותר משנה של לחימה מתמשכת, יצאו 15 מפקדים בכירים מהעדה הדרוזית למסע ייחודי וחסר תקדים לעיבוד חוויות הלחימה הקשות.

בצעד פורץ דרך הם בחרו להתמודד בגלוי עם הצלקות הנפשיות שהותירה בהם המלחמה, ולפתוח פתח לשיח חדש על רגשות ותחושות בקרב לוחמים. המסע המשמעותי עבר טלטלה קשה, כשאחד המשתתפים קיבל את הבשורה על נפילת גיסו בקרב בלבנון - עדות כואבת למחיר הכבד שממשיכה העדה לשלם גם בימים אלה. למרות זאת, ואולי דווקא בגלל זה, הופך המסע הזה לנקודת ציון היסטורית בהתמודדות עם הפציעות השקופות של החברה הדרוזית.

המסע, בהובלת עמותת בשביל המחר, מכונה על ידי בוגריו "מסע משנה חיים", בהיותו מקום בטוח לחשוף לראשונה תחושות עמוקות ולרכוש כלים מהותיים להגברת החוסן הנפשי. רס"ן חלאד גנאם, לוחם ומפקד בכיר מהכפר מע'אר, שלחם בעזה וראה מראות חסרי תקדים בקרב עם המחבלים במסיבת הנובה, יצא למסע מלא בתקווה, כדי להתמודד עם התחושות שהוא נושא מאז, אך מסעו נקטע בשיא, כשהתבשר על נפילת גיסו הקרוב בלחימה.

רס"ן נאיל פוארסה, מפקד פלוגת מפקדה בגדוד חרב (299) בעוצבת ברעם (300) בחיל הלוגיסטיקה, נפל בספטמבר האחרון כתוצאה מירי. "נאיל היה לא רק משפחה, אלא גם איש הסוד שלי," סיפר חלאד. "הוא היה מאוד מעורב בגידול הבת שלי, ממש אבא שני שלה. נאיל נפל בגיל 43 והשאיר לנו מורשת והבטחה להמשיך ולקחת חלק בהגנה על המדינה".

במסע חוו חלאד וחבריו רגעים משמעותיים, כשהעזו לגעת לראשונה בפציעות השקופות ולהתמודד עם אירועי לחימה משמעותיים. "בהתחלה היה לי קשה לשתף," מספר חלאד, "אבל כששמעתי את סיפורי האחרים, משהו בי השתחרר". אף שנאלץ לקטוע את המסע, הוא מדגיש: "כל אחד חזר כאדם אחר".

אל"ם (במיל') ווהיב פאריס, המשרת במשרד הביטחון, השתתף במסע שאותו הגדיר כ"מציל חיים". "יצאנו למסע בעיצומה של מלחמה, והופתעתי עד כמה עודדו אותי במשרד לעזוב הכל ולהתמסר לתהליך, בשביל המחר. התקשר אליי בכיר ממשרד הביטחון ואמר לי -אנחנו נסתדר עם המלחמה - אתה טס'".

במהלך המסע פגש פאריס לוחמים שקרסו נפשית וחברתית, שמתקשים לישון ומתמודדים עם כעסים ותחושת אחריות כבדה מאוד - אך הצליחו להגיע להקלה עצומה בזכות השיח הפתוח. "פתאום אתה מבין כמה ההסתרה פוגעת בכולנו – המשפחות, החברים, הקהילה", הוא אומר, ומוסיף שראה לנגד עיניו כיצד מסע כזה תומך במאמץ המלחמתי בזמן אמת, באמצעות החוסן אצל הלוחמים, במיוחד כשכולם שותפים במלחמה, בסדיר ובמילואים.

תומר פרייבך, מנכ"ל עמותת בשביל המחר, מסביר על חשיבות המסע לחברה הדרוזית: "המסע הזה פורץ דרך לכל משתתף. זו משימה לאומית בימים של צורך אדיר בחיזוק החוסן בקרב הלוחמים שלנו. המסע הייחודי הזה מעלה את המודעות ומאפשר לא רק ריפוי אישי, אלא גם תקווה לחברה בריאה וחזקה יותר".

יוסי אריש, מטפל ומומחה בעיבוד טראומה צבאית, מספר על התהליך הייחודי בהנחיית הצוות: "לאט־לאט, בתהליך קבוצתי וגם אישי מאוד, הלוחמים האלה זוכים להיפגש שוב עם עצמם. זה משנה חיים". יוסי, שאיבד את ידו בפעילות מבצעית, מתאר את ההשפעה האישית של המסע: "מתוך הסיפור האישי שלי, אני יודע כמה זה קריטי".