"קל מאוד להגיד, 'יבוא מס רכוש ויעשה', 'המדינה מתקנת', אבל אנחנו נהיה עם הרבה יותר חזק אם בעצמנו נסייע באזור הצפון, אם נלך ונתקן", מצהיר תומר דרור, מנכ"ל ארגון "לב אחד". "כל אחד שיש לו יכולת מקצועית, כמו אינסטלטור, חשמלאי או שיפוצניק, ובכלל, כל מי שיש לו זמן פנוי, יכול לסייע. לכל מי שיגיע יהיה מה לעשות. לטפל בעשבייה בגינה כל אחד יכול".
גם מהיום למחר
נאה דורש, נאה מקיים. בחודש הקרוב יתחילו מתנדבי "לב אחד" להגיע לאזור הצפון שספג פגיעות רבות בשנה האחרונה ויסייעו במלאכת השיקום. "התוכנית האזרחית לחזרה הביתה", כפי שמכנה אותה דרור, כבר מוכנה. "אנחנו בעצם מעתיקים את מה שעשינו בעוטף", הוא אומר. "מתחילת המלחמה הפעלנו כ־70 אלף מתנדבים לכלל המשימות הלאומיות, אם זה לטובת מפונים, חיילים, או שיקום ושיפוץ יישובי העוטף. יש לנו, לדוגמה, מתנדבת בת 22, בשם מאיה, חיילת משוחררת שהתנדבה במושב פרי גן. עוד לפני שפרסמנו את התוכנית שלנו לצפון, היא פנתה ואמרה שברור שצריך להתנדב גם בצפון, ושהיא רוצה להגיע למנרה ולמטולה".
מה כוללת התוכנית שלכם לאזור הצפון?
"קודם כל, ברמה האישית, לחמתי בלבנון כדי לדעת שעשיתי מה שביכולתי כדי שתושבי הצפון יחזרו הביתה. כשיצאתי מלבנון, לפני קצת פחות מחודש, גיליתי שהארגון כבר התחיל לעבוד על התוכנית. ואז הגברנו הילוך. אנחנו הולכים להניע מאות ואפילו אלפי מתנדבים ומתנדבות צפונה, לתקופות של שבועיים ומעלה, כדי לסייע בשיקום היישובים ובחיזוק הקהילות. נעשה את זה דרך שיפוץ בתים, פריקה וטעינה של הובלות, השתתפות בחינוך הבלתי פורמלי ובהגנה על היישובים. נפעיל ניידת של 'הנדימנים' שתעבור מיישוב ליישוב ותעזור לתושבים להחזיר את הבית שלהם למצב שמיש. קיבלנו כבר פניות מאנשי מקצוע, אבל עדיין אנחנו צריכים עוד הרבה מאוד מתנדבים".
האתגרים בצפון דומים מבחינתך לאלה שהיו בעוטף?
"יש שני הבדלים גדולים. הראשון הוא המרחק. בעוטף עזה, המקום המרוחק ביותר מהמרכז הוא שעה וחצי נסיעה. ואילו קריית שמונה, ביום הכי טוב, זה יותר משעתיים. לכן מורכב יותר להניע מתנדבים. כמו כן, המרחב עצמו שונה, הרבה יותר גדול מהעוטף, וכדי להגיע לכולם נצטרך פי כמה יותר מתנדבים ויותר משאבים. אבל אני מקווה שכבר בחנוכה ידלקו כמה שיותר חנוכיות ביישובי הצפון".
גם ארגון "השומר החדש" כבר מוכן לסייע בשיקום הצפון. "עם הכרזת הפסקת האש אנחנו נערכים בכמה מישורים", אומר ניר שניר, מנכ"ל החברה הכלכלית של ארגון "השומר החדש". "נתייצב היכן שיצטרכו אותנו, הן בסיוע לחקלאים והן בסיוע לקהילות בכל הקשור לשיפוצים. נביא קבוצות מתנדבים לפעילות. הקיבוצים נראים לא טוב עכשיו. כשלא נמצאים במקום, הכל צומח פרא. אנחנו נערכים עכשיו בחמ"ל הארגוני שלנו, שמקבל פניות 24 שעות ביממה, להפנות את המתנדבים למקומות הנכונים וגם להעמיד עבורם הסעות במקרה הצורך".
פרויקט "מחזקים את הצפון" שמפעיל "השומר החדש" התחיל כבר בקיץ, לאחר שהתקבלה פנייה מתנועת "הביתה. חוזרים לגליל". "הם ביקשו שנסייע להם בגיוס מדריכים לחינוך הלא פורמלי לתקופת הקיץ", שניר מספר. "בהמשך, הפרויקט הורחב לקבוצות של מתנדבים לשיקום תשתיות ונראוּת של הקיבוצים המפונים, מתוך כוונה לגרום לקהילות לא להתפרק, אלא להתחיל לנוע בחזרה הביתה".
עכשיו, לדברי שניר, עם הכרזת הפסקת אש בצפון, הארגון ערוך לסייע למי שיבקש: "ברגע שאקבל פניות, מיד יהיו מתנדבים. אני יודע לעשות את זה גם מהיום למחר. תמיד יש לי חבר'ה בצפון. אני מפעיל קבוצות של יוצאי צבא שמסייעים בחקלאות בגולן, וגם יש לי חבר'ה צעירים שעושים פרויקטים בגליל. עם הפסקת האש נוכל להיכנס לשטחים שקודם לא יכולנו להיכנס אליהם. אני, למשל, נמצא בשבוע הבא ברכס רמים באזור רמות נפתלי, כדי לסייע בחקלאות. אני בקשר עם כל הקיבוצים המפונים בצפון ואנחנו מארגנים את הבקשות שלהם, כשהמטרה היא ליצור תנאים לקהילות המפונות לחזור הביתה. אני מתאר לעצמי שעכשיו העבודה תתעצם. הקהילות לא יחזרו בבת אחת, זה יהיה תהליך, והתהליך הוא טוב, כי גם ייקח זמן לסדר ולצבוע את השטחים הציבוריים".
עם מה אתם צריכים להתמודד בפעולות הסיוע האלה?
"האתגר הוא בהיקף העבודה, יהיו הרבה דברים שנצטרך לתקן. צריך חומרים, כלים. הבאת מאה מתנדבים, יופי. אבל צריך מברשות, צבעים. אני משער שנגייס דרך תרומות. בסוף נסתדר. הדבר הכי חשוב זה לשפץ כרגע מה שיאפשר לקהילות לחזור הביתה. מבחינתנו, מדובר יותר בשיפוץ המרחבים הציבוריים, כמו גני הילדים. אבל אם מישהו יבקש סיוע גם בבית הפרטי, נסייע לו. המטרה שלנו היא שבסופו של דבר בן אדם ייכנס לקיבוץ ויחייך".
יש הרבה עבודה
"ביולי האחרון, מתוך ההבנה שאין לנו מה לחכות למדינה, גייסנו למעלה מ־1,400 מתנדבים מארגונים שונים, כמו 'השומר החדש', התנועה הקיבוצית וחמ"ל אזרחי. הם סייעו בשיקום הנראוּת של הקיבוצים המפונים, שהפכו לערי רפאים", מספר ניסן זאבי מקיבוץ כפר גלעדי, ממייסדי תנועת "הביתה. חוזרים לגליל". התנועה הוקמה על ידי תושבי הגליל העליון במטרה לספק את הצרכים של התושבים שמחליטים לחזור למגורים באזור, לחזק את הקהילות שנשארו בו ולוודא שההתיישבות בגליל העליון נמשכת.
"צריך שהמקום ייראה כמו בית לחזור אליו", זאבי אומר בפשטות. "זה אומר ניקוי עשבים, סידור תשתיות, שיקום נזקים פיזיים כתוצאה מפגיעת טילים ורקטות. יש הרבה עבודה. שיהיה ברור, אנחנו לא באים להחליף את המדינה. אנחנו מצפים מהמדינה להזרים מיליארדים לשיקום התשתית, אבל באותה נשימה אנחנו כבר עובדים כדי להראות לקהילות המפונות שהגיע הזמן לתכנן את החזרה. בנוסף לארגונים שמסייעים לנו עם מתנדבים, פנו ישירות אלינו מתנדבים מכל הארץ. התשתית שלנו, שכאמור קיימת כבר מהקיץ, מוכנה לקלוט אלפי מתנדבים".
מהי המשימה שלכם בימים האלה?
"המשימה המרכזית היא לבנות את הבית מחדש. יש חשיבות גדולה לחזרה לאזור כדי לראות שאחרי ההסכם המזויף הזה לא מייצרים לנו מציאות מזויפת. צריך להיות בשטח כדי לראות מה קורה".
"אנחנו נמצאים בקשר עם התנועה הקיבוצית ועם הרשויות המקומיות בצפון, ואנחנו משערים שתוך ימים כבר נתחיל לפעול באזור", אומר גידי מרק, מנכ"ל ארגון "תגלית". "'תגלית' שמה לעצמה מטרה, להתמקד השנה בשיקום הצפון, לצד שיקום יישובי הנגב המערבי. אנחנו עומדים להביא לצפון אלפי בוגרי 'תגלית' וצעירים יהודים שמגיעים לכאן במשלחות מתנדבים, כדי שיסייעו בשיקום היישובים שפונו ונפגעו. צפויים להגיע לארץ בשנה הקרובה כ־10 אלף מתנדבים. נדאג ללוות את תושבי הצפון ולתמוך בהם, כפי שעשינו בשנה האחרונה בנגב המערבי וביישובים חקלאיים ברחבי הארץ. 8,000 מתנדבים ביצעו השנה פעילויות לשיקום החקלאות, גינון וטיפוח ביישובים שפונו, אריזה ופריקה של בתים ועוד".
סיגל ברזלי, מנכ"לית עמותת "איילים", מספרת שהעמותה נמצאת בקשר עם מחלקת הרווחה בקריית שמונה ועם מנהל מרכז הצעירים, ובשבועיים הקרובים היא עומדת להעלות לקריית שמונה "כוח חלוץ" של צעירים בשנת שירות ושל סטודנטים ממכללת תל חי. "איילים" היא עמותה שמקימה כפרי סטודנטים, מתחמי בוגרים וגרעיני התיישבות במטרה למשוך צעירים לחיות בנגב, בגליל ובפריפריה החברתית בישראל.
"עכשיו אנחנו משפצים מבנים בכפר עזה, והפסקת האש בצפון תאפשר לנו לעשות זאת גם בקריית שמונה", ברזלי אומרת. "המלגה שאנחנו מעניקים לסטודנטים מיועדת בדיוק לכך: לפעילות לשיקום שכונות, לעבודה עברית".
"'קדמה התיישבות צעירים' הפעילה כפרי סטודנטים מצליחים במטולה ובמשגב עם, כחלק מהפעילות של הארגון להבאת צעירים ליישובים בגבולות המדינה", מספר יאיר טיקטין, המנהל החינוכי של 'קדמה'. "אנחנו מתכוונים להעלות את כל מאות המתנדבים שלנו מכל רחבי הארץ צפונה, ברגע שיתאפשר מבחינה ביטחונית, כדי לסייע בשיפוץ מטולה ומשגב עם, לטובת הקהילות שגרות שם ולטובת החזרה של הסטודנטים. אנחנו מצפים, אפשר להגיד ממש מתחממים על הקווים, לשוב עם הקהילות לבתים. הגיע הזמן לחזור הביתה".