בצל הסכם הפסקת האש שנחתם לאחר מעל שנה של לחימה אינטנסיבית בצפון, רבים מתושבי יישובי קו הגבול מנצלים את השקט היחסי כדי לשוב לבתיהם לראשונה מאז פרוץ המלחמה. בין ההריסות והזיכרונות, התושבים פוגשים את מציאותם החדשה – חלקם מול בתים שנפגעו קשות, אחרים מול אתגרים יומיומיים כמו הפסקות חשמל, מחסור במים ובעיות תשתית נוספות. לצד זאת, אתרי הטבע המרהיבים באזור מתחילים להתמלא מחדש במטיילים, מה שמעורר תחושת תקווה זהירה לשגרה.
מיקי אזולאי, תושבת קרית שמונה, לא הייתה בביתה מעל לשנה, ולפני כחודש וחצי - ביתה נפגע באופן ישיר מרקטה של חיזבאללה. השבת, היא ניצלה את הפסקת האש כדי לבקר בביתה לראשונה מאז הפגיעה - ונותרה המומה: ״אי אפשר להיכנס לדירה כי הדלת התעוותה לחלוטין מההדף. אח שלי הגיע כדי לעזור לי לפתוח את הדלת - וזה לקח זמן רב עד שהצלחנו לפתוח אותה. הפגיעה הייתה ישירה – היא פגעה בגג, בקירות, ופיצצה את כל מה שהיה בפנים. הדלת, החלונות, המטבח, החדרים - הכל נהרס ונפגע. בנוסף לכך, מה שלא הרס הטיל - נהרס על ידי הגשם מכיוון שמס רכוש לא אישרו אטימה של הגג ההרוס. זהו מצב מעציב ומרגיז בו זמנית. הכול הרוס, רקוב ומלא עובש״, תיארה את המצב המייאש.
״בהתחלה אמרו ממס רכוש שאפשר לאטום את כל הגג, היה צפי של גשם לכן ביקשתי זאת בדחיפות - ואז אמרו שסותמים רק את החור של הרקטה ולא את כל הגג. לא עשו את זה ולכן הנזקים החמירו עוד יותר. גם במחסן - היכן שנמצאים אלבומי התמונות שלי והחומרים לעבודה שלי, הכל הרוס, הכל רקוב. יש עובש על התקרות, מים זורמים על הקירות, פשוט נהר של מים בתוך הבית. מקווה שכך לא יתנהל המשך השיפוץ הזה. בבית יש סדקים לאורך התקרה ולאורך הקירות. כל התקרה סדוקה״.
״הבית מרגיש כמו מקום זר״
מיטל בהעם, תושבת קיבוץ מצובה, ניצלה את הפסקת האש כדי לבקר בביתה בפעם הראשונה לאחר מעל ל-200 ימים. הפינוי הארוך והפחדים מהמצב הביטחוני הרחיקו אותה מביתה, וכעת היא מתמודדת עם רגשות מעורבים בנוגע לשיבה.
"מצד אחד יש תחושה של בית, אך מצד שני - זה מרגיש זר ומנוכר. כל פינה בבית מלאת אבק״, היא מספרת. "השביל בכניסה נרקב, הכול מכוסה באבק. העציצים שלי נבלו לגמרי - והמטבח מתפורר. זה לא מרגיש כמו הבית שלי, אלא כמו מקום זר. באתי עם שניים מילדיי, והיינו בבית מספר שעות לפני שנסענו בחזרה למלון - שמרוחק רק בנסיעה של 20 דקות דרומה מהבית שלנו״.
בנוסף, אי הודאות משפיעה על ההחלטות היומיומיות: "אני מתלבטת אם לקחת עוד בגדי חורף למלון או להשאיר אותם בבית, כי אני לא יודעת אם אנחנו חוזרים בקרוב או לא. הכול מרגיש תלוי באוויר, בלי פתרון ברור״.
גם רותי חובב, תושבת מושב שתולה, בת ה-81, ניצלה את הפסקת האש כדי לשוב לביתה – אך המראות שגילתה היו קשים במיוחד. "כשנכנסתי הביתה, גיליתי שהוא מלא בעכברים, עכברושים וחולדות״, היא מספרת. "כל הבתים של המפונים מלאים במכרסמים. זו פשוט מכת עכברושים וחולדות שמשתוללת בכל הבתים שנותרו ריקים. מזל שהגעתי עכשיו, כי הבנתי שהם מכרסמים את הרשתות של החלונות״.
כאשר חובב ביקרה בביתה, היא גילתה שחלק מהחלונות והתריסים בביתה נעקרו מהמקום - בשל פגיעת הדף במבנה: "הבית בלגן לגמרי, הכל מלא אבק ולכלוך, כל מה שהיה במקפיא הסריח בשל הפסקות החשמל התכופות שהיו. אני שמחה לראות את הבית, אבל כל הבית צריך לעבור ניקיון מקיף״.
גם בגליל העליון - הנזק כבד מאוד. קיבוץ מנרה, הנמצא על קו הגבול הצפוני ונמנה על יישובי המועצה האזורית גליל עליון, ספג פגיעות כבדות במהלך המלחמה האחרונה. עם 164 נזקים מתועדים – מתוכם מעל 40 מבנים שנפגעו באופן קשה עד קשה מאוד ועוד 30 שנפגעו באופן בינוני – מצא עצמו הקיבוץ הקטן עומד מול אתגרי שיקום עצומים.
הקיבוץ - נקודת תצפית ישירה של חיזבאללה
״אנו נמצאים בשלב ההתחלתי של תהליך השמאות, שבו נבחנים הנזקים שנגרמו לכל הבתים ומבני הציבור – הן מתחת לפני הקרקע והן מעליה. רק לאחר השלמת הערכות אלה נוכל להתחיל בתהליכי השיפוץ, הניקיון והשיקום. מאחר שרוב המבנים נפגעו בצורה קשה, חזרה לחיים רגילים אינה אפשרית בטווח הקרוב״, אמר יוחאי וולפין, מנהל קהילת קיבוץ מנרה.
״מנרה הוא מגדלור״
בימים האחרונים מבקשים תושבים לחזור ולבדוק את בתיהם, אך המציאות הממתינה להם קשה במיוחד: ״הדרכים פתוחות והקיבוץ נגיש, אך התנאים בבתים רחוקים מלהיות רגילים. ברוב הבתים אין כרגע חשמל, מים או גז, והתשתיות נפגעו באופן קשה מאוד מהירי ומהנוכחות הצבאית. במהלך הלחימה אף נפגע צובר גז, שכלל מאה בלוני גז, מה שהוביל לדליקה נרחבת בסביבה. נוסף לכך, הכבישים והמדרכות בקיבוץ ספגו נזקים משמעותיים, ורוב התשתיות המקומיות נהרסו ויש צורך דחוף בשיקומן״.
עבודת השיקום תוכל להתחיל רק לאחר שהשמאים יסיימו את הערכתם: ״רק אז נוכל להתחיל בתיקונים, בהריסת מה שצריך, ובבניית תשתיות חדשות. אנו רואים בעבודת השיקום לא רק משימה טכנית אלא גם מסר חשוב: אנחנו רואים בעצמנו מגדלור של הצפון. השם "מנרה", שמשמעותו בערבית "מגדלור", מסמל את נחישותנו לחזור, לבנות מחדש את הקיבוץ בצורה יפה וחזקה יותר, ולחזור הביתה כקהילה מאוחדת״.
בתוך כך, מפקד פיקוד הצפון, אלוף אורי גורדין, קיים ביום חמישי האחרון הערכת מצב וסיור בדרום לבנון והציג את ההישגים של צה״ל מול ארגון הטרור חיזבאללה: ״אנחנו אחרי התקפה בחיצי הצפון, הישג מאוד משמעותי מול חיזבאללה, פגיעה קשה בארגון בכל הרבדים, בכל המערכים.
פגיעה קשה במערכי האש של הארגון שמצליח להשפיע הרבה פחות על העורף של שטחנו, פגיעה קשה בהנהגה ובפיקוד הצבאי של הארגון, מקשה עליהם מאוד לייצר פו״ש, פגיעה קשה ביכולות ההתקפה הקרקעיות ברדואן וזה אולי הדבר הכי משמעותי, זה ממש הלב של התמרון שביצעתם פה, בתשתיות שלו, באמל״ח שלו וגם בפגיעה בפעילים של רדואן״, אמר.
מעבר לתוכנית הצבאית, במישור האזרחי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי צפוי להגיש תוכנית מקיפה להחזרת תושבי הצפון לבתיהם, שמבוססת על מודל "תקומה". היא צפויה להיות מוצגת לאישור הממשלה בישיבה הקרובה שתתקיים בנהריה. לפי התוכנית, התושבים צפויים לחזור החל מ-1 בפברואר, עם מתן מענקים כספיים המותאמים לגודל המשפחה. משפחה ממוצעת של שני הורים וארבעה ילדים תקבל כ-60 אלף שקל כמענק חזרה, בעוד זוג ללא ילדים יוכל לקבל בין 20-25 אלף שקל. ככל שאדם או משפחה יבחרו לחזור במועד מאוחר יותר, כך הסכום שיקבל יהיה נמוך יותר, שכן המדינה תממן את השהייה שלו במלון או בדירה שכורה.
בינתיים, תנועת המטיילים הנוכחית בצפון הארץ מעידה על שינוי במגמות הביקור באתרי הטבע בעקבות ההסכם להפסקת האש. שרית פלצ׳י מיארה, מרשות הטבע והגנים מספרת כי אתמול (שבת) הגיעו מטיילים רבים היום לאתרים. עם זאת היא מוסיפה כי ״יש עדיין אתרים ונחלים שנותרו סגורים בשל המצב הביטחוני, ומחכים לאישור לפתיחתם. יחד עם זאת, באתרים שכן נפתחו יש תנועה יפה של מבקרים, ורבבות אנשים יוצאים ליהנות מהטבע״.
פלצ'י מיארה מצביעה על עלייה משמעותית בביקורים באזור חיפה והכרמל. גם אתרי הגולן, שהיו פתוחים גם בתקופת הלחימה אך חוו תנועת מבקרים דלה, מתחילים להתמלא מחדש. "אנחנו רואים יותר ויותר מבקרים באתרים כמו הארבל, יהודיה וסוסיתא.
עם זאת, המצב שונה לחלוטין בגליל העליון ובגליל המערבי, שם רוב האתרים עדיין סגורים למבקרים. למרות הסגירה, רשות הטבע והגנים אינה שוקטת על השמרים. "אנחנו עובדים במרץ על שיקום האתרים הללו, כך שברגע שפיקוד העורף יאשר את פתיחתם, נהיה מוכנים לקבל מבקרים. אני מאמינה שיש הרבה אנשים שמחכים לרגע הזה״, היא אומרת בתקווה.