בחודש יולי האחרון אושרה בקריאה טרומית בכנסת ההצעה שזכתה לכינוי “חוק הגרושות". החוק, שהוגש על ידי יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ, קובע שלראשונה מאז 1950 יוגדלו התגמולים שניתנים לגרושים, גרושות, פרודים ופרודות של חללי מערכות ישראל ושל נרצחים בפעולות איבה עבור ילדיהם היתומים.

לפי נתונים שמציגה עמותת “חמניות" התומכת בילדים יתומים, הורה שהוא גרוש או פרוד מאדם שנפל במערכות ישראל או נרצח בפיגוע זכאי לגמלה חודשית בסך 5,535 שקלים לכל ילד, ואילו הורה אלמן זכאי ל־8,000 שקלים בחודש לכל ילד. בנוסף, הורה אלמן לילד יתום זכאי עבור הילד לזכויות שונות, שהורה גרוש או פרוד לילד יתום אינו זכאי להן. מדובר במימון של טיפול רגשי, בעזרה בתשלום שכר דירה וברכישת דירה ראשונה, בהשתתפות במימון החתונה, במימון לימודים, במענק להחלפת רכב ובזכויות נוספות.

הפערים הללו, שבמשך שנים רבות לא צומצמו, בלטו מאוד אחרי ה־7 באוקטובר 2023, כש־35 יתומים של גרושים/ות ופרודים/ות הצטרפו למשפחת השכול. על רקע זה קידמה עמותת “חמניות", בשיתוף המשפחות שנפגעו, את הצעת החוק שנועדה ליצור שוויון בתגמולים בין היתומים כולם.

“כל יום שעובר מנציח את האפליה. לא ייתכן שבאותה מדינה, יתומי מלחמה יקבלו פחות מיתומי מלחמה אחרים, רק כי ההורים שלהם בחרו להיפרד לפני האסון", טוענת עו"ד ליאת קליין גנץ, מנהלת קשרי ממשל וקידום מדיניות ב"חמניות".

“הדבר הכי חשוב הוא לדאוג ליתומים שנשארו, מי שאיבדו ברגע אחד את האדם הקרוב אליהם ביותר ויצטרכו לחיות עם החוסר והאובדן. לכן בחרנו ללוות את המשפחות במאבק הזה, ולפעול לקידום החקיקה החשובה הזאת, שתשווה בין זכויות יתומים ותיתן לכולם את מה שנדרש להם כדי להמשיך ולהשתקם. החוק יתקן את העוול שפוגע במאות יתומים".

ליאם קליין גנץ, עמותת חמניות (צילום: עמותת חמניות)
ליאם קליין גנץ, עמותת חמניות (צילום: עמותת חמניות)

מצב לא נורמלי

“לפני ה־7 באוקטובר הייתי סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה אמריקאית, וחייתי עם הבן שלי, יונתן, שהיום הוא בן 12, בארצות הברית. מאז ה־7 באוקטובר אני לא עובדת כי יש לי בית מפורק. אני צריכה לטפל לבד בילד שחווה טראומה, ילד שעלה לארץ אחרי תשע שנים כששפת האם שלו היא אנגלית והוא חווה קשיים רבים", כך מספרת ליאת אורן וקס, גרושתו של יגאל וקס ז"ל, שנרצח בנתיב העשרה בעת שיצא להגן על המושב.

“לילד שלי יש רק אמא, שלא יכולה לעבוד, אמא שצריכה לשבת איתו על שיעורי בית בעברית, לקחת אותו לטיפול רגשי ולכל החוגים, ואם לפני ה־7 באוקטובר היה לנו הכל – עכשיו נגמרו המשאבים. אני שנה וחודשיים מממנת את עצמי מכיסי ואני לא יודעת כמה נוכל להמשיך ככה.

הגדר בנתיב העשרה (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
הגדר בנתיב העשרה (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

"אני מנסה מאוד למדר את הבן שלי מכל הדאגות האלה כי הוא עבר גם ככה המון. ילד בן 11 לא אמור לגלות שאבא שלו ודוד שלו נרצחו, לא צריך לבוא לישראל תחת אש ולפגוש בפעם הראשונה בחיים שלו קבר. אני מנסה לגונן עליו, אבל הוא מרגיש. בשבוע שעבר הוא ביקש ממני לקנות תותים בסופר, ואמרתי לו שהתותים מאוד יקרים ושנצטרך לחכות שהמחיר ירד".

המשפחה חיה במשך שנים בארצות הברית עד שבני הזוג נפרדו ויגאל חזר לארץ. ב־7 באוקטובר הגיעו מחבלי חמאס גם למושב נתיב העשרה שבו הוא גר. “יגאל יצא מהבית עם מצ’טה כדי להגן על השכנים שלו ונרצח על ידי מחבל", מספרת אורן וקס. “פחות או יותר באותו הזמן, בצד השני של המושב, כמה מאות מטרים מיגאל, אחיו עמית יצא עם נשק מהבית ונרצח ביריות. והנה לך מקרה נוראי ועצוב של שני אחים שנרצחו באותו יום, באותו מקום – והמדינה מתייחסת אחרת ליתומים של שניהם" (עמית ז"ל היה נשוי. ד"פ).

מתי הבנת שאת ויונתן לא זכאים לתנאים שווים?
“לאחר שיונתן ואני חזרנו לארץ, נפגשתי עם עובדת סוציאלית, ובחוברות הזכויות שהיא נתנה לי ראיתי שיש הבדל בין גרושה לאלמנה. מה זה משנה אם האמא או האבא של יונתן היו נשואים או גרושים? הוא לא איבד את אבא שלו כמו ילד אחר? יתום הוא יתום. ובגלל שאין שוויון זכויות אני צריכה לסבול? זה מצב לא נורמלי.

"אתן לך דוגמה: לא מזמן פנו אליי מביטוח לאומי והציעו לי להשתתף בסדנת כתיבה להתמודדות עם השכול. אהבתי מאוד את הרעיון כי אני עוד לא מטפלת בטראומה שלי. אין לי משאבים לכך. נרשמתי לסדנה, ויום לפני שהיא התחילה התקשרו אליי מביטוח לאומי, וכשהעובדת הסוציאלית גילתה שאני גרושה ולא אלמנה – היא אמרה שאני לא זכאית להשתתף בסדנה. אמרתי לה ערב טוב וניתקתי. מה אפשר להגיד מעבר לזה על העוול שגורם לנו החוק?".

כל החיים השתנו

שחר בן נעים ז"ל נרצח ב־7 באוקטובר עם חברו הטוב ליאור אסולין ז"ל בעת שבילו במסיבת הנובה. יום למחרת, כשהתגלתה גופתו, מצאו עצמם פרודתו ספיר וינר ובנם המשותף חוף בן ה־14 במצב קשה מאוד. “אני צריכה לחזור לשגרה שהייתה לי לפני ה־7 באוקטובר, כשבעצם כל החיים השתנו", אומרת וינר. “אני מהבודדים מבין 35 הפרודים והגרושים שעובדים, וגם זה חלקית, כי יש לי ילד לגדל לבד, ילד בגיל ההתבגרות שעבר ועובר טראומה קשה. שחר ואני היינו ביחסים טובים מאוד, והיה לו חלק מרכזי בחיים של חוף. מבחינה מנטלית, יש ימים שאין לי כוח לעשות כלום, ועדיין אני צריכה לדאוג לילד, שגם הוא עובר קשיים מטורפים.

"כשנחשפתי לקהילה של הפרודים והגרושים, שגם הם הורים לילדים יתומים, הבנתי כמה חוסר צדק יש. בחודש יוני הלכתי לוועדת הכנסת כדי להשמיע את הקשיים שלי, ובדיונים שבהם הייתי הרגשתי שיש אוזן קשבת. אבל צריך להניע את זה ולאשר את זה. הכנסת חייבת לקדם את הדברים האלה, ולא לחכות".

מתחם הנובה לאחר הטבח (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)
מתחם הנובה לאחר הטבח (צילום: חיים גולדברג פלאש 90)

עד כמה חוף מעורה באי־השוויון הזה?
“הוא מעורה, אני גם משתפת אותו בזה שאני הולכת לדיונים בכנסת, אבל אני לא יודעת עד כמה הוא מכיר את כל הפרטים. בסופו של דבר הוא ילד, ואנחנו, האמהות והאבות, צריכים לדאוג לזה. אני צריכה לעשות עכשיו חוזה חדש עם הבן שלי, לתמוך בו בצורה שונה מזו שבה תמכתי כשאבא שלו היה בתמונה.

"תכלס, אם לא אעבוד, לא נוכל להתקיים מהקצבה הקיימת. זה לא משנה ששחר ואני היינו פרודים, או גרושים – היה לנו ילד, והקושי שלי כפרודה לא שונה מהקושי שלי כגרושה או כאלמנה. הכרתי את שחר 17 שנה והוא היה המשפחה שלי. עכשיו אני מרגישה שקופה בעיני המדינה, וזה מעציב וכואב. אני לא מוגדרת בביטוח לאומי כפרודה – אני לא מוגדרת בכלל".

“עד 7 באוקטובר לא ידעתי מהו שכול, ותמיד החשיבה שלי הייתה שהמדינה דואגת למשפחות נפגעי פעולות האיבה וחללי צה"ל. כשחוויתי את זה בעצמי, הבנתי שטעיתי בגדול", אומר תומר מורלי, שגרושתו נטע בועזיז מורלי ז"ל נרצחה במסיבת הנובה וילדיהם המשותפים, עדן (15), אופק (14) ואור (11), נותרו יתומים מאם.

מתי הבנת שיש פערים בין הזכויות שלך לאלה של הורים אלמנים?
“כשהגעתי לראשונה לכנסת ביוני האחרון. איך ביטוח לאומי רוצה שאגדל שלושה ילדים עם 7,000 שקלים בחודש? לפני ה־7 באוקטובר הרווחתי 18 אלף שקלים נטו בחודש, ומאז ה־7 באוקטובר אני לא עובד. מצאתי את עצמי דואג לבד לשלושה ילדים. אני לא ידעתי עד כה איך עושים כביסה, מבשלים, מתחזקים בית עם ילדים, לא הייתי בנוי לזה. ואני לא יכול היום גם לעבוד, בנוסף. אני צריך משרה חלקית, אבל אין לי גמישות בשעות כי אני תלוי בילדים. אני רוצה שהילדים יתחילו להבריא, אני לא רוצה שהם ישקעו".

בדיון בכנסת, הרגשת שמקשיבים לך?
“אני מרגיש שעושים עלינו סיבוב פוליטי. יש כאלה שאכפת להם, ויש כאלה שאנחנו זה הדבר האחרון שמעניין אותם. בוועדה הראשונה העלינו את הבעיות, והרגשנו שמורחים אותנו בעוד ועוד ועדות, וכל אחד משליך את האחריות על מישהו אחר. כשרצו להעביר חוקים לחרדים ולקואליציה, העבירו אותם בטלפון ב־12 בלילה. זה חוק שהיו צריכים להעביר בטלפון ב־8 באוקטובר.

"נטע הייתה שלוש שעות ביער ב־7 באוקטובר, ואם היה צבא, היו יכולים להציל אותה. היה צבא? לא. המדינה אחראית לזה, אבל לא נושאת באחריות על הילדים שלה. מה זה משנה אם אתה גרוש, נשוי או פרוד? אלו רק תארים. בפועל לא משנה מה התואר שלך. כשאתה נשאר לגדל ילדים לבד, מגיעות לך הזכויות". מחר תוגש הצעת החוק המכונה “חוק הגרושות" להצבעה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. במשפחות רבות מחכים ומצפים שהצדק ייעשה.