בעקבות הפסקת האש עם חיזבאללה והשאיפה לחזרה הדרגתית של תושבי הצפון המפונים לביתם, תושבי הגליל העליון מזהירים מפני חזרתה של תופעת גביית דמי החסות - עם פתיחת העסקים מחדש. יריב בן עמי, מקים תנועת ״עד כאן״ למאבק בפרוטקשן, מציג את הקשיים של בעלי העסקים שנאלצים להתמודד לבד מול ארגוני הפשע - ואת קריאתם לפתרון מערכתי שיעצור את התופעה המסוכנת לפני שתתעצם מחדש.
"במהלך המלחמה, כשהעסקים היו מושבתים, חלה דעיכה בפעילות הפרוטקשן״, אומר יריב בן עמי, ממקימי תנועת "עד כאן", תושב קיבוץ הגושרים. ״הייתה פעילות של גביית דמי חסות, ראינו לא מעט ניסיונות פרוטקשן באזור ראש פינה, חצור ובקיבוצי הגליל העליון - אך לא בעוצמה המירבית כמו לפני תחילת המלחמה. עם זאת, ברור שזה מצב זמני בלבד. אני משוכנע שברגע שהעסקים יחזרו לפעילות, תופעת הפרוטקשן תחזור בעוצמה. האיום הזה קיים כל הזמן – העבריינים לא נעלמו ולא החליפו מקצוע להייטק. הם נמצאים סביבנו, מנצלים את ההזדמנות כדי לאסוף מידע ולתכנן את הפעילות הבאה שלהם״.
"כרגע, כשיש פחות עסקים פעילים, גם מספר האירועים ירד, אבל בעלי עסקים רבים אומרים שברור לכולם שזה יחזור, ושנאלץ להתמודד עם זה שוב. מדובר בתופעה רחבת היקף, רבת-רבדים, שדורשת טיפול במגוון מישורים. אי אפשר לטפל בה נקודתית. המדינה חייבת להציע פתרון מערכתי״, סבור בן עמי.
"אני חוויתי זאת מקרוב. הבית של אמא שלי במטולה ספג פגיעת טיל קורנט, ובמקרה הזה המדינה, דרך מס רכוש, הגיעה וסייעה בתיקון הנזק. לעומת זאת, כשהעסק שלי נפגע כתוצאה מפרוטקשן נותרתי לבדי – אף גוף לא התייצב לעזור. במדינת ישראל, נזקי מלחמה מטופלים, אבל כשמדובר בפרוטקשן, בעלי העסקים נחשבים לבעיה של עצמם״, מביע ביקורת חריפה.
אל תגידו לא ידענו - הטבה מיוחדת למי שרוצה ללמוד אנגלית. לחצו כאן לשיעור ניסיון מתנה וללא התחייבות>>
אחת הבעיות המרכזיות שאיתן מתמודדים בעלי עסקים שנפגעים מפרוטקשן היא ביטול הביטוח מיד לאחר אירוע. חברות הביטוח מסרבות לכסות נזקים הנגרמים כתוצאה מפרוטקשן, ובכך מותירות את בעלי העסקים חשופים לחלוטין לנזקים כלכליים שעלולים להוביל לפשיטת רגל.
"כאשר הביטוח לא מכסה את הנזק, בעלי העסקים מוצאים את עצמם בפני ברירה כואבת: לשלם לעבריינים ולזכות בשקט יחסי - או להסתכן בהפסדים בלתי הפיכים. במציאות כזו, אין פלא שרבים מעדיפים לשלם את דמי החסות״, אומר בן עמי.
לדבריו, עוד לפני פרוץ המלחמה הוצע פתרון מעשי לבעיה: ״לפני המלחמה, אחד היעדים המרכזיים של ׳׳עד כאן׳׳ היה לקדם חקיקה שתבטיח ביטוח ייעודי לעסקים שנפגעים מפרוטקשן. המטרה הייתה ברורה – אם בעל עסק מבוטח, אין לו שום סיבה לשלם לעבריינים. החוק היה אמור לעלות לדיון בכנסת ב-10 באוקטובר, אך בשל האירועים הנוראיים ב-7 באוקטובר, הוא נדחה בצדק ונותר מאז ממתין לטיפול״.
היעדר מנגנון פיצוי: האצת פעילות ארגוני הפשע
היעדר מנגנון פיצוי מתאים מוביל לתוצאה מסוכנת: ארגוני הפשע מתעצמים ומשפיעים על הכלכלה האזורית ואף מעבר לכך. ״אם היה מנגנון כמו מס רכוש לנפגעי פרוטקשן, הרבה פחות אנשים היו משלמים לעבריינים".
"התוצאה הייתה ברורה: בלי הכנסות כלכליות משמעותיות, ארגוני הפשע לא היו מצליחים להתחזק ולשלוט בשוק. כיום, כשהם מצליחים לסחוט סכומי עתק, הם לא רק נהיים עשירים יותר – הם גם משתלטים על מכרזים במועצות המקומיות ומעמיקים את שליטתם במרחב״.
המציאות הקשה של בעלי העסקים בפריפריה
ההתמודדות עם הפרוטקשן היא אתגר נוסף שנערם על בעלי העסקים בפריפריה: "להיות יצרן במדינת ישראל זו משימה קשה ממילא – יוקר המחיה, שוק תחרותי ותנאים מאתגרים בפריפריה הופכים את הקיום הכלכלי למאבק יומיומי. כשמוסיפים לזה את דמי החסות, זה הופך בלתי אפשרי. התעשיינים בפריפריה כבר נחשבים 'פראיירים', ופרוטקשן הוא מס נוסף שהם לא מסוגלים לשאת״, אומר בן עמי.
לדבריו, חלק מבעלי העסקים מוותרים מראש על המאבק ומשלמים: ״אני מכיר אנשים ששילמו סכומים גדולים מאוד, רק כדי לזכות בשקט ולמנוע פגיעה בנפש או ברכוש. זה לא רק הכסף – זה הפחד המתמיד, ההשקעות הבלתי נגמרות באבטחה, והתחושה שאתה לבד מול המערכת. כשמדובר בטיל שפוגע בבית, המדינה שם בשבילך. אבל כשמדובר בפרוטקשן – אתה לבד״.
אמנם, ביולי 2023, נחקק "חוק הפרוטקשן" - במטרה להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות בגביית דמי חסות: הקושי להוכיח את הקשר הסיבתי בין האיומים שמטילים העבריינים לבין דרישות התשלום, והוא נועד לתת מענה למצבים שבהם הקורבן נאלץ לשלם כתוצאה מניצול מצוקתו, גם כאשר לא היה איום מפורש.
בעוד חוק הפרוטקשן מהווה צעד חשוב, בן עמי מדגיש שהוא כלל לא מספיק לבדו כדי להביא לשינוי מהותי: ״הפרוטקשן הוא לא תופעה נקודתית. זו מערכת מורכבת שדורשת טיפול מערכתי, כולל ענישה חמורה מאוד לעבריינים, שתמנע מהם להשתחרר מהכלא לאחר שנה או שנתיים. במקביל, נסחטים חייבים לקבל הגנה כלכלית ופיצויים כדי למנוע מהם לקרוס או להיכנע לתשלום דמי החסות".
לדבריו, המלחמה השאירה את הנושא מעט מאחור, אך זהו קרב שצריך לשוב ולהציב במרכז: "לפני המלחמה, הפרוטקשן היה נושא בוער מאוד. אנחנו לא מתכוונים לוותר, כי ברור לנו שבסופו של דבר התושבים המפונים יחזרו לגליל, ואסור להם לחזור למציאות של טרור כלכלי״.
השקט המדומה: החשש מהיום שאחרי המלחמה
כיום, בעוד האזור מתאושש מהמלחמה, תושבים בגליל מזהירים מפני חזרה מהירה של תופעת הפרוטקשן: "כרגע, האזור הזה יחסית שקט, כי העבריינים מושבתים יחד עם העסקים שעומדים סגורים. עם זאת, ברור לכולנו שברגע שהגלגל הכלכלי יחזור לפעול, הם יחזרו לסחוט בעוצמה. אם המדינה לא תפעל עכשיו, נעמוד מול גל חדש של טרור כלכלי״.
בן עמי מסכם בקריאה לפעולה: ״המאבק בפרוטקשן חייב להיות בראש סדר העדיפויות של המדינה. זה לא רק עניין של כלכלה – זו השפעה ישירה על תחושת הביטחון של האזרחים ועל היכולת שלנו להמשיך לחיות ולעבוד בגליל״.