54% מהציבור היהודי מעריכים שהשלטון הדמוקרטי בישראל בסכנה, ולמעלה משלושה רבעים מהציבור הערבי שותפים להערכה זו. כך עולה ממדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2024.
מהמדד עולה כי במאי 2024 נמדדה עלייה משמעותית בשיעור המגדירים את מצבה הכלכלי של ישראל כרע ורע מאוד (60%). עם זאת, באוקטובר, ככל הנראה בעקבות התפתחות המערכה בצפון, נרשמה ירידה לפחות ממחצית מהציבור החשים כך (48.5%), לצד עלייה בשיעור המגדירים את מצבה של ישראל כטוב וטוב מאוד, או ככה-ככה (19% ו-32%, בהתאמה).
מהפילוח עולה כי בקרב היהודים הערכת המצב חיובית יותר מאשר בקרב הערבים (באוקטובר: רע ורע מאוד – יהודים 45%, ערבים 67%; טוב וטוב מאוד – יהודים 22%, ערבים 8%). מהמדד עולה כי השנה חלו ירידות מסוימות באמון הציבור הרחב ברוב המוסדות, אך מדרג האמון כמעט לא השתנה. שיעורי האמון של הציבור היהודי במוסדות המדינה גבוהים באופן שיטתי מאלו של הציבור הערבי.
צה"ל זוכה לאמון הרב ביותר, לאחר ירידה מסוימת במהלך השנה (מ-79% בדצמבר 2023 ל-69% במאי 2024). האמון בו במדגם עלה באוקטובר 2024 ל-77%. במקום השני נמצא נשיא המדינה (43% במאי ו-38% באוקטובר 2024). לאחר אירועי ה-7 באוקטובר 2023, חלה עלייה בשיעור נותני האמון במשטרה (55% בדצמבר 2023). אולם, האמון במשטרה ירד שוב במאי 2024 (ל-41%) וחלה ירידה נוספת באוקטובר (ל-37%). שיעורי האמון בבית המשפט העליון נותרו כמעט ללא שינוי (כ-39%).
בשתי המדידות, כרבע מכלל הציבור נתנו אמון בתקשורת. האמון הנמוך בממשלה ובכנסת עלה מעט במהלך השנה (ממשלה – מ-18% במאי ל-25% באוקטובר, כנסת – מ-13% במאי ל-16% באוקטובר). כמו בשנים עברו, בתחתית הרשימה נמצאות המפלגות. 56% מהיהודים דיווחו שהם אופטימיים לגבי העתיד של ישראל. לעומת זאת, בקרב הערבים, 59% השיבו כי הם פסימיים באשר לעתידה של המדינה.
למעלה משלושה רבעים (77.5%) מהציבור הערבי מעריכים שהשלטון הדמוקרטי בישראל בסכנה, לעומת רוב קטן יותר (54%) מהציבור היהודי השותפים להערכה זו. ההבדלים בין המחנות הפוליטיים (בקרב היהודים) היו גדולים: בשמאל מדובר ברוב גדול (94%) המאבחן סכנה זו, במרכז – 71% שותפים להערכה זו ובימין – 38% בלבד מעריכים שהשלטון הדמוקרטי בישראל מצוי בסכנה.
לאחר הזינוק בכלל המדגם בהערכת הסולידריות בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, חלה ירידה בהערכה זו, אף כי הערכת הסולידריות ב-2024 עדיין גבוהה לעומת שנים קודמות, ככל הנראה עדיין בהשפעת ההתלכדות האזרחית מכוח נסיבות הזמן.
הציון הממוצע לסולידריות בישראל בקרב היהודים הוא 5.5 (בסולם 1-10). הערכת הסולידריות גבוהה יותר בימין (5.6) ובמרכז (5.5), מאשר בשמאל (4.8). הציון הממוצע בציבור הערבי לרמת הסולידריות של החברה הישראלית היה 5.0 (מוסלמים – 4.9, נוצרים – 5.3 ודרוזים – 6.0, ציון גבוה יותר מאשר בקרב היהודים).
שיעור המסכימים שאפשר תמיד לסמוך על ישראלים אחרים בעת צרה קפץ השנה משמעותית בהשוואה למדידה הקודמת מלפני שנתיים: בקרב יהודים – מ-68% ב-2022 ל-85.5% השנה. בקרב הערבים נרשמה דווקא עלייה בשיעור הסבורים שאפשר תמיד לסמוך על המדינה – מ-52% ב-2022 ל-61% ב-2024.
עורכי המדד מתריעים כי השנה חלה עלייה תלולה בכלל המדגם בשיעור הסבורים שהמתח העיקרי בחברה הישראלית הוא בין ימין לשמאל (48%). אחריו הצביעו המשיבים על המתח בין יהודים לערבים (31%) ובין חילוניים לדתיים (14%).
מפילוח הציבור היהודי לפי מחנות פוליטיים עולה כי בשמאל שיעור גבוה יותר מאשר במרכז ובימין חושבים כי המתח בין ימין לשמאל הוא העיקרי (שמאל – 64%, מרכז – 49.5%, ימין – 53%). בציבור הערבי, למעלה ממחצית (55.5%) מציינים את המתח בין יהודים לערבים כחזק ביותר.
רוב גדול מהיהודים ורוב הערבים מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה (יהודים – 84%, ערבים – 59%). פילוח לפי מחנות פוליטיים (בקרב היהודים) מעלה כי ההבדלים בין המחנות אינם גדולים בסוגיה זו (שמאל – 77%, מרכז – 79%, ימין – 88%).
בקרב יהודים חלה ירידה בשיעור אלו המעדיפים להישאר בארץ (מ-70% ביוני 2023 ל-64.5% במאי 2024). עם זאת, על רקע ההצלחות בלחימה בצפון, באוקטובר נרשמה חזרה לשיעור של 70%. בקרב הערבים חלה עלייה מ-72% ביוני 2023 ל-77% במאי 2024 וירידה ל-71% באוקטובר 2024.
פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי ההבדלים בין המחנות משמעותיים ושבכולם חלה עלייה בשיעור המעדיפים להישאר בישראל בין מאי 2024 לאוקטובר 2024 (שמאל: מאי – 38%, אוקטובר – 48%; מרכז: מאי – 56%, אוקטובר – 65%; ימין: מאי – 74%, אוקטובר – 78%).
חלה ירידה בשיעור הסבורים שחיזוק העוצמה הצבאית יבטיח יותר את עתיד ביטחונה של ישראל בטווח הקרוב (מ-40% ל-30%) ובמקביל – עלייה בשיעור המעריכים כי הסדר מדיני יבטיח יותר את ביטחונה (מ-19% ל-28%). בטווח הארוך, השיעור הגבוה ביותר בכלל המדגם ראו בשני המהלכים גם יחד את ההבטחה הטובה ביותר לביטחון ישראל (38% במאי ו-41% באוקטובר).
כשני שלישים מהמרואיינים הערבים מעידים על תחושת ביטחון אישי נמוכה, בהשוואה לפחות ממחצית (41%) מהיהודים. טרור ומלחמה כוללת הם הגורמים המטרידים ביותר את הציבור היהודי כשמדובר בביטחון הפיזי. בקרב המרואיינים הערבים, האיומים העיקריים על הביטחון הם פשיעה ותפוצה רחבה של נשק בידי אזרחים. האמון בכל כוחות הביטחון בקרב היהודים גבוה בהרבה מאשר בקרב הערבים (שיעור נותני האמון: יהודים – 64.3%; ערבים – 26.8%, במאי 2024).
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, אמרה בעקבות הממצאים: "למרות האירועים המטלטלים של השנה האחרונה, מדד השנה אינו מצביע על תנודות חריפות או שינויי מגמה בהשוואה למדד 2023. אי שביעות הרצון מהדרג הפוליטי לא נחלשה והפערים בנושאי מפתח בין המחנות הפוליטיים נשארו בעינם. התחושה הרווחת שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה רווחת במיוחד בשמאל ובמרכז, אך גם במחנה הימין מיעוט גדול חשים שזה המצב".
נשיא המדינה יצחק הרצוג: ״האמון בעצמנו, בעמנו, במדינתנו, היה תמיד אבן פינה עבורנו. כאשר האמון מתערער, כאשר היסודות מתערערים, האומה בסכנה. זו הנוסחה, במובנה הבסיסי ביותר. לכן, הירידה באמון הציבור בין האזרח הישראלי לבין מוסדות המדינה, אשר משקפת מגמה שבשנה האחרונה אפשר לחוש ביתר שאת, מטרידה אותי מאוד".
"בעיניי לא ניתן להפריד בין ירידת האמון הציבורי לתרבות המדאיגה והאלימה של התכתשויות וחילופי האשמות ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי, ובין כל אלה - לטלטלה שאנו חווים כחברה וכמדינה. גם בעת הזאת, ובמיוחד בה, אסור לנו לשכוח שאויבינו עשו ועושים מאמצים ניכרים כדי ללבות בכל דרך את העימות הפנימי בתוכנו – הן בתקופה שקדמה לטבח, והן בשנה האחרונה. שהם ביקשו לפגוע אנושות באמון הפנימי שלנו, ותיארו זאת כ'התפוררות הישראלית'".
"אסור לנו לשכוח, ואסור לנו לוותר אחד על השני, ועל המדינה ומוסדותיה", אמר לסיום. "אנו חייבים לפעול ולהשיב את אמון הציבור במדינה ובמוסדותיה. האמון הוא הנכס הגדול ביותר של כל מדינה. בשעה שבה רבים מוטרדים משחיקת ערכי הדמוקרטיה בישראל, אני מבקש להדגיש: לדמוקרטיה הישראלית אין תחליף".