בעקבות המחקר החדש, שמתנהל בתוכנית "קונרד אדנאואר" לשיתוף פעולה יהודי-ערבי במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב, ציינו החוקרים כי מדובר בשינוי מובהק ביחס הציבור הערבי למלחמה, שכן במחקר דומה שנערך בנובמבר 2023, רוב הציבור הערבי (69.8%) חשבו אז, כי המלחמה פוגעת בסולידריות בין הערבים ליהודים.

עוד הם ציינו, כי השוואה של ממצאי הסקר הנוכחי לממצאי הסקר הקודם, שנערך חודש יוני, מצביעה על מגמה חיובית: שיעורם של הנשאלים שסברו אז כי נוצרה שותפות גורל יהודית-ערבי עמד על 51.6% ואילו הממצא בסקר הנוכחי מייצג עלייה מובהקת מבחינה סטטיסטית במדד זה.

מממצאי המחקר עולה, כי זהותם האישית של האזרחים הערבים מכילה שלושה מרכיבים דומיננטיים: האזרחות הישראלית (33.9%), והזהות הערבית (26.9%).

חלק קטן ממשתתפי הסקר (9%) רואים את הזהות הפלסטינית כמרכיב הדומיננטי בזהותם.

יהודים וערבים ביפו (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
יהודים וערבים ביפו (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

"לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי בעבור חלק לא מבוטל מהאזרחים הערבים, האזרחות הישראלית היא המרכיב החשוב ביותר בהגדרת זהותם האישית", ציינו החוקרים – "יתרה מכך, הסקר הנוכחי מצא כי כיום, ייתכן שבהשפעת המלחמה המתמשכת, האזרחות הישראלית חשובה יותר ממרכיב הזהות הערבית, המקפל בתוכו משמעויות עמוקות יותר, כגון דת, לאומיות, תרבות, מסורת, שפה וערכים".

עוד עולה מהסקר, כי בציבור הערבי חלוקות הדעות על זהותו של הגורם האמור לנהל את החיים ברצועת עזה לאחר המלחמה:

20.7% סבורים, כי יש להטיל זאת אל הרשות הפלסטינית, 20.1% תומכים בכוח בינלאומי, 17.9% קוראים להטיל את הניהול על ישראל ו-15.8% סבורים שיש להטיל את המשימה על גורמים עזתיים מקומיים.

רק 6.7% מאמינים, כי על חמאס להמשיך ולנהל את החיים ברצועת עזה לאחר המלחמה.

כמחצית ממשתתפי הסקר (53.4%), סבורים כי הסכם הנורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית, עשוי לסמן התפתחות חיובית באזור.

לצד זאת, כמחצית מהמשתתפים בסקר (49.2%) סבורים, כי פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו אמור להיות תנאי מקדים להסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית.

רוב גדול של משתתפי הסקר (71.8%) תומכים בהצטרפותה של מפלגה ערבית לממשלה שתקום לאחר הבחירות הבאות.

כמחצית מהציבור הערבי (47.8%) תומכים בהצטרפות לכל קואליציה ולא רק לממשלת מרכז-שמאל.

רוב הציבור הערבי (65.8%) מעידים, כי תחושת הביטחון האישי שלהם רופפת.

הסיבה העיקרית לתחושתם היא ריבוי מקרי האלימות ביישובים הערביים (63.1%).

מנגד, 65.1% ממשתתפי הסקר מעידים, כי מצבם הכלכלי טוב יחסית ו-57.8% סבורים, כי המלחמה בשנה האחרונה עוררה תחושה של שותפות גורל בין ערבים ליהודים בישראל.

סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: פלאש 90)
סטודנטים באוניברסיטת תל אביב, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: פלאש 90)

הסקר נערך ביוזמת תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי, הפועלת מטרם קרן אדנאואר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.

הסקר בוצע באמצעות מכון המחקר "סטאט-נט" בהנהלת יוסף מקלדה. הנתונים נאספו ב-8-1 בדצמבר 2024, בסקר טלפוני שנערך בשפה הערבית בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל (בני 18 ומעלה) המדגם כלל 500 נשאלים וטעות הדגימה המרבית עומדת על 4.38%.

"המלחמה בין ישראל לחמאס היא הממושכת ביותר בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מא הקמת המדינת ב-1948, הסכסוך החיצוני משפיע על תחושות ועמדות בתוך הציבור הערבי וגם על מערכת היחסים בין ערבים ליהודים בתוך המדינה", אמר ד"ר אריק רודניצקי, מנהל הפרוייקט של תוכנית קונרד אדנאואר לשיתוף פעולה יהודי-ערבי במרכז משה דיין – "מתברר כי תחת הצל הקודר שמטילה המלחמה על כל אזרחי ישראל, ערבים ויהודים כאחד, יש לא מעט נקודות אור, שעשויות להגדיר מחדש את כללי המשחק ביום שאחרי המלחמה".

הוא הזכיר, כי רוב חסר תקדים בציבור הערבי – 72%, תומכים בהצטרפות מפלגה ערבית לתוך הממשלה, שתקום לאחר הבחירות הבאות.

זאת ועוד, הוא מעריך, כי התהפוכות והסערות שפוקדות את המזרח התיכון בחודשים האחרונים, לא רק בעקבות המלחמה הישירה בין ישראל לחיזבאללה בלבנון, אלא גם בעקבות קריסתו של משטר אסד בסוריה, מחזקים בקרב הציבור הערבי את ההערכה לאזרחות הישראלית שלהם.

"הדבר מסביר את הדומיננטיות של האזרחות הישראלית בהגדרת הזהות האישית של האזרח הערבי, כמו גם בתחושה, כי נוצרה שותפות גורל בין ערבים ליהודים בשנה האחרונה", הוא העריך עוד – "אין פירושו של דבר שהערבים בתוך ישראל מתעלמים מזהותם הלאומית הערבית והפלסטינית, אולם זוהי הצהרה ברורה מצד אזרחים ערבים, המאותתים לרשויות המדינה ולרוב היהודי, כי ידם מושטת לשיקום החברה והפוליטיקה הישראלית יום שאחרי המלחמה".